| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 38 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 וישמ֞ע שפטי֣ה בן־מת֗ן וגדלי֙הו֙ בן־פשח֔ור ויוכל֙ בן־ש֣למי֔הו ופשח֖ור בן־מלכי֑ה א֨ת־הדבר֔ים אש֧ר ירמי֛הו מדב֥ר אל־כל־הע֖ם לאמֽר׃ 2 כה֘ אמ֣ר יהוה֒ הישב֙ בע֣יר הז֔את ימ֕ות בח֖רב ברע֣ב ובד֑בר והיצ֤א אל־הכשדים֙ וחי֔ה והיתה־ל֥ו נפש֛ו לשל֖ל וחֽי׃ 3 כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה הנת֨ן תנת֜ן הע֣יר הז֗את בי֛ד ח֥יל מֽלך־בב֖ל ולכדֽה׃ 4 ויאמר֨ו השר֜ים אל־המ֗לך י֣ומת נא֘ את־הא֣יש הזה֒ כֽי־על־כ֡ן הֽוא־מרפ֡א את־ידי֩ אנש֨י המלחמ֜ה הֽנשאר֣ים׀ בע֣יר הז֗את ואת֙ יד֣י כל־הע֔ם לדב֣ר אליה֔ם כדבר֖ים הא֑לה כ֣י׀ הא֣יש הז֗ה אינ֨נו דר֧ש לשל֛ום לע֥ם הז֖ה כ֥י אם־לרעֽה׃ 5 וי֙אמר֙ המ֣לך צדקי֔הו הנה־ה֖וא בידכ֑ם כֽי־א֣ין המ֔לך יוכ֥ל אתכ֖ם דבֽר׃ 6 ויקח֣ו אֽת־ירמי֗הו וישל֨כו את֜ו אל־הב֣ור׀ מלכי֣הו בן־המ֗לך אשר֙ בחצ֣ר המטר֔ה וישלח֥ו אֽת־ירמי֖הו בחבל֑ים ובב֤ור אֽין־מ֙ים֙ כ֣י אם־ט֔יט ויטב֥ע ירמי֖הו בטֽיט׃ 7 וישמ֡ע עֽבד־מ֨לך הכוש֜י א֣יש סר֗יס והוא֙ בב֣ית המ֔לך כֽי־נתנ֥ו אֽת־ירמי֖הו אל־הב֑ור והמ֥לך יוש֖ב בש֥ער בנימֽן׃ 8 ויצ֥א עֽבד־מ֖לך מב֣ית המ֑לך וידב֥ר אל־המ֖לך לאמֽר׃ 9 אדנ֣י המ֗לך הר֜עו האנש֤ים הא֙לה֙ א֣ת כל־אש֤ר עשו֙ לירמי֣הו הנב֔יא א֥ת אשר־השל֖יכו אל־הב֑ור וי֤מת תחתיו֙ מפנ֣י הֽרע֔ב כ֣י א֥ין הל֛חם ע֖וד בעֽיר׃ 10 ויצו֣ה המ֔לך א֛ת עֽבד־מ֥לך הכוש֖י לאמ֑ר ק֣ח בידך֤ מזה֙ שלש֣ים אנש֔ים וֽהעל֜ית אֽת־ירמי֧הו הנב֛יא מן־הב֖ור בט֥רם ימֽות׃ 11 ויק֣ח׀ עֽבד־מ֨לך את־האנש֜ים ביד֗ו ויב֤א בית־המ֙לך֙ אל־ת֣חת האוצ֔ר ויק֤ח משם֙ בלוי֣ סחב֔ות ובלוי֖ מלח֑ים וישלח֧ם אֽל־ירמי֛הו אל־הב֖ור בחבלֽים׃ 12 וי֡אמר עבד־מ֨לך הכוש֜י אֽל־ירמי֗הו ש֣ים נ֠א בלוא֨י הסחב֤ות והמלחים֙ ת֚חת אצל֣ות יד֔יך מת֖חת לחבל֑ים וי֥עש ירמי֖הו כֽן׃ 13 וימשכ֤ו אֽת־ירמי֙הו֙ בֽחבל֔ים ויעל֥ו את֖ו מן־הב֑ור וי֣שב ירמי֔הו בחצ֖ר המטרֽה׃ 14 וישל֞ח המ֣לך צדקי֗הו ויק֞ח אֽת־ירמי֤הו הנביא֙ אל֔יו אל־מבוא֙ השליש֔י אש֖ר בב֣ית יהו֑ה וי֨אמר המ֜לך אֽל־ירמי֗הו שא֨ל אנ֤י אֽתך֙ דב֔ר אל־תכח֥ד ממ֖ני דבֽר׃ 15 וי֤אמר ירמי֙הו֙ אל־צדקי֔הו כ֚י אג֣יד לך֔ הל֖וא המ֣ת תמית֑ני וכי֙ איע֣צך֔ ל֥א תשמ֖ע אלֽי׃ 16 וישב֞ע וישב֞ע המ֧לך המ֧לך צדקי֛הו צדקי֛הו אֽל־אֽל־ירמי֖הו ירמי֖הו בס֣תר בס֣תר לאמ֑ר לאמ֑ר חי־חי־יהו֞ה יהו֞ה זז אשר֩ עשה־אשר֩ עשה־ל֨נו ל֨נו את־את־הנ֤פש הנ֤פש הזאת֙ הזאת֙ אם־אם־אמית֔ך אמית֔ך ואם־אתנך֗ ואם־אתנך֗ ביד֙ האנש֣ים ביד֙ הא֔לה האנש֣ים אש֥ר הא֔לה אש֥ר מבקש֖ים את־מבקש֖ים נפשֽך׃ את־נפשֽך׃ 17 וי֣אמר ירמי֣הו אל־צדקי֡הו כֽה־אמ֣ר יהוה֩ אלה֨י צבא֜ות אלה֣י ישרא֗ל אם־יצ֨א תצ֜א אל־שר֤י מֽלך־בבל֙ וחית֣ה נפש֔ך והע֣יר הז֔את ל֥א תשר֖ף בא֑ש וחי֖תה את֥ה וביתֽך׃ 18 וא֣ם לֽא־תצ֗א אל־שרי֙ מ֣לך בב֔ל ונתנ֞ה הע֤יר הזאת֙ בי֣ד הכשד֔ים ושרפ֖וה בא֑ש ואת֖ה לֽא־תמל֥ט מידֽם׃ 19 וי֛אמר המ֥לך צדקי֖הו אֽל־ירמי֑הו אנ֧י דא֣ג את־היהוד֗ים אש֤ר נֽפלו֙ אל־הכשד֔ים פֽן־יתנ֥ו את֛י ביד֖ם והתעללו־בֽי׃ 20 וי֥אמר ירמי֖הו ל֣א ית֑נו שֽמֽע־נ֣א׀ בק֣ול יהו֗ה לאש֤ר אני֙ דב֣ר אל֔יך וי֥יטב לך֖ ותח֥י נפשֽך׃ 21 ואם־מא֥ן את֖ה לצ֑את ז֣ה הדב֔ר אש֥ר הרא֖ני יהוֽה׃ 22 והנ֣ה כל־הנש֗ים אש֤ר נשארו֙ בב֣ית מֽלך־יהוד֔ה מוצא֕ות אל־שר֖י מ֣לך בב֑ל וה֣נה אמר֗ות הסית֜וך ויכל֤ו לך֙ אנש֣י שלמ֔ך הטבע֥ו בב֛ץ רגל֖ך נס֥גו אחֽור׃ 23 ואת־כל־נש֣יך ואת־בנ֗יך מֽוצאים֙ אל־הכשד֔ים ואת֖ה לא־תמל֣ט מיד֑ם כ֣י בי֤ד מֽלך־בבל֙ תתפ֔ש ואת־הע֥יר הז֖את תשר֥ף באֽש׃ 24 וי֨אמר צדקי֜הו אֽל־ירמי֗הו א֛יש אל־יד֥ע בדבֽרים־הא֖לה ול֥א תמֽות׃ 25 וכֽי־ישמע֣ו השרים֘ כֽי־דב֣רתי אתך֒ וב֣או אל֣יך וֽאמר֪ו אל֟יך הגֽידה־נ֨א ל֜נו מה־דב֧רת אל־המ֛לך אל־תכח֥ד ממ֖נו ול֣א נמית֑ך ומה־דב֥ר אל֖יך המֽלך׃ 26 ואמרת֣ אליה֔ם מפיל־אנ֥י תחנת֖י לפנ֣י המ֑לך לבלת֧י השיב֛ני ב֥ית יהונת֖ן למ֥ות שֽם׃ 27 ויב֨או כל־השר֤ים אֽל־ירמי֙הו֙ וישאל֣ו את֔ו ויג֤ד להם֙ ככל־הדבר֣ים הא֔לה אש֥ר צו֖ה המ֑לך ויחר֣שו ממ֔נו כ֥י לֽא־נשמ֖ע הדבֽר׃ 28 וי֤שב ירמי֙הו֙ בחצ֣ר המטר֔ה עד־י֖ום אשר־נלכד֣ה ירושל֑ם והי֕ה כאש֥ר נלכד֖ה ירושלֽם׃