| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 44 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 הדבר֙ אש֣ר הי֣ה אֽל־ירמי֔הו א֚ל כל־היהוד֔ים הישב֖ים בא֣רץ מצר֑ים הישב֤ים במגדל֙ ובתחפנח֣ס ובנ֔ף ובא֥רץ פתר֖וס לאמֽר׃ 2 כה־אמ֞ר יהו֤ה צבאות֙ אלה֣י ישרא֔ל את֣ם ראית֗ם א֤ת כל־הֽרעה֙ אש֤ר הב֙אתי֙ על־יר֣ושל֔ם וע֖ל כל־ער֣י יהוד֑ה והנ֤ם חרבה֙ הי֣ום הז֔ה וא֥ין בה֖ם יושֽב׃ 3 מפנ֣י רעת֗ם אש֤ר עשו֙ להכעס֔ני לל֣כת לקט֔ר לעב֖ד לאלה֣ים אחר֑ים אשר֙ ל֣א ידע֔ום ה֖מה את֥ם ואבתיכֽם׃ 4 ואשל֤ח אליכם֙ את־כל־עבד֣י הנביא֔ים השכ֥ים ושל֖ח לאמ֑ר אל־נ֣א תעש֗ו א֛ת דבֽר־התעב֥ה הז֖את אש֥ר שנֽאתי׃ 5 ול֤א שֽמעו֙ ולא־הט֣ו את־אזנ֔ם לש֖וב מרֽעת֑ם לבלת֥י קט֖ר לאלה֥ים אחרֽים׃ 6 ותת֤ך חמתי֙ ואפ֔י ותבער֙ בער֣י יהוד֔ה ובחצ֖ות ירֽושל֑ם ותהי֛ינה לחרב֥ה לשממ֖ה כי֥ום הזֽה׃ 7 ועת֡ה כֽה־אמ֣ר יהוה֩ אלה֨י צבא֜ות אלה֣י ישרא֗ל למה֩ את֨ם עש֜ים רע֤ה גדולה֙ אל־נפש֣תכ֔ם להכר֨ית לכ֧ם איש־ואש֛ה עול֥ל ויונ֖ק מת֣וך יהוד֑ה לבלת֛י הות֥יר לכ֖ם שארֽית׃ 8 להכעס֙ני֙ במעש֣י ידיכ֔ם לקט֞ר לאלה֤ים אחרים֙ בא֣רץ מצר֔ים אשר־את֥ם בא֖ים לג֣ור ש֑ם למ֙ען֙ הכר֣ית לכ֔ם ולמ֤ען היֽותכם֙ לקלל֣ה ולחרפ֔ה בכ֖ל גוי֥י האֽרץ׃ 9 הֽשכחתם֩ את־רע֨ות אבותיכ֜ם ואת־רע֣ות׀ מלכ֣י יהוד֗ה ואת֙ רע֣ות נש֔יו ואת֙ רע֣תכ֔ם וא֖ת רע֣ת נשיכ֑ם אש֤ר עשו֙ בא֣רץ יהוד֔ה ובחצ֖ות ירושלֽם׃ 10 ל֣א דכא֔ו ע֖ד הי֣ום הז֑ה ול֣א ירא֗ו ולֽא־הלכ֤ו בתֽורתי֙ ובחקת֔י אשר־נת֥תי לפניכ֖ם ולפנ֥י אבותיכֽם׃ 11 לכ֗ן כֽה־אמ֞ר יהו֤ה צבאות֙ אלה֣י ישרא֔ל הננ֨י ש֥ם פנ֛י בכ֖ם לרע֑ה ולהכר֖ית את־כל־יהודֽה׃ 12 ולקחת֞י את־שאר֣ית יהוד֗ה אשר־ש֨מו פניה֜ם לב֣וא אֽרץ־מצרים֘ לג֣ור שם֒ ות֨מו כ֜ל בא֧רץ מצר֣ים יפ֗לו בח֤רב בֽרעב֙ ית֔מו מקטן֙ ועד־גד֔ול בח֥רב וברע֖ב ימ֑תו והיו֙ לאל֣ה לשמ֔ה ולקלל֖ה ולחרפֽה׃ 13 ופקדת֗י ע֤ל היֽושבים֙ בא֣רץ מצר֔ים כאש֥ר פק֖דתי על־ירֽושל֑ם בח֥רב ברע֖ב ובדֽבר׃ 14 ול֨א יהי֜ה פל֤יט ושריד֙ לשאר֣ית יהוד֔ה הבא֥ים לגֽור־ש֖ם בא֣רץ מצר֑ים ולש֣וב׀ א֣רץ יהוד֗ה אשר־ה֜מה מנשא֤ים את־נפשם֙ לשוב֙ לש֣בת ש֔ם כ֥י לֽא־יש֖ובו כ֥י אם־פלטֽים׃ 15 ויענ֣ו אֽת־ירמי֗הו כל־האנש֤ים היֽדעים֙ כֽי־מקטר֤ות נשיהם֙ לאלה֣ים אחר֔ים וכל־הנש֥ים העמד֖ות קה֣ל גד֑ול וכל־הע֛ם הישב֥ים באֽרץ־מצר֖ים בפתר֥וס לאמֽר׃ 16 הדב֛ר אשר־דב֥רת אל֖ינו בש֣ם יהו֑ה אינ֥נו שמע֖ים אלֽיך׃ 17 כ֩י עש֨ה נעש֜ה אֽת־כל־הדב֣ר׀ אשר־יצ֣א מפ֗ינו לקט֞ר למל֣כת השמים֘ והסֽיך־ל֣ה נסכים֒ כאש֨ר עש֜ינו אנ֤חנו ואבת֙ינו֙ מלכ֣ינו ושר֔ינו בער֣י יהוד֔ה ובחצ֖ות ירושל֑ם ונֽשבֽע־ל֙חם֙ ונֽהי֣ה טוב֔ים ורע֖ה ל֥א ראֽינו׃ 18 ומן־א֡ז חד֜לנו לקט֨ר למל֧כת השמ֛ים והסֽך־ל֥ה נסכ֖ים חס֣רנו כ֑ל ובח֥רב וברע֖ב תֽמנו׃ 19 וכֽי־אנ֤חנו מקטרים֙ למל֣כת השמ֔ים ולהס֥ך ל֖ה נסכ֑ים המֽבלעד֣י אנש֗ינו עש֨ינו ל֤ה כונים֙ לה֣עצב֔ה והס֥ך ל֖ה נסכֽים׃ 20 וי֥אמר ירמי֖הו אל־כל־הע֑ם על־הגבר֤ים ועל־הנשים֙ ועל־כל־הע֔ם הענ֥ים את֛ו דב֖ר לאמֽר׃ 21 הל֣וא את־הקט֗ר אש֨ר קטרת֜ם בער֤י יהודה֙ ובחצ֣ות ירושל֔ם את֧ם ואבֽותיכ֛ם מלכיכ֥ם ושריכ֖ם וע֣ם הא֑רץ אתם֙ זכ֣ר יהו֔ה וֽתעל֖ה על־לבֽו׃ 22 ולֽא־יוכל֩ יהו֨ה ע֜וד לש֗את מפני֙ ר֣ע מעלליכ֔ם מפנ֥י התועב֖ת אש֣ר עשית֑ם ותה֣י א֠רצכם לחרב֨ה ולשמ֧ה ולקלל֛ה מא֥ין יוש֖ב כהי֥ום הזֽה׃ 23 מפני֩ אש֨ר קטרת֜ם ואש֧ר חטאת֣ם ליהו֗ה ול֤א שמעתם֙ בק֣ול יהו֔ה ובתרת֧ו ובחקת֛יו ובעדות֖יו ל֣א הלכת֑ם על־כ֞ן קר֥את אתכ֛ם הרע֥ה הז֖את כי֥ום הזֽה׃ 24 וי֤אמר ירמי֙הו֙ אל־כל־הע֔ם וא֖ל כל־הנש֑ים שמעו֙ דבר־יהו֔ה כל־יהוד֕ה אש֖ר בא֥רץ מצרֽים׃ 25 כֽה־אמ֣ר יהוֽה־צבאות֩ אלה֨י ישרא֜ל לאמ֗ר את֨ם ונשיכ֜ם ותדב֣רנה בפיכם֘ ובידיכ֣ם מלאת֣ם׀ לאמר֒ עש֨ה נעש֜ה את־נדר֗ינו אש֤ר נד֙רנו֙ לקטר֙ למל֣כת השמ֔ים ולהס֥ך ל֖ה נסכ֑ים הק֤ים תק֙ימנה֙ את־נדריכ֔ם ועש֥ה תעש֖ינה את־נדריכֽם׃ 26 לכן֙ שמע֣ו דבר־יהו֔ה כל־יהוד֕ה הישב֖ים בא֣רץ מצר֑ים הננ֨י נשב֜עתי בשמ֤י הגדול֙ אמ֣ר יהו֔ה אם־יהיה֩ ע֨וד שמ֜י נקר֣א׀ בפ֣י׀ כל־א֣יש יהוד֗ה אמ֛ר חי־אדנ֥י יהו֖ה בכל־א֥רץ מצרֽים׃ 27 הננ֨י שק֧ד עליה֛ם לרע֖ה ול֣א לטוב֑ה ותמו֩ כל־א֨יש יהוד֜ה אש֧ר באֽרץ־מצר֛ים בח֥רב וברע֖ב עד־כלותֽם׃ 28 ופליט֨י ח֜רב ישב֨ון מן־א֧רץ מצר֛ים א֥רץ יהוד֖ה מת֣י מספ֑ר וֽידע֞ו כל־שאר֣ית יהוד֗ה הבא֤ים לאֽרץ־מצר֙ים֙ לג֣ור ש֔ם דבר־מ֥י יק֖ום ממ֥ני ומהֽם׃ 29 וזאת־לכ֤ם האות֙ נאם־יהו֔ה כֽי־פק֥ד אנ֛י עליכ֖ם במק֣ום הז֑ה למ֙ען֙ תֽדע֔ו כי֩ ק֨ום יק֧ומו דבר֛י עליכ֖ם לרעֽה׃ 30 כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה הננ֣י נ֠תן את־פרע֨ה חפר֤ע מֽלך־מצר֙ים֙ בי֣ד אֽיב֔יו ובי֖ד מבקש֣י נפש֑ו כאש֨ר נת֜תי את־צדקי֣הו מֽלך־יהוד֗ה בי֨ד נבוכדראצ֧ר מֽלך־בב֛ל איב֖ו ומבק֥ש נפשֽו׃