| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 46 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 אש֨ר הי֧ה דבר־יהו֛ה אל־ירמי֥הו הנב֖יא על־הגויֽם׃ 2 למצר֗ים על־ח֨יל פרע֤ה נכו֙ מ֣לך מצר֔ים אשר־הי֥ה על־נהר־פר֖ת בכרכמ֑ש אש֣ר הכ֗ה נבֽוכדראצר֙ מ֣לך בב֔ל בשנת֙ הֽרביע֔ית ליהויק֥ים בן־יאשי֖הו מ֥לך יהודֽה׃ 3 ערכ֤ו מגן֙ וצנ֔ה וגש֖ו למלחמֽה׃ 4 אסר֣ו אסר֣ו הסוס֗ים הסוס֗ים וֽעלו֙ וֽעלו֙ הפ֣רש֔ים הפ֣רש֔ים והֽתיצב֖ו והֽתיצב֖ו בכ֥ובע֑ים מרקו֙ הֽרמח֔ים מרקו֙ הֽרמח֔ים לבש֖ו הסרינֽת׃ לבש֖ו הסרינֽת׃ 5 מד֣וע רא֗יתי ה֣מה חתים֘ נסג֣ים אחור֒ וגבוריה֣ם יכ֔תו ומנ֥וס נ֖סו ול֣א הפנ֑ו מג֥ור מסב֖יב נאם־יהוֽה׃ 6 אל־ינ֣וס הק֔ל ואל־ימל֖ט הגב֑ור צפ֙ונה֙ על־י֣ד נהר־פר֔ת כשל֖ו ונפֽלו׃ 7 מי־ז֖ה כיא֣ר יֽעל֑ה כנהר֕ות יֽתגעש֖ו מימֽיו׃ 8 מצר֙ים֙ כיא֣ר יֽעל֔ה וכנהר֖ות יתג֣עשו מ֑ים וי֗אמר אֽעלה֙ אכסה־א֔רץ אב֥ידה ע֖יר וי֥שבי בֽה׃ 9 על֤ו הסוסים֙ והתהלל֣ו הר֔כב ויצא֖ו הגבור֑ים כ֤וש ופוט֙ תפש֣י מג֔ן ולוד֕ים תפש֖י ד֥רכי קֽשת׃ 10 וֽהי֨ום הה֜וא לאדנ֧י יהו֣ה צבא֗ות י֤ום נקמה֙ להנק֣ם מצר֔יו ואכל֥ה ח֙רב֙ וש֣בע֔ה ורות֖ה מדמ֑ם כ֣י ז֠בח לאדנ֨י יהו֧ה צבא֛ות בא֥רץ צפ֖ון אל־נהר־פרֽת׃ 11 על֤י גלעד֙ וקח֣י צר֔י בתול֖ת בת־מצר֑ים לשוא֙ הרב֣ית רפא֔ות תעל֖ה א֥ין לֽך׃ 12 שמע֤ו גוים֙ קלונ֔ך וצוחת֖ך מלא֣ה הא֑רץ כֽי־גב֤ור בגבור֙ כש֔לו יחד֖יו נפל֥ו שניהֽם׃ 13 הדבר֙ אש֣ר דב֣ר יהו֔ה אֽל־ירמי֖הו הנב֑יא לב֗וא נבֽוכדראצר֙ מ֣לך בב֔ל להכ֖ות את־א֥רץ מצרֽים׃ 14 הג֤ידו במצר֙ים֙ והשמ֣יעו במגד֔ול והשמ֥יעו בנ֖ף ובתחפנח֑ס אמר֗ו התיצב֙ והכ֣ן ל֔ך כֽי־אכל֥ה ח֖רב סביבֽיך׃ 15 מד֖וע נסח֣ף אביר֑יך ל֣א עמ֔ד כ֥י יהו֖ה הדפֽו׃ 16 הרב֖ה כוש֑ל גם־נפ֞ל א֣יש אל־רע֗הו ויֽאמרו֙ ק֣ומה׀ ונש֣בה אל־עמ֗נו ואל־א֙רץ֙ מֽולדת֔נו מפנ֖י ח֥רב היונֽה׃ 17 קרא֖ו ש֑ם פרע֤ה מֽלך־מצר֙ים֙ שא֔ון העב֖יר המועֽד׃ 18 חי־א֙ני֙ נאם־המ֔לך יהו֥ה צבא֖ות שמ֑ו כ֚י כתב֣ור בֽהר֔ים וככרמ֖ל בי֥ם יבֽוא׃ 19 כל֤י גולה֙ עש֣י ל֔ך יוש֖בת בת־מצר֑ים כֽי־נף֙ לשמ֣ה תֽהי֔ה ונצת֖ה מא֥ין יושֽב׃ 20 עגל֥ה יפֽה־פי֖ה מצר֑ים ק֥רץ מצפ֖ון ב֥א בֽא׃ 21 גם־שכר֤יה בקרבה֙ כעגל֣י מרב֔ק כֽי־גם־ה֧מה הפנ֛ו נ֥סו יחד֖יו ל֣א עמ֑דו כ֣י י֥ום איד֛ם ב֥א עליה֖ם ע֥ת פקדתֽם׃ 22 קול֖ה כנח֣ש יל֑ך כֽי־בח֣יל יל֔כו ובקרדמות֙ ב֣או ל֔ה כחטב֖י עצֽים׃ 23 כרת֤ו יערה֙ נאם־יהו֔ה כ֖י ל֣א יֽחק֑ר כ֤י רבו֙ מֽארב֔ה וא֥ין לה֖ם מספֽר׃ 24 הב֖ישה בת־מצר֑ים נתנ֖ה בי֥ד עם־צפֽון׃ 25 אמר֩ יהו֨ה צבא֜ות אלה֣י ישרא֗ל הננ֤י פוקד֙ אל־אמ֣ון מנ֔א ועל־פרעה֙ ועל־מצר֔ים ועל־אלה֖יה ועל־מלכ֑יה וע֨ל־פרע֔ה וע֥ל הבטח֖ים בֽו׃ 26 ונתת֗ים ביד֙ מבקש֣י נפש֔ם ובי֛ד נבֽוכדראצ֥ר מֽלך־בב֖ל וביד־עבד֑יו ואחרי־כ֛ן תשכ֥ן כֽימי־ק֖דם נאם־יהוֽה׃ 27 ו֠אתה אל־תיר֞א עבד֤י יֽעקב֙ ואל־תח֣ת ישרא֔ל כ֠י הננ֤י מושֽעך֙ מֽרח֔וק ואֽת־זרעך֖ מא֣רץ שבי֑ם וש֧ב יעק֛וב ושק֥ט ושאנ֖ן וא֥ין מחרֽיד׃ 28 א֠תה אל־תיר֞א עבד֤י יֽעקב֙ נאם־יהו֔ה כ֥י אתך֖ א֑ני כי֩ אעש֨ה כל֜ה בכֽל־הגוי֣ם׀ אש֧ר הדחת֣יך ש֗מה ואֽתך֙ לא־אעש֣ה כל֔ה ויסרת֙יך֙ למשפ֔ט ונק֖ה ל֥א אנקֽך׃