| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 7 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 הדבר֙ אש֣ר הי֣ה אֽל־ירמי֔הו מא֥ת יהו֖ה לאמֽר׃ 2 עמ֗ד בש֙ער֙ ב֣ית יהו֔ה וקר֣את ש֔ם את־הדב֖ר הז֑ה ואמרת֞ שמע֣ו דבר־יהו֗ה כל־יהודה֙ הבאים֙ בשער֣ים הא֔לה להֽשתחו֖ת ליהוֽה׃ 3 כֽה־אמ֞ר יהו֤ה צבאות֙ אלה֣י ישרא֔ל היט֥יבו דרכיכ֖ם ומֽעלליכ֑ם ואשכנ֣ה אתכ֔ם במק֥ום הזֽה׃ 4 אל־תבטח֣ו לכ֔ם אל־דבר֥י הש֖קר לאמ֑ר היכ֤ל יהוה֙ היכ֣ל יהו֔ה היכ֥ל יהו֖ה הֽמה׃ 5 כ֤י אם־היטיב֙ תיט֔יבו את־דרכיכ֖ם ואת־מֽעלליכ֑ם אם־עש֤ו תֽעשו֙ משפ֔ט ב֥ין א֖יש וב֥ין רעֽהו׃ 6 ג֣ר ית֤ום ואלמנה֙ ל֣א תֽעש֔קו וד֣ם נק֔י אֽל־תשפכ֖ו במק֣ום הז֑ה ואחר֨י אלה֧ים אחר֛ים ל֥א תלכ֖ו לר֥ע לכֽם׃ 7 ושכנת֤י אתכם֙ במק֣ום הז֔ה בא֕רץ אש֥ר נת֖תי לאבֽותיכ֑ם למן־עול֖ם ועד־עולֽם׃ 8 הנ֤ה אתם֙ בטח֣ים לכ֔ם על־דבר֖י הש֑קר לבלת֖י הועֽיל׃ 9 הגנ֤ב׀ רצ֙ח֙ וֽנא֗ף והשב֥ע לש֖קר וקט֣ר לב֑על והל֗ך אחר֛י אלה֥ים אחר֖ים אש֥ר לֽא־ידעתֽם׃ 10 ובאת֞ם ועמדת֣ם לפנ֗י בב֤ית הזה֙ אש֣ר נקרא־שמ֣י על֔יו ואמרת֖ם נצ֑לנו למ֣ען עש֔ות א֥ת כל־התועב֖ות האֽלה׃ 11 המער֣ת פרצ֗ים הי֨ה הב֧ית הז֛ה אשר־נקרֽא־שמ֥י על֖יו בעיניכ֑ם ג֧ם אנכ֛י הנ֥ה רא֖יתי נאם־יהוֽה׃ 12 כ֣י לכו־נ֗א אל־מקומי֙ אש֣ר בשיל֔ו אש֨ר שכ֧נתֽי שמ֛י ש֖ם ברֽאשונ֑ה וראו֙ א֣ת אשר־עש֣יתי ל֔ו מפנ֕י רע֖ת עמ֥י ישראֽל׃ 13 ועת֗ה י֧ען עשותכ֛ם את־כל־המֽעש֥ים הא֖לה נאם־יהו֑ה ואדב֨ר אליכ֜ם השכ֤ם ודבר֙ ול֣א שמעת֔ם ואקר֥א אתכ֖ם ול֥א עניתֽם׃ 14 ועש֜יתי לב֣ית׀ אש֧ר נֽקרא־שמ֣י על֗יו אש֤ר אתם֙ בטח֣ים ב֔ו ול֨מק֔ום אשר־נת֥תי לכ֖ם ולאבֽותיכ֑ם כאש֥ר עש֖יתי לשלֽו׃ 15 והשלכת֥י אתכ֖ם מע֣ל פנ֑י כאש֤ר השל֙כתי֙ את־כל־אחיכ֔ם א֖ת כל־ז֥רע אפרֽים׃ 16 ואת֞ה אל־תתפל֣ל׀ בעד־הע֣ם הז֗ה ואל־תש֧א בעד֛ם רנ֥ה ותפל֖ה ואל־תפגע־ב֑י כי־אינ֥ני שמ֖ע אתֽך׃ 17 הֽאינך֣ רא֔ה מ֛ה ה֥מה עש֖ים בער֣י יהוד֑ה ובחצ֖ות ירושלֽם׃ 18 הבנ֞ים מלקט֣ים עצ֗ים והֽאבות֙ מבער֣ים את־הא֔ש והנש֖ים לש֣ות בצ֑ק לעש֨ות כונ֜ים למל֣כת השמ֗ים והס֤ך נסכים֙ לאלה֣ים אחר֔ים למ֖ען הכעסֽני׃ 19 האת֛י ה֥ם מכעס֖ים נאם־יהו֑ה הל֣וא את֔ם למ֖ען ב֥שת פניהֽם׃ 20 לכ֞ן כה־אמ֣ר׀ אדנ֣י יהו֗ה הנ֨ה אפ֤י וֽחמתי֙ נת֙כת֙ אל־המק֣ום הז֔ה על־הֽאדם֙ ועל־הבהמ֔ה ועל־ע֥ץ השד֖ה ועל־פר֣י הֽאדמ֑ה ובער֖ה ול֥א תכבֽה׃ 21 כ֥ה אמ֛ר יהו֥ה צבא֖ות אלה֣י ישרא֑ל עלותיכ֛ם ספ֥ו על־זבחיכ֖ם ואכל֥ו בשֽר׃ 22 כ֠י לֽא־דב֤רתי את־אבֽותיכם֙ ול֣א צוית֔ים בי֛ום הוציא֥י אות֖ם מא֣רץ מצר֑ים על־דבר֥י עול֖ה וזֽבח׃ 23 כ֣י אֽם־את־הדב֣ר ה֠זה צו֨יתי אות֤ם לאמר֙ שמע֣ו בקול֔י והי֤יתי לכם֙ לֽאלה֔ים ואת֖ם תֽהיו־ל֣י לע֑ם והלכת֗ם בכל־הד֙רך֙ אש֣ר אצו֣ה אתכ֔ם למ֖ען ייט֥ב לכֽם׃ 24 ול֤א שֽמעו֙ ולֽא־הט֣ו את־אזנ֔ם ויֽלכו֙ במ֣עצ֔ות בשרר֖ות לב֣ם הר֑ע ויהי֥ו לאח֖ור ול֥א לפנֽים׃ 25 למן־הי֗ום אש֨ר יצא֤ו אבֽותיכם֙ מא֣רץ מצר֔ים ע֖ד הי֣ום הז֑ה ואשל֤ח אליכם֙ את־כל־עבד֣י הנביא֔ים י֖ום השכ֥ם ושלֽח׃ 26 ול֤וא שמעו֙ אל֔י ול֥א הט֖ו את־אזנ֑ם ויקשו֙ את־ערפ֔ם הר֖עו מאבותֽם׃ 27 ודברת֤ אליהם֙ את־כל־הדבר֣ים הא֔לה ול֥א ישמע֖ו אל֑יך וקר֥את אליה֖ם ול֥א יענֽוכה׃ 28 ואמרת֣ אליה֗ם ז֤ה הגוי֙ אש֣ר לֽוא־שמע֗ו בקול֙ יהו֣ה אלה֔יו ול֥א לקח֖ו מוס֑ר אֽבדה֙ הֽאמונ֔ה ונכרת֖ה מפיהֽם׃ 29 גז֤י נזרך֙ וֽהשל֔יכי ושא֥י על־שפי֖ם קינ֑ה כ֚י מא֣ס יהו֔ה ויט֖ש את־ד֥ור עברתֽו׃ 30 כֽי־עש֨ו בני־יהוד֥ה הר֛ע בעינ֖י נאום־יהו֑ה ש֣מו שקֽוציה֗ם בב֛ית אשר־נקרא־שמ֥י על֖יו לטמאֽו׃ 31 ובנ֞ו במ֣ות הת֗פת אשר֙ בג֣יא בן־הנ֔ם לשר֛ף את־בניה֥ם ואת־בנתיה֖ם בא֑ש אשר֙ ל֣א צו֔יתי ול֥א עלת֖ה על־לבֽי׃ 32 לכ֞ן הנֽה־ימ֤ים באים֙ נאם־יהו֔ה ולא־יאמ֨ר ע֤וד הת֙פת֙ וג֣יא בן־הנ֔ם כ֖י אם־ג֣יא ההרג֑ה וקבר֥ו בת֖פת מא֥ין מקֽום׃ 33 וֽה֨ית֜ה נבל֨ת הע֤ם הזה֙ למֽאכ֔ל לע֥וף השמ֖ים ולבהמ֣ת הא֑רץ וא֖ין מחרֽיד׃ 34 והשבת֣י׀ מער֣י יהוד֗ה ומֽחצות֙ יר֣ושל֔ם ק֤ול ששון֙ וק֣ול שמח֔ה ק֥ול חת֖ן וק֣ול כל֑ה כ֥י לחרב֖ה תהי֥ה האֽרץ׃