| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jeremiah 9 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ירמיהו |
1 מֽי־יתנ֣ני במדב֗ר מלון֙ אֽרח֔ים ואֽעזבה֙ את־עמ֔י ואלכ֖ה מֽאת֑ם כ֤י כלם֙ מנ֣אפ֔ים עצ֖רת בגדֽים׃ 2 וֽידרכ֤ו את־לשונם֙ קשת֣ם ש֔קר ול֥א לאמונ֖ה גבר֣ו בא֑רץ כי֩ מרע֨ה אל־רע֧ה׀ יצ֛או ואת֥י לֽא־יד֖עו נאם־יהוֽה׃ 3 א֤יש מרע֙הו֙ השמ֔רו ועל־כל־א֖ח אל־תבט֑חו כ֤י כל־אח֙ עק֣וב יעק֔ב וכל־ר֖ע רכ֥יל יהלֽך׃ 4 וא֤יש ברע֙הו֙ יהת֔לו ואמ֖ת ל֣א ידב֑רו למד֧ו לשונ֛ם דבר־ש֖קר העו֥ה נלאֽו׃ 5 שבתך֖ בת֣וך מרמ֑ה במרמ֛ה מאנ֥ו דֽעת־אות֖י נאם־יהוֽה׃ 6 לכ֗ן כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות הננ֥י צורפ֖ם ובחנת֑ים כֽי־א֣יך אעש֔ה מפנ֖י בת־עמֽי׃ 7 ח֥ץ שח֛וט לשונ֖ם מרמ֣ה דב֑ר בפ֗יו של֤ום את־רע֙הו֙ ידב֗ר ובקרב֖ו יש֥ים ארבֽו׃ 8 העל־א֥לה לֽא־אפקד־ב֖ם נאם־יהו֑ה א֚ם בג֣וי אשר־כז֔ה ל֥א תתנק֖ם נפשֽי׃ 9 על־ה֨הר֜ים אש֧א בכ֣י ונ֗הי ועל־נא֤ות מדבר֙ קינ֔ה כ֤י נצתו֙ מבלי־א֣יש עב֔ר ול֥א שמע֖ו ק֣ול מקנ֑ה מע֤וף השמ֙ים֙ ועד־בהמ֔ה נדד֖ו הלֽכו׃ 10 ונתת֧י את־ירושל֛ם לגל֖ים מע֣ון תנ֑ים ואת־ער֧י יהוד֛ה את֥ן שממ֖ה מבל֖י יושֽב׃ 11 מֽי־הא֤יש הֽחכם֙ ויב֣ן את־ז֔את ואש֨ר דב֧ר פֽי־יהו֛ה אל֖יו ויגד֑ה על־מה֙ אבד֣ה הא֔רץ נצת֥ה כמדב֖ר מבל֖י עבֽר׃ 12 וי֣אמר יהו֔ה על־עזבם֙ את־ת֣ורת֔י אש֥ר נת֖תי לפניה֑ם ולא־שמע֥ו בקול֖י ולא־ה֥לכו בֽה׃ 13 וי֣לכ֔ו אחר֖י שרר֣ות לב֑ם ואחרי֙ הבעל֔ים אש֥ר למד֖ום אבותֽם׃ 14 לכ֗ן כֽה־אמ֞ר יהו֤ה צבאות֙ אלה֣י ישרא֔ל הננ֧י מאכיל֛ם את־הע֥ם הז֖ה לֽענ֑ה והשקית֖ים מי־רֽאש׃ 15 והפֽצותים֙ בגוי֔ם אשר֙ ל֣א יֽדע֔ו ה֖מה וֽאבות֑ם ושלחת֤י אֽחריהם֙ את־הח֔רב ע֥ד כלות֖י אותֽם׃ 16 כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות התבֽוננ֛ו וקרא֥ו למקוננ֖ות ותבוא֑ינה ואל־החכמ֥ות שלח֖ו ותבֽואנה׃ 17 ותמה֕רנה ותש֥נה על֖ינו נ֑הי ותר֤דנה עינ֙ינו֙ דמע֔ה ועפעפ֖ינו יזלו־מֽים׃ 18 כ֣י ק֥ול נה֛י נשמ֥ע מצי֖ון א֣יך שד֑דנו ב֤שנֽו מאד֙ כֽי־עז֣בנו א֔רץ כ֥י השל֖יכו משכנותֽינו׃ 19 כֽי־שמ֤ענה נשים֙ דבר־יהו֔ה ותק֥ח אזנכ֖ם דבר־פ֑יו ולמ֤דנה בנֽותיכם֙ נ֔הי ואש֥ה רעות֖ה קינֽה׃ 20 כֽי־ע֤לה מ֙ות֙ בחלונ֔ינו ב֖א בארמנות֑ינו להכר֤ית עולל֙ מח֔וץ בחור֖ים מרחבֽות׃ 21 דב֗ר כ֚ה נאם־יהו֔ה ונֽפלה֙ נבל֣ת הֽאד֔ם כד֖מן על־פנ֣י השד֑ה וכעמ֛יר מאחר֥י הקצ֖ר וא֥ין מאסֽף׃ 22 כ֣ה׀ אמ֣ר יהו֗ה אל־יתהל֤ל חכם֙ בחכמת֔ו ואל־יתהל֥ל הגב֖ור בגבֽורת֑ו אל־יתהל֥ל עש֖יר בעשרֽו׃ 23 כ֣י אם־בז֞את יתהל֣ל המתהל֗ל השכל֘ ויד֣ע אותי֒ כ֚י אנ֣י יהו֔ה ע֥שה ח֛סד משפ֥ט וצדק֖ה בא֑רץ כֽי־בא֥לה חפ֖צתי נאם־יהוֽה׃ 24 הנ֛ה ימ֥ים בא֖ים נאם־יהו֑ה ופ֣קדת֔י על־כל־מ֖ול בערלֽה׃ 25 על־מצר֣ים ועל־יהוד֗ה ועל־אד֞ום ועל־בנ֤י עמון֙ ועל־מוא֔ב ועל֙ כל־קצוצ֣י פא֔ה הישב֖ים במדב֑ר כ֤י כל־הגוים֙ ערל֔ים וכל־ב֥ית ישרא֖ל ערלי־לֽב׃