| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Ezekiel 12 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יחזקאל |
1 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 2 בן־אד֕ם בת֥וך בית־המ֖רי את֣ה יש֑ב אש֣ר עינים֩ לה֨ם לרא֜ות ול֣א רא֗ו אזנ֨ים לה֤ם לשמ֙ע֙ ול֣א שמ֔עו כ֛י ב֥ית מר֖י הֽם׃ 3 ואת֣ה בן־אד֗ם עש֤ה לך֙ כל֣י גול֔ה וגל֥ה יומ֖ם לעֽיניה֑ם וגל֨ית ממקומך֜ אל־מק֤ום אחר֙ לע֣יניה֔ם אול֣י ירא֔ו כ֛י ב֥ית מר֖י הֽמה׃ 4 והוצאת֨ כל֜יך ככל֥י גול֛ה יומ֖ם לעֽיניה֑ם ואת֗ה תצ֤א בע֙רב֙ לע֣יניה֔ם כמוצא֖י גולֽה׃ 5 לעיניה֖ם חתר־לך֣ בק֑יר והוצאת֖ בֽו׃ 6 לע֨יניה֜ם על־כת֤ף תשא֙ בעלט֣ה תוצ֔יא פנ֣יך תכס֔ה ול֥א תרא֖ה את־הא֑רץ כֽי־מופ֥ת נתת֖יך לב֥ית ישראֽל׃ 7 וא֣עש כן֘ כאש֣ר צויתי֒ כ֠לי הוצ֜אתי ככל֤י גולה֙ יומ֔ם ובע֛רב חתֽרתי־ל֥י בק֖יר בי֑ד בעלט֥ה הוצ֛אתי על־כת֥ף נש֖אתי לעיניהֽם׃ 8 ויה֧י דבר־יהו֛ה אל֖י בב֥קר לאמֽר׃ 9 בן־אד֕ם הל֨א אמר֥ו אל֛יך ב֥ית ישרא֖ל ב֣ית המ֑רי מ֖ה את֥ה עשֽה׃ 10 אמ֣ר אליה֔ם כ֥ה אמ֖ר אדנ֣י יהו֑ה הנש֞יא המש֤א הזה֙ ביר֣ושל֔ם וכל־ב֥ית ישרא֖ל אשר־ה֥מה בתוכֽם׃ 11 אמ֖ר אנ֣י מֽופתכ֑ם כאש֣ר עש֗יתי כ֚ן יעש֣ה לה֔ם בגול֥ה בשב֖י ילֽכו׃ 12 והנש֨יא והנש֨יא אשר־אשר־בתוכ֜ם בתוכ֜ם אל־אל־כת֤ף כת֤ף ישא֙ ישא֙ בעלט֣ה בעלט֣ה ויצ֔א ויצ֔א בק֥יר בק֥יר יחתר֖ו יחתר֖ו לה֣וציא לה֣וציא ב֑ו ב֑ו פנ֣יו פנ֣יו יכס֔ה יכס֔ה י֗ען י֗ען אש֨ר את־האֽרץ׃ לא־ירא֥ה לע֣ין ה֖וא את־האֽרץ׃ 13 ופרשת֤י את־רשתי֙ על֔יו ונתפ֖ש במצֽודת֑י והבאת֨י את֤ו בב֙לה֙ א֣רץ כשד֔ים ואות֥ה לֽא־ירא֖ה וש֥ם ימֽות׃ 14 וכל֩ אש֨ר סביבת֥יו עזר֛ו וכל־אגפ֖יו אזר֣ה לכל־ר֑וח וח֖רב אר֥יק אחריהֽם׃ 15 וידע֖ו כֽי־אנ֣י יהו֑ה בהפיצ֤י אותם֙ בגוי֔ם וזרית֥י אות֖ם בארצֽות׃ 16 והותרת֤י מהם֙ אנש֣י מספ֔ר מח֖רב מרע֣ב ומד֑בר למ֨ען יספר֜ו את־כל־תועבֽותיה֗ם בגוים֙ אשר־ב֣או ש֔ם וידע֖ו כֽי־אנ֥י יהוֽה׃ 17 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 18 בן־אד֕ם לחמך֖ בר֣עש תאכ֑ל ומימ֕יך ברגז֥ה ובדאג֖ה תשתֽה׃ 19 ואמרת֣ אל־ע֣ם הא֡רץ כֽה־אמר֩ אדנ֨י יהו֜ה ליושב֤י ירושל֙ם֙ אל־אדמ֣ת ישרא֔ל לחמם֙ בדאג֣ה יאכ֔לו ומֽימיה֖ם בשממ֣ון ישת֑ו למ֜ען תש֤ם ארצה֙ ממלא֔ה מחמ֖ס כֽל־הישב֥ים בֽה׃ 20 והער֤ים הנֽושבות֙ תחר֔בנה והא֖רץ שממ֣ה תֽהי֑ה וֽידעת֖ם כֽי־אנ֥י יהוֽה׃ 21 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 22 בן־אד֗ם מֽה־המש֤ל הזה֙ לכ֔ם על־אדמ֥ת ישרא֖ל לאמ֑ר יֽארכו֙ הימ֔ים ואב֖ד כל־חזֽון׃ 23 לכ֞ן אמ֣ר אליה֗ם כֽה־אמר֘ אדנ֣י יהוה֒ השב֙תי֙ את־המש֣ל הז֔ה ולֽא־ימשל֥ו את֛ו ע֖וד בישרא֑ל כ֚י אם־דב֣ר אליה֔ם קֽרבו֙ הימ֔ים ודב֖ר כל־חזֽון׃ 24 כ֠י ל֣א יֽהי֥ה ע֛וד כל־חז֥ון ש֖וא ומקס֣ם חל֑ק בת֖וך ב֥ית ישראֽל׃ 25 כ֣י׀ אנ֣י יהו֗ה אדבר֙ את֩ אש֨ר אדב֤ר דבר֙ וי֣עש֔ה ל֥א תמש֖ך ע֑וד כ֣י בֽימיכ֞ם ב֣ית המ֗רי אדב֤ר דבר֙ ועשית֔יו נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 26 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 27 בן־אד֗ם הנ֤ה בֽית־ישראל֙ אֽמר֔ים החז֛ון אשר־ה֥וא חז֖ה לימ֣ים רב֑ים ולעת֥ים רחוק֖ות ה֥וא נבֽא׃ 28 לכ֞ן אמ֣ר אליה֗ם כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה לא־תמש֥ך ע֖וד כל־דבר֑י אש֨ר אדב֤ר דבר֙ וי֣עש֔ה נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃