| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Ezekiel 3 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יחזקאל |
1 וי֣אמר אל֔י בן־אד֕ם א֥ת אשר־תמצ֖א אכ֑ול אכול֙ את־המגל֣ה הז֔את ול֥ך דב֖ר אל־ב֥ית ישראֽל׃ 2 ואפת֖ח את־פ֑י וי֣אכל֔ני א֖ת המגל֥ה הזֽאת׃ 3 וי֣אמר אל֗י בן־אדם֙ בטנך֤ תֽאכל֙ ומע֣יך תמל֔א א֚ת המגל֣ה הז֔את אש֥ר אנ֖י נת֣ן אל֑יך וא֣כל֔ה ותה֥י בפ֖י כדב֥ש למתֽוק׃ 4 וי֖אמר אל֑י בן־אד֗ם לך־בא֙ אל־ב֣ית ישרא֔ל ודברת֥ בדבר֖י אליהֽם׃ 5 כ֡י לא֩ אל־ע֨ם עמק֥י שפ֛ה וכבד֥י לש֖ון את֣ה של֑וח אל־ב֖ית ישראֽל׃ 6 ל֣א׀ אל־עמ֣ים רב֗ים עמק֤י שפה֙ וכבד֣י לש֔ון אש֥ר לֽא־תשמ֖ע דבריה֑ם אם־ל֤א אליהם֙ שלחת֔יך ה֖מה ישמע֥ו אלֽיך׃ 7 וב֣ית ישרא֗ל ל֤א יאבו֙ לשמ֣ע אל֔יך כֽי־אינ֥ם אב֖ים לשמ֣ע אל֑י כ֚י כל־ב֣ית ישרא֔ל חזקי־מ֥צח וקשי־ל֖ב הֽמה׃ 8 הנ֨ה נת֧תי את־פנ֛יך חזק֖ים לעמ֣ת פניה֑ם ואֽת־מצחך֥ חז֖ק לעמ֥ת מצחֽם׃ 9 כשמ֛יר חז֥ק מצ֖ר נת֣תי מצח֑ך לֽא־תיר֤א אותם֙ ולא־תח֣ת מפניה֔ם כ֛י בֽית־מר֖י הֽמה׃ 10 וי֖אמר אל֑י בן־אד֕ם את־כל־דברי֙ אש֣ר אדב֣ר אל֔יך ק֥ח בֽלבבך֖ ובאזנ֥יך שמֽע׃ 11 ול֨ך ב֤א אל־הגולה֙ אל־בנ֣י עמ֔ך ודברת֤ אליהם֙ ואמרת֣ אליה֔ם כ֥ה אמ֖ר אדנ֣י יהו֑ה אֽם־ישמע֖ו ואם־יחדֽלו׃ 12 ותשא֣ני ר֔וח ואשמ֣ע אחר֔י ק֖ול ר֣עש גד֑ול בר֥וך כבוד־יהו֖ה ממקומֽו׃ 13 וק֣ול׀ כנפ֣י החי֗ות משיקות֙ אש֣ה אל־אחות֔ה וק֥ול האופנ֖ים לעמת֑ם וק֖ול ר֥עש גדֽול׃ 14 ור֥וח נשא֖תני ותקח֑ני ואל֥ך מר֙ בחמ֣ת רוח֔י ויד־יהו֥ה על֖י חזֽקה׃ 15 ואב֨וא אל־הגול֜ה ת֣ל א֠ביב הישב֤ים אֽל־נהר־כבר֙ וֽאש֔ב ה֖מה יושב֣ים ש֑ם ואש֥ב ש֛ם שבע֥ת ימ֖ים משמ֥ים בתוכֽם׃ 16 ויה֕י מקצ֖ה שבע֣ת ימ֑ים ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 17 בן־אד֕ם צפ֥ה נתת֖יך לב֣ית ישרא֑ל ושמעת֤ מפי֙ דב֔ר והזהרת֥ אות֖ם ממֽני׃ 18 באמר֤י לֽרשע֙ מ֣ות תמ֔ות ול֣א הזהרת֗ו ול֥א דב֛רת להזה֥יר רש֛ע מדרכ֥ו הרשע֖ה לחית֑ו ה֤וא רשע֙ בעונ֣ו ימ֔ות ודמ֖ו מידך֥ אבקֽש׃ 19 ואתה֙ כֽי־הזה֣רת רש֔ע ולא־שב֙ מֽרשע֔ו ומדרכ֖ו הרשע֑ה ה֚וא בעונ֣ו ימ֔ות ואת֖ה אֽת־נפשך֥ הצֽלת׃ 20 ובש֨וב צד֤יק מצדקו֙ וע֣שה ע֔ול ונתת֥י מכש֛ול לפנ֖יו ה֣וא ימ֑ות כ֣י ל֤א הזהרתו֙ בחטאת֣ו ימ֔ות ול֣א תזכ֗רן צדקתו֙ אש֣ר עש֔ה ודמ֖ו מידך֥ אבקֽש׃ 21 ואת֞ה כ֧י הזהרת֣ו צד֗יק לבלת֥י חט֛א צד֖יק וה֣וא לא־חט֑א חי֤ו יֽחיה֙ כ֣י נזה֔ר ואת֖ה אֽת־נפשך֥ הצֽלת׃ 22 ותה֥י על֛י ש֖ם יד־יהו֑ה וי֣אמר אל֗י ק֥ום צא֙ אל־הבקע֔ה וש֖ם אדב֥ר אותֽך׃ 23 ואקום֘ ואצ֣א אל־הבקעה֒ והנה־ש֤ם כבוד־יהוה֙ עמ֔ד ככב֕וד אש֥ר רא֖יתי על־נהר־כב֑ר ואפ֖ל על־פנֽי׃ 24 ותבא־ב֣י ר֔וח ותעמד֖ני על־רגל֑י וידב֤ר אתי֙ וי֣אמר אל֔י ב֥א הסג֖ר בת֥וך ביתֽך׃ 25 ואת֣ה בן־אד֗ם הנ֨ה נתנ֤ו על֙יך֙ עבות֔ים וֽאסר֖וך בה֑ם ול֥א תצ֖א בתוכֽם׃ 26 ולשֽונך֙ אדב֣יק אל־חכ֔ך ונֽאל֔מת ולא־תֽהי֥ה לה֖ם לא֣יש מוכ֑יח כ֛י ב֥ית מר֖י הֽמה׃ 27 וֽבדבר֤י אֽותך֙ אפת֣ח את־פ֔יך ואמרת֣ אליה֔ם כ֥ה אמ֖ר אדנ֣י יהו֑ה השמ֤ע׀ ישמע֙ והחד֣ל׀ יחד֔ל כ֛י ב֥ית מר֖י הֽמה׃