| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Ezekiel 36 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יחזקאל |
1 ואת֣ה בן־אד֔ם הנב֖א אל־הר֣י ישרא֑ל וא֣מרת֔ הרי֙ ישרא֔ל שמע֖ו דבר־יהוֽה׃ 2 כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה י֣ען אמ֧ר האוי֛ב עליכ֖ם הא֑ח ובמ֣ות עול֔ם למֽורש֖ה ה֥יתה לֽנו׃ 3 לכן֙ הנב֣א ואמרת֔ כ֥ה אמ֖ר אדנ֣י יהו֑ה י֣ען בי֡ען שמות֩ ושא֨ף אתכ֜ם מסב֗יב לֽהיותכ֤ם מֽורשה֙ לשאר֣ית הגוי֔ם ותֽעל֛ו על־שפ֥ת לש֖ון ודבת־עֽם׃ 4 לכן֙ הר֣י ישרא֔ל שמע֖ו דבר־אדנ֣י יהו֑ה כֽה־אמ֣ר אדנ֣י י֠הוה להר֨ים ולגבע֜ות לאפיק֣ים ולגאי֗ות ולחרב֤ות השֽממות֙ ולער֣ים הנעזב֔ות אש֨ר הי֤ו לבז֙ ולל֔עג לשאר֥ית הגוי֖ם אש֥ר מסבֽיב׃ 5 לכ֗ן כֽה־אמר֘ אדנ֣י יהוה֒ אם־ל֠א בא֨ש קנאת֥י דב֛רתי על־שאר֥ית הגוי֖ם ועל־אד֣ום כל֑א אש֣ר נתנֽו־את־ארצ֣י׀ ל֠הם למ֨ורש֜ה בשמח֤ת כל־לבב֙ בשא֣ט נ֔פש למ֥ען מגרש֖ה לבֽז׃ 6 לכ֕ן הנב֖א על־אדמ֣ת ישרא֑ל ואמרת֡ להר֣ים ו֠לגבעות לאפיק֨ים ולגאי֜ות כֽה־אמ֣ר׀ אדנ֣י יהו֗ה הננ֨י בקנאת֤י ובחמתי֙ דב֔רתי י֛ען כלמ֥ת גוי֖ם נשאתֽם׃ 7 לכ֗ן כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה אנ֖י נש֣אתי את־יד֑י אם־ל֤א הגוים֙ אש֣ר לכ֣ם מסב֔יב ה֖מה כלמת֖ם ישֽאו׃ 8 ואת֞ם הר֤י ישראל֙ ענפכ֣ם תת֔נו ופריכ֥ם תשא֖ו לעמ֣י ישרא֑ל כ֥י קרב֖ו לבֽוא׃ 9 כ֖י הננ֣י אליכ֑ם ופנ֣יתי אליכ֔ם ונעבדת֖ם ונזרעתֽם׃ 10 והרבית֤י עליכם֙ אד֔ם כל־ב֥ית ישרא֖ל כל֑ה ונֽשבו֙ הֽער֔ים והחרב֖ות תבנֽינה׃ 11 והרבית֧י עליכ֛ם אד֥ם ובהמ֖ה ורב֣ו ופר֑ו והושבת֨י אתכ֜ם כקדמֽותיכ֗ם והטֽבתי֙ מראש֣תיכ֔ם וֽידעת֖ם כֽי־אנ֥י יהוֽה׃ 12 והולכתי֩ עליכ֨ם אד֜ם את־עמ֤י ישראל֙ וֽירש֔וך והי֥ית לה֖ם לנחל֑ה ולא־תוס֥ף ע֖וד לשכלֽם׃ 13 כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה י֚ען אמר֣ים לכ֔ם אכ֥לת אד֖ם א֑ת ומשכ֥לת גוי֖יך היֽית׃ 14 לכ֗ן אדם֙ לא־ת֣אכלי ע֔וד וגוי֖יך ל֣א תשכלי־ע֑וד נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 15 ולא־אשמ֨יע אל֤יך עוד֙ כלמ֣ת הגוי֔ם וחרפ֥ת עמ֖ים ל֣א תשאי־ע֑וד וגוי֙יך֙ לא־תכש֣לי ע֔וד נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 16 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 17 בן־אד֗ם ב֤ית ישראל֙ ישב֣ים על־אדמת֔ם ויטמא֣ו אות֔ה בדרכ֖ם ובעלֽילות֑ם כטמאת֙ הנד֔ה הית֥ה דרכ֖ם לפנֽי׃ 18 ואשפ֤ך חמתי֙ עליה֔ם על־הד֖ם אשר־שפכ֣ו על־הא֑רץ ובגלוליה֖ם טמאֽוה׃ 19 ואפ֤יץ אתם֙ בגוי֔ם ויזר֖ו בארצ֑ות כדרכ֥ם וכעלילות֖ם שפטתֽים׃ 20 ויב֗וא אל־הגוים֙ אשר־ב֣או ש֔ם וֽיחלל֖ו את־ש֣ם קדש֑י באמ֤ר להם֙ עם־יהו֣ה א֔לה ומארצ֖ו יצֽאו׃ 21 ואחמ֖ל על־ש֣ם קדש֑י אש֤ר חלל֙והו֙ ב֣ית ישרא֔ל בגוי֖ם אשר־ב֥או שֽמה׃ 22 לכ֞ן אמ֣ר לבֽית־ישרא֗ל כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה ל֧א למענכ֛ם אנ֥י עש֖ה ב֣ית ישרא֑ל כ֤י אם־לשם־קדשי֙ אש֣ר חללת֔ם בגוי֖ם אשר־ב֥אתם שֽם׃ 23 וקדשת֞י את־שמ֣י הגד֗ול הֽמחלל֙ בגוי֔ם אש֥ר חללת֖ם בתוכ֑ם וידע֨ו הגוי֜ם כי־אנ֣י יהו֗ה נאם֙ אדנ֣י יהו֔ה בהקדש֥י בכ֖ם לעיניהֽם׃ 24 ולקחת֤י אתכם֙ מן־הגוי֔ם וקבצת֥י אתכ֖ם מכל־הארצ֑ות והבאת֥י אתכ֖ם אל־אדמתכֽם׃ 25 וזרקת֧י עליכ֛ם מ֥ים טהור֖ים וטהרת֑ם מכ֧ל טמאותיכ֛ם ומכל־גל֥וליכ֖ם אטה֥ר אתכֽם׃ 26 ונתת֤י לכם֙ ל֣ב חד֔ש ור֥וח חדש֖ה את֣ן בקרבכ֑ם והס֨רת֜י את־ל֤ב הא֙בן֙ מבשרכ֔ם ונתת֥י לכ֖ם ל֥ב בשֽר׃ 27 ואת־רוח֖י את֣ן בקרבכ֑ם ועש֗יתי א֤ת אשר־בחקי֙ תל֔כו ומשפט֥י תשמר֖ו ועשיתֽם׃ 28 וישבת֣ם בא֔רץ אש֥ר נת֖תי לאבֽתיכ֑ם והי֤יתם לי֙ לע֔ם וא֣נכ֔י אהי֥ה לכ֖ם לאלהֽים׃ 29 והושעת֣י אתכ֔ם מכ֖ל טמאֽותיכ֑ם וקר֤אתי אל־הדגן֙ והרבית֣י את֔ו ולא־את֥ן עליכ֖ם רעֽב׃ 30 והרביתי֙ את־פר֣י הע֔ץ ותנוב֖ת השד֑ה למ֗ען א֠שר ל֣א תקח֥ו ע֛וד חרפ֥ת רע֖ב בגויֽם׃ 31 וזכרתם֙ את־דרכיכ֣ם הרע֔ים ומעלליכ֖ם אש֣ר לֽא־טוב֑ים ונקֽטתם֙ בפניכ֔ם ע֚ל עונ֣תיכ֔ם וע֖ל תועבֽותיכֽם׃ 32 ל֧א למענכ֣ם אנֽי־עש֗ה נאם֙ אדנ֣י יהו֔ה יוד֖ע לכ֑ם ב֧ושו והכלמ֛ו מדרכיכ֖ם ב֥ית ישראֽל׃ 33 כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה ביום֙ טהר֣י אתכ֔ם מכ֖ל עונֽותיכ֑ם והֽושבתי֙ את־ה֣ער֔ים ונבנ֖ו החרבֽות׃ 34 והא֥רץ הנשמ֖ה תֽעב֑ד ת֚חת אש֣ר הית֣ה שממ֔ה לעינ֖י כל־עובֽר׃ 35 ואמר֗ו הא֤רץ הל֙זו֙ הנשמ֔ה הית֖ה כגן־ע֑דן והער֧ים החרב֛ות והֽנשמ֥ות והנהרס֖ות בצור֥ות ישֽבו׃ 36 וידע֣ו הגוי֗ם אש֣ר יֽשארו֘ סביבותיכם֒ כ֣י׀ אנ֣י יהו֗ה בנ֙יתי֙ הנ֣הרס֔ות נט֖עתי הנשמ֑ה אנ֥י יהו֖ה דב֥רתי ועשֽיתי׃ 37 כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה ע֗וד ז֛את אדר֥ש לבֽית־ישרא֖ל לעש֣ות לה֑ם ארב֥ה את֛ם כצ֖אן אדֽם׃ 38 כצ֣אן קֽדש֗ים כצ֤אן ירושל֙ם֙ במ֣ועד֔יה כ֤ן תהי֙ינה֙ הער֣ים החרב֔ות מלא֖ות צ֣אן אד֑ם וידע֖ו כֽי־אנ֥י יהוֽה׃