| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Ezekiel 37 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יחזקאל |
1 הית֣ה עלי֘ יד־יהוה֒ ויוצא֤ני בר֙וח֙ יהו֔ה ויניח֖ני בת֣וך הבקע֑ה וה֖יא מלא֥ה עצמֽות׃ 2 והעביר֥ני עליה֖ם סב֣יב׀ סב֑יב והנ֨ה רב֤ות מאד֙ על־פנ֣י הבקע֔ה והנ֖ה יבש֥ות מאֽד׃ 3 וי֣אמר אל֔י בן־אד֕ם התחי֖ינה העצמ֣ות הא֑לה ואמ֕ר אדנ֥י יהו֖ה את֥ה ידֽעת׃ 4 וי֣אמר אל֔י הנב֖א על־העצמ֣ות הא֑לה ואמרת֣ אליה֔ם העצמות֙ היבש֔ות שמע֖ו דבר־יהוֽה׃ 5 כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה לעצמ֖ות הא֑לה הנ֨ה אנ֜י מב֥יא בכ֛ם ר֖וח וחייתֽם׃ 6 ונתתי֩ עליכ֨ם גד֜ים וֽהעלת֧י עליכ֣ם בש֗ר וקרמת֤י עליכם֙ ע֔ור ונתת֥י בכ֛ם ר֖וח וחיית֑ם וידעת֖ם כֽי־אנ֥י יהוֽה׃ 7 ונב֖אתי כאש֣ר צו֑יתי וֽיהי־ק֤ול כהנֽבאי֙ והנה־ר֔עש ותקרב֣ו עצמ֔ות ע֖צם אל־עצמֽו׃ 8 ורא֜יתי והנֽה־עליה֤ם גדים֙ ובש֣ר על֔ה ויקר֧ם עליה֛ם ע֖ור מלמ֑עלה ור֖וח א֥ין בהֽם׃ 9 וי֣אמר אל֔י הנב֖א אל־הר֑וח הנב֣א בן־א֠דם ואמרת֙ אל־הר֜וח כֽה־אמ֣ר׀ אדנ֣י יהו֗ה מארב֤ע רוחות֙ ב֣אי הר֔וח ופח֛י בהרוג֥ים הא֖לה ויֽחיֽו׃ 10 והנב֖אתי כאש֣ר צו֑ני ותבוא֩ בה֨ם הר֜וח ויֽחי֗ו ויֽעמדו֙ על־רגליה֔ם ח֖יל גד֥ול מאד־מאֽד׃ 11 ויאמר֘ אלי֒ בן־אד֕ם העצמ֣ות הא֔לה כל־ב֥ית ישרא֖ל ה֑מה הנ֣ה אמר֗ים יבש֧ו עצמות֛ינו ואבד֥ה תקות֖נו נגז֥רנו לֽנו׃ 12 לכן֩ הנב֨א ואמרת֜ אליה֗ם כֽה־אמר֘ אדנ֣י יהוה֒ הנה֩ אנ֨י פת֜ח את־קברֽותיכ֗ם והעלית֥י אתכ֛ם מקברותיכ֖ם עמ֑י והבאת֥י אתכ֖ם אל־אדמ֥ת ישראֽל׃ 13 וֽידעת֖ם כֽי־אנ֣י יהו֑ה בפתח֣י את־קברֽותיכ֗ם ובהעלות֥י אתכ֛ם מקברותיכ֖ם עמֽי׃ 14 ונתת֨י רוח֤י בכם֙ וחיית֔ם והנחת֥י אתכ֖ם על־אדמתכ֑ם וידעת֞ם כי־אנ֧י יהו֛ה דב֥רתי ועש֖יתי נאם־יהוֽה׃ 15 ויה֥י דבר־יהו֖ה אל֥י לאמֽר׃ 16 ואת֣ה בן־אד֗ם קח־לך֙ ע֣ץ אח֔ד וכת֤ב עליו֙ לֽיהוד֔ה ולבנ֥י ישרא֖ל חבר֑יו ולקח֙ ע֣ץ אח֔ד וכת֣וב על֗יו ליוסף֙ ע֣ץ אפר֔ים וכל־ב֥ית ישרא֖ל חברֽיו׃ 17 וקר֨ב את֜ם אח֧ד אל־אח֛ד לך֖ לע֣ץ אח֑ד והי֥ו לאחד֖ים בידֽך׃ 18 וכֽאשר֙ יאמר֣ו אל֔יך בנ֥י עמך֖ לאמ֑ר הלֽוא־תג֥יד ל֖נו מה־א֥לה לֽך׃ 19 דב֣ר אלה֗ם כֽה־אמר֘ אדנ֣י יהוה֒ הנה֩ אנ֨י לק֜ח את־ע֤ץ יוסף֙ אש֣ר ביד־אפר֔ים ושבט֥י ישרא֖ל חבר֑יו ונתתי֩ אות֨ם על֜יו את־ע֣ץ יהוד֗ה וֽעשיתם֙ לע֣ץ אח֔ד והי֥ו אח֖ד בידֽי׃ 20 והי֨ו העצ֜ים אֽשר־תכת֧ב עליה֛ם בידך֖ לעיניהֽם׃ 21 ודב֣ר אליה֗ם כֽה־אמר֘ אדנ֣י יהוה֒ הנ֨ה אנ֤י לק֙ח֙ את־בנ֣י ישרא֔ל מב֥ין הגוי֖ם אש֣ר הֽלכו־ש֑ם וקבצת֤י אתם֙ מסב֔יב והבאת֥י אות֖ם אל־אדמתֽם׃ 22 ועש֣יתי א֠תם לג֨וי אח֤ד בא֙רץ֙ בהר֣י ישרא֔ל ומ֧לך אח֛ד יֽהי֥ה לכל֖ם למ֑לך ול֤א יֽהיו־עוד֙ לשנ֣י גוי֔ם ול֨א יח֥צו ע֛וד לשת֥י ממלכ֖ות עֽוד׃ 23 ול֧א יֽטמא֣ו ע֗וד בגלֽוליהם֙ ובשק֣וציה֔ם ובכ֖ל פשעיה֑ם והושעת֣י את֗ם מכ֤ל מושבֽתיהם֙ אש֣ר חטא֣ו בה֔ם וטהרת֤י אותם֙ והיו־ל֣י לע֔ם ואנ֕י אהי֥ה לה֖ם לאלהֽים׃ 24 ועבד֤י דוד֙ מ֣לך עליה֔ם ורוע֥ה אח֖ד יהי֣ה לכל֑ם ובמשפט֣י יל֔כו וחקת֥י ישמר֖ו ועש֥ו אותֽם׃ 25 וישב֣ו על־הא֗רץ אש֤ר נת֙תי֙ לעבד֣י ליֽעק֔ב אש֥ר יֽשבו־ב֖ה אבֽותיכ֑ם וישב֣ו על֡יה ה֠מה ובניה֞ם ובנ֤י בניהם֙ עד־עול֔ם ודו֣ד עבד֔י נש֥יא לה֖ם לעולֽם׃ 26 וכרת֤י להם֙ בר֣ית של֔ום בר֥ית עול֖ם יהי֣ה אות֑ם ונתתים֙ והרבית֣י אות֔ם ונתת֧י את־מקדש֛י בתוכ֖ם לעולֽם׃ 27 והי֤ה משכני֙ עליה֔ם והי֥יתי לה֖ם לֽאלה֑ים וה֖מה יֽהיו־ל֥י לעֽם׃ 28 ויֽדעו֙ הגוי֔ם כ֚י אנ֣י יהו֔ה מקד֖ש את־ישרא֑ל בהי֧ות מקדש֛י בתוכ֖ם לעולֽם׃