| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Ezekiel 39 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יחזקאל |
1 ואת֤ה בן־אדם֙ הנב֣א על־ג֔וג וא֣מרת֔ כ֥ה אמ֖ר אדנ֣י יהו֑ה הננ֤י אל֙יך֙ ג֔וג נש֕יא ר֖אש מ֥שך ותבֽל׃ 2 ושבבת֙יך֙ וששאת֔יך והעלית֖יך מירכת֣י צפ֑ון והבאות֖ך על־הר֥י ישראֽל׃ 3 והכית֥י קשתך֖ מי֣ד שמאול֑ך וחצ֕יך מי֥ד ימינך֖ אפֽיל׃ 4 על־הר֨י ישרא֜ל תפ֗ול אתה֙ וכל־אגפ֔יך ועמ֖ים אש֣ר את֑ך לע֨יט צפ֧ור כל־כנ֛ף וחי֥ת השד֖ה נתת֥יך לאכלֽה׃ 5 על־פנ֥י השד֖ה תפ֑ול כ֚י אנ֣י דב֔רתי נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 6 ושלחתי־א֣ש במג֔וג ובישב֥י האי֖ים לב֑טח וידע֖ו כי־אנ֥י יהוֽה׃ 7 ואת־ש֨ם קדש֜י אוד֗יע בתוך֙ עמ֣י ישרא֔ל ולֽא־אח֥ל את־שם־קדש֖י ע֑וד וידע֤ו הגוים֙ כי־אנ֣י יהו֔ה קד֖וש בישראֽל׃ 8 הנ֤ה באה֙ ונֽהי֔תה נא֖ם אדנ֣י יהו֑ה ה֥וא הי֖ום אש֥ר דבֽרתי׃ 9 וֽיצא֞ו ישב֣י׀ ער֣י ישרא֗ל ובער֡ו ו֠השיקו בנ֨שק ומג֤ן וצנה֙ בק֣שת ובחצ֔ים ובמק֥ל י֖ד ובר֑מח ובער֥ו בה֛ם א֖ש ש֥בע שנֽים׃ 10 ולֽא־ישא֨ו עצ֜ים מן־השד֗ה ול֤א יחטבו֙ מן־היער֔ים כ֥י בנ֖שק יבֽערו־א֑ש ושלל֣ו את־שלליה֗ם ובֽזזו֙ את־ב֣זזיה֔ם נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 11 והי֣ה בי֣ום הה֡וא את֣ן לגוג֩׀ מקֽום־ש֨ם ק֜בר בישרא֗ל ג֤י העֽברים֙ קדמ֣ת הי֔ם וחס֥מת ה֖יא את־העֽבר֑ים וק֣ברו ש֗ם את־גוג֙ ואת־כל־המונ֔ה וק֣רא֔ו ג֖יא המ֥ון גֽוג׃ 12 וקברום֙ ב֣ית ישרא֔ל למ֖ען טה֣ר את־הא֑רץ שבע֖ה חדשֽים׃ 13 וקֽברו֙ כל־ע֣ם הא֔רץ והי֥ה לה֖ם לש֑ם י֚ום הכ֣בד֔י נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 14 ואנש֨י תמ֤יד יבד֙ילו֙ עבר֣ים בא֔רץ מקבר֣ים את־העבר֗ים את־הנותר֛ים על־פנ֥י הא֖רץ לטֽהר֑ה מקצ֥ה שבעֽה־חדש֖ים יחקֽרו׃ 15 ועבר֤ו העֽברים֙ בא֔רץ וראה֙ ע֣צם אד֔ם ובנ֥ה אצל֖ו צי֑ון ע֣ד קבר֤ו אתו֙ הֽמקבר֔ים אל־ג֖יא המ֥ון גֽוג׃ 16 וג֥ם שם־ע֛יר המונ֖ה וטהר֥ו האֽרץ׃ 17 ואת֨ה בן־אד֜ם כֽה־אמ֣ר׀ אדנ֣י יהו֗ה אמר֩ לצפ֨ור כל־כנ֜ף ולכ֣ל׀ חי֣ת השד֗ה הקבצ֤ו וב֙או֙ האספ֣ו מסב֔יב על־זבח֗י אש֨ר אנ֜י זב֤ח לכם֙ ז֣בח גד֔ול ע֖ל הר֣י ישרא֑ל ואכלת֥ם בש֖ר ושת֥יתם דֽם׃ 18 בש֤ר גבורים֙ תאכ֔לו ודם־נשיא֥י הא֖רץ תשת֑ו איל֨ים כר֤ים ועתודים֙ פר֔ים מריא֥י בש֖ן כלֽם׃ 19 ואכלתם־ח֣לב לשבע֔ה ושת֥יתם ד֖ם לשכר֑ון מזבח֖י אשר־זב֥חתי לכֽם׃ 20 ושבעת֤ם על־שלחני֙ ס֣וס ור֔כב גב֖ור וכל־א֣יש מלחמ֑ה נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃ 21 ונתת֥י את־כבוד֖י בגוי֑ם ורא֣ו כל־הגוי֗ם את־משפטי֙ אש֣ר עש֔יתי ואת־יד֖י אשר־ש֥מתי בהֽם׃ 22 ויֽדעו֙ ב֣ית ישרא֔ל כ֛י אנ֥י יהו֖ה אלֽהיה֑ם מן־הי֥ום הה֖וא והֽלאה׃ 23 וידע֣ו ה֠גוים כ֣י בעונ֞ם גל֣ו בֽית־ישרא֗ל ע֚ל אש֣ר מֽעלו־ב֔י ואסת֥ר פנ֖י מה֑ם וֽאתנם֙ בי֣ד צריה֔ם ויפל֥ו בח֖רב כלֽם׃ 24 כטמאת֥ם וכפשעיה֖ם עש֣יתי את֑ם ואסת֥ר פנ֖י מהֽם׃ 25 לכ֗ן לכ֗ן כ֤ה כ֤ה אמר֙ אמר֙ אדנ֣י אדנ֣י יהו֔ה יהו֔ה עת֗ה עת֗ה אשיב֙ אשיב֙ את־שב֣ות יֽעק֔ב שב֣ות יֽעק֔ב ורֽחמת֖י ורֽחמת֖י כל־כל־ב֣ית ב֣ית ישרא֑ל וקנאת֖י ישרא֑ל לש֥ם וקנאת֖י לש֥ם קדשֽי׃ קדשֽי׃ 26 ונשו֙ את־כלמת֔ם ואת־כל־מעל֖ם אש֣ר מעלו־ב֑י בשבת֧ם על־אדמת֛ם לב֖טח וא֥ין מחרֽיד׃ 27 בשובב֤י אותם֙ מן־ה֣עמ֔ים וקבצת֣י את֔ם מֽארצ֖ות אֽיביה֑ם ונקד֣שתי ב֔ם לעינ֖י הגוי֥ם רבֽים׃ 28 וידע֗ו כ֣י אנ֤י יהוה֙ אל֣היה֔ם בהגלות֤י אתם֙ אל־הגוי֔ם וכנסת֖ים על־אדמת֑ם ולֽא־אות֥יר ע֛וד מה֖ם שֽם׃ 29 ולֽא־אסת֥יר ע֛וד פנ֖י מה֑ם אש֨ר שפ֤כתי את־רוחי֙ על־ב֣ית ישרא֔ל נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃