| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Ezekiel 47 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יחזקאל |
1 וישבני֘ אל־פ֣תח הבית֒ והנה־מ֣ים יצא֗ים מת֨חת מפת֤ן הב֙ית֙ קד֔ימה כֽי־פנ֥י הב֖ית קד֑ים והמ֣ים ירד֗ים מת֜חת מכ֤תף הב֙ית֙ הימנ֔ית מנ֖גב למזבֽח׃ 2 ויוצאני֘ דֽרך־ש֣ער צפונה֒ ויסב֙ני֙ ד֣רך ח֔וץ אל־ש֣ער הח֔וץ ד֖רך הפונ֣ה קד֑ים והנה־מ֣ים מפכ֔ים מן־הכת֖ף הימנֽית׃ 3 בצאת־הא֥יש קד֖ים וק֣ו ביד֑ו וי֤מד א֙לף֙ בֽאמ֔ה ויעבר֥ני במ֖ים מ֥י אפסֽים׃ 4 וי֣מד א֔לף ויעבר֥ני במ֖ים מ֣ים ברכ֑ים וי֣מד א֔לף ויעבר֖ני מ֥י מתנֽים׃ 5 וי֣מד א֔לף נ֕חל אש֥ר לֽא־אוכ֖ל לעב֑ר כֽי־גא֤ו המ֙ים֙ מ֣י ש֔חו נ֖חל אש֥ר לֽא־יעבֽר׃ 6 וי֥אמר אל֖י הרא֣ית בן־אד֑ם ויולכ֥ני וישב֖ני שפ֥ת הנֽחל׃ 7 בשוב֕ני והנה֙ אל־שפ֣ת הנ֔חל ע֖ץ ר֣ב מא֑ד מז֖ה ומזֽה׃ 8 וי֣אמר אל֗י המ֤ים הא֙לה֙ יוצא֗ים אל־הגלילה֙ הקדמונ֔ה וירד֖ו על־הֽערב֑ה וב֣או הי֔מה אל־הי֥מה המֽוצא֖ים ונרפ֥ו המֽים׃ 9 והי֣ה כל־נ֣פש חי֣ה׀ אֽשר־ישר֡ץ א֣ל כל־אשר֩ יב֨וא ש֤ם נחל֙ים֙ יֽחי֔ה והי֥ה הדג֖ה רב֣ה מא֑ד כי֩ ב֨או ש֜מה המ֣ים הא֗לה וירֽפאו֙ וח֔י כ֛ל אשר־י֥בוא ש֖מה הנֽחל׃ 10 והיה֩ עמד֨ו על֜יו דוג֗ים מע֥ין ג֙די֙ ועד־ע֣ין עגל֔ים משט֥וח לֽחרמ֖ים יהי֑ו למינה֙ תהי֣ה דגת֔ם כדג֛ת הי֥ם הגד֖ול רב֥ה מאֽד׃ 11 בצאת֧יו וגבא֛יו ול֥א ירפא֖ו למ֥לח נתֽנו׃ 12 ועל־הנ֣חל יעל֣ה על־שפת֣ו מז֣ה׀ ומז֣ה׀ כל־עֽץ־מ֠אכל לא־יב֨ול על֜הו ולֽא־ית֣ם פרי֗ו לֽחדשיו֙ יבכ֔ר כ֣י מימ֔יו מן־המקד֖ש ה֣מה יֽוצא֑ים והי֤ה פריו֙ למֽאכ֔ל ועל֖הו לתרופֽה׃ 13 כ֤ה אמר֙ אדנ֣י יהו֔ה ג֤ה גבול֙ אש֣ר תתנחל֣ו את־הא֔רץ לשנ֥י עש֖ר שבט֣י ישרא֑ל יוס֖ף חבלֽים׃ 14 ונחלת֤ם אותה֙ א֣יש כאח֔יו אש֤ר נש֙אתי֙ את־יד֔י לתת֖ה לאבֽתיכ֑ם ונ֨פל֜ה הא֧רץ הז֛את לכ֖ם בנחלֽה׃ 15 וז֖ה גב֣ול הא֑רץ לפא֨ת צפ֜ונה מן־הי֧ם הגד֛ול הד֥רך חתל֖ן לב֥וא צדֽדה׃ 16 חמ֤ת׀ בר֙ותה֙ סבר֔ים אשר֙ בין־גב֣ול דמ֔שק וב֖ין גב֣ול חמ֑ת חצר֙ התיכ֔ון אש֖ר אל־גב֥ול חורֽן׃ 17 והי֨ה גב֜ול מן־הי֗ם חצ֤ר עינון֙ גב֣ול דמ֔שק וצפ֥ון׀ צפ֖ונה וגב֣ול חמ֑ת וא֖ת פא֥ת צפֽון׃ 18 ופא֣ת קד֡ים מב֣ין חור֣ן ומבין־דמשק֩ ומב֨ין הגלע֜ד ומב֨ין א֤רץ ישראל֙ הירד֔ן מגב֛ול על־הי֥ם הקדמונ֖י תמ֑דו וא֖ת פא֥ת קדֽימה׃ 19 ופאת֙ נ֣גב תימ֔נה מתמ֗ר עד־מי֙ מריב֣ות קד֔ש נחל֖ה אל־הי֣ם הגד֑ול וא֥ת פאת־תימ֖נה נֽגבה׃ 20 ופאת־ים֙ הי֣ם הגד֔ול מגב֕ול עד־נ֖כח לב֣וא חמ֑ת ז֖את פאת־יֽם׃ 21 וחלקת֞ם את־הא֧רץ הז֛את לכ֖ם לשבט֥י ישראֽל׃ 22 והי֗ה תפ֣לו אותה֘ בנחלה֒ לכ֗ם ולהגרים֙ הגר֣ים בתוככ֔ם אשר־הול֥דו בנ֖ים בתֽוככ֑ם והי֣ו לכ֗ם כאזרח֙ בבנ֣י ישרא֔ל אתכם֙ יפל֣ו בנחל֔ה בת֖וך שבט֥י ישראֽל׃ 23 והי֣ה בש֔בט אשר־ג֥ר הג֖ר את֑ו ש֚ם תתנ֣ו נחלת֔ו נא֖ם אדנ֥י יהוֽה׃