| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Jonah 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | יונה |
1 וי֥רע אל־יונ֖ה רע֣ה גדול֑ה וי֖חר לֽו׃ 2 ויתפל֨ל אל־יהו֜ה ויאמ֗ר אנ֤ה יהוה֙ הלוא־ז֣ה דבר֗י עד־היותי֙ על־אדמת֔י על־כ֥ן קד֖מתי לבר֣ח תרש֑ישה כ֣י יד֗עתי כ֤י אתה֙ אֽל־חנ֣ון ורח֔ום א֤רך אפ֙ים֙ ורב־ח֔סד ונח֖ם על־הרעֽה׃ 3 ועת֣ה יהו֔ה קח־נ֥א את־נפש֖י ממ֑ני כ֛י ט֥וב מות֖י מחיֽי׃ 4 וי֣אמר יהו֔ה ההיט֖ב ח֥רה לֽך׃ 5 ויצ֤א יונה֙ מן־הע֔יר וי֖שב מק֣דם לע֑יר ויעש֩ ל֨ו ש֜ם סכ֗ה וי֤שב תחת֙יה֙ בצ֔ל ע֚ד אש֣ר ירא֔ה מה־יהי֖ה בעֽיר׃ 6 וימ֣ן יהוֽה־א֠להים קיקי֞ון וי֣על׀ מע֣ל ליונ֗ה לֽהי֥ות צל֙ על־ראש֔ו להצ֥יל ל֖ו מרֽעת֑ו וישמ֥ח יונ֛ה על־הקֽיקי֖ון שמח֥ה גדולֽה׃ 7 וימ֤ן הֽאלהים֙ תול֔עת בעל֥ות הש֖חר לֽמחר֑ת ות֥ך את־הקֽיקי֖ון וייבֽש׃ 8 ויה֣י׀ כזר֣ח הש֗מש וימ֨ן אלה֜ים ר֤וח קדים֙ חריש֔ית ות֥ך הש֛מש על־ר֥אש יונ֖ה ויתעל֑ף וישא֤ל את־נפשו֙ למ֔ות וי֕אמר ט֥וב מות֖י מחיֽי׃ 9 וי֤אמר אלהים֙ אל־יונ֔ה ההיט֥ב חרֽה־לך֖ על־הקֽיקי֑ון וי֕אמר היט֥ב חֽרה־ל֖י עד־מֽות׃ 10 וי֣אמר יהו֔ה את֥ה ח֙סת֙ על־הק֣יקי֔ון אש֛ר לא־עמ֥לת ב֖ו ול֣א גדלת֑ו שבן־ל֥ילה הי֖ה ובן־ל֥ילה אבֽד׃ 11 וֽאני֙ ל֣א אח֔וס על־נינו֖ה הע֣יר הגדול֑ה אש֣ר יש־ב֡ה הרבה֩ מֽשתים־עשר֨ה רב֜ו אד֗ם אש֤ר לֽא־ידע֙ בין־ימינ֣ו לשמאל֔ו ובהמ֖ה רבֽה׃