| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 10 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה ב֖א אל־פרע֑ה כֽי־אנ֞י הכב֤דתי את־לבו֙ ואת־ל֣ב עבד֔יו למ֗ען שת֛י אתת֥י א֖לה בקרבו׃ 2 ולמ֡ען תספר֩ באזנ֨י בנך֜ ובן־בנך֗ א֣ת אש֤ר התעל֙לתי֙ במצר֔ים ואת־אתת֖י אשר־ש֣מתי ב֑ם וֽידעת֖ם כי־אנ֥י יהוֽה׃ 3 ויב֨א מש֣ה ואהרן֘ אל־פרעה֒ ויאמר֣ו אל֗יו כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אלה֣י הֽעבר֔ים עד־מת֣י מא֔נת לענ֖ת מפנ֑י של֥ח עמ֖י ויֽעבדֽני׃ 4 כ֛י אם־מא֥ן את֖ה לשל֣ח את־עמ֑י הננ֨י מב֥יא מח֛ר ארב֖ה בגבלֽך׃ 5 וכסה֙ את־ע֣ין הא֔רץ ול֥א יוכ֖ל לרא֣ת את־הא֑רץ ואכ֣ל׀ את־י֣תר הפלט֗ה הנשא֤רת לכם֙ מן־הבר֔ד ואכל֙ את־כל־הע֔ץ הצמ֥ח לכ֖ם מן־השדֽה׃ 6 ומלא֨ו בת֜יך ובת֣י כל־עבדיך֘ ובת֣י כל־מצרים֒ אש֨ר לֽא־רא֤ו אבת֙יך֙ ואבו֣ת אבת֔יך מי֗ום היותם֙ על־ה֣אדמ֔ה ע֖ד הי֣ום הז֑ה וי֥פן ויצ֖א מע֥ם פרעֽה׃ 7 ויאמרו֩ עבד֨י פרע֜ה אל֗יו עד־מתי֙ יהי֨ה ז֥ה ל֙נו֙ למוק֔ש שלח֙ את־ה֣אנש֔ים ויֽעבד֖ו את־יהו֣ה אלהיה֑ם הט֣רם תד֔ע כ֥י אבד֖ה מצרֽים׃ 8 ויוש֞ב את־מש֤ה ואֽת־אהרן֙ אל־פרע֔ה וי֣אמר אלה֔ם לכ֥ו עבד֖ו את־יהו֣ה אלהיכ֑ם מ֥י ומ֖י ההלכֽים׃ 9 וי֣אמר מש֔ה בנער֥ינו ובזקנ֖ינו נל֑ך בבנ֨ינו ובבנות֜נו בצאנ֤נו ובבקר֙נו֙ נל֔ך כ֥י חג־יהו֖ה לֽנו׃ 10 וי֣אמר אלה֗ם יה֨י כ֤ן יהוה֙ עמכ֔ם כאש֛ר אשל֥ח אתכ֖ם ואֽת־טפכ֑ם רא֕ו כ֥י רע֖ה נ֥גד פניכֽם׃ 11 ל֣א כ֗ן לכֽו־נ֤א הגברים֙ ועבד֣ו את־יהו֔ה כ֥י את֖ה את֣ם מבקש֑ים ויג֣רש את֔ם מא֖ת פנ֥י פרעֽה׃ 12 וי֨אמר יהו֜ה אל־מש֗ה נט֨ה ידך֜ על־א֤רץ מצר֙ים֙ בֽארב֔ה וי֖על על־א֣רץ מצר֑ים ויאכל֙ את־כל־ע֣שב הא֔רץ א֛ת כל־אש֥ר השא֖יר הברֽד׃ 13 וי֨ט וי֨ט מש֣ה מש֣ה את־את־מטהו֘ מטהו֘ על־על־א֣רץ א֣רץ מצרים֒ מצרים֒ וֽיהו֗ה וֽיהו֗ה נה֤ג נה֤ג ר֥וח ר֥וח קדים֙ בא֔רץ בא֔רץ כל־הי֥ום כל־הי֥ום הה֖וא הה֖וא וכל־הל֑ילה וכל־הל֑ילה הב֣קר הי֔ה הב֣קר ור֙וח֙ הי֔ה ור֙וח֙ הקד֔ים הקד֔ים נש֖א נש֖א את־את־הארבֽה׃ הארבֽה׃ 14 וי֣על הֽארב֗ה ע֚ל כל־א֣רץ מצר֔ים וי֕נח בכ֖ל גב֣ול מצר֑ים כב֣ד מא֔ד ל֠פניו לא־ה֨יה כ֤ן ארבה֙ כמ֔הו ואחר֖יו ל֥א יֽהיה־כֽן׃ 15 ויכ֞ס את־ע֣ין כל־הארץ֘ ותחש֣ך הארץ֒ וי֜אכל את־כל־ע֣שב הא֗רץ ואת֙ כל־פר֣י הע֔ץ אש֥ר הות֖יר הבר֑ד ולא־נות֨ר כל־י֧רק בע֛ץ ובע֥שב השד֖ה בכל־א֥רץ מצרֽים׃ 16 וימה֣ר פרע֔ה לקר֖א למש֣ה וֽלאהר֑ן וי֗אמר חט֛אתי ליהו֥ה אלֽהיכ֖ם ולכֽם׃ 17 ועת֗ה ש֣א נ֤א חטאתי֙ א֣ך הפ֔עם והעת֖ירו ליהו֣ה אלהיכ֑ם ויסר֙ מֽעל֔י ר֖ק את־המ֥ות הזֽה׃ 18 ויצ֖א מע֣ם פרע֑ה ויעת֖ר אל־יהוֽה׃ 19 ויהפ֨ך יהו֤ה רֽוח־ים֙ חז֣ק מא֔ד וישא֙ את־ה֣ארב֔ה ויתקע֖הו י֣מה ס֑וף ל֤א נשאר֙ ארב֣ה אח֔ד בכ֖ל גב֥ול מצרֽים׃ 20 ויחז֥ק יהו֖ה את־ל֣ב פרע֑ה ול֥א של֖ח את־בנ֥י ישראֽל׃ 21 וי֨אמר יהו֜ה אל־מש֗ה נט֤ה יֽדך֙ על־השמ֔ים ו֥יהי ח֖שך על־א֣רץ מצר֑ים וימ֖ש חֽשך׃ 22 וי֥ט מש֛ה את־יד֖ו על־השמ֑ים ויה֧י חֽשך־אפל֛ה בכל־א֥רץ מצר֖ים של֥שת ימֽים׃ 23 לֽא־רא֞ו א֣יש את־אח֗יו ולא־ק֛מו א֥יש מתחת֖יו של֣שת ימ֑ים וֽלכל־בנ֧י ישרא֛ל ה֥יה א֖ור במושבתֽם׃ 24 ויקר֨א פרע֜ה אל־מש֗ה וי֙אמר֙ לכו֙ עבד֣ו את־יהו֔ה ר֛ק צאנכ֥ם ובקרכ֖ם יצ֑ג גֽם־טפכ֖ם יל֥ך עמכֽם׃ 25 וי֣אמר מש֔ה גם־את֛ה תת֥ן ביד֖נו זבח֣ים ועל֑ות ועש֖ינו ליהו֥ה אלהֽינו׃ 26 וגם־מקנ֜נו יל֣ך עמ֗נו ל֤א תשאר֙ פרס֔ה כ֚י ממ֣נו נק֔ח לעב֖ד את־יהו֣ה אלה֑ינו ואנ֣חנו לֽא־נד֗ע מֽה־נעבד֙ את־יהו֔ה עד־בא֖נו שֽמה׃ 27 ויחז֥ק יהו֖ה את־ל֣ב פרע֑ה ול֥א אב֖ה לשלחֽם׃ 28 ויֽאמר־ל֥ו פרע֖ה ל֣ך מעל֑י הש֣מר לך֗ אל־ת֙סף֙ רא֣ות פנ֔י כ֗י בי֛ום ראתך֥ פנ֖י תמֽות׃ 29 וי֥אמר מש֖ה כ֣ן דב֑רת לא־אס֥ף ע֖וד רא֥ות פנֽיך׃