| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 18 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 וישמ֞ע יתר֨ו כה֤ן מדין֙ חת֣ן מש֔ה את֩ כל־אש֨ר עש֤ה אלהים֙ למש֔ה ולישרא֖ל עמ֑ו כֽי־הוצ֧יא יהו֛ה את־ישרא֖ל ממצרֽים׃ 2 ויק֗ח יתרו֙ חת֣ן מש֔ה את־צפר֖ה א֣שת מש֑ה אח֖ר שלוחֽיה׃ 3 וא֖ת שנ֣י בנ֑יה אש֨ר ש֤ם הֽאחד֙ גֽרש֔ם כ֣י אמ֔ר ג֣ר הי֔יתי בא֖רץ נכריֽה׃ 4 וש֥ם האח֖ד אליע֑זר כֽי־אלה֤י אבי֙ בעזר֔י ויצל֖ני מח֥רב פרעֽה׃ 5 ויב֞א יתר֨ו חת֥ן מש֛ה ובנ֥יו ואשת֖ו אל־מש֑ה אל־המדב֗ר אשר־ה֛וא חנ֥ה ש֖ם ה֥ר האלהֽים׃ 6 וי֙אמר֙ אל־מש֔ה אנ֛י חתנך֥ יתר֖ו ב֣א אל֑יך וא֨שתך֔ ושנ֥י בנ֖יה עמֽה׃ 7 ויצ֨א מש֜ה לקר֣את חֽתנ֗ו וישת֙חו֙ וישק־ל֔ו וישאל֥ו איש־לרע֖הו לשל֑ום ויב֖או האֽהלה׃ 8 ויספ֤ר משה֙ לח֣תנ֔ו את֩ כל־אש֨ר עש֤ה יהוה֙ לפרע֣ה ולמצר֔ים ע֖ל אוד֣ת ישרא֑ל א֤ת כל־התלאה֙ אש֣ר מצא֣תם בד֔רך ויצל֖ם יהוֽה׃ 9 וי֣חד יתר֔ו ע֚ל כל־הטוב֔ה אשר־עש֥ה יהו֖ה לישרא֑ל אש֥ר הציל֖ו מי֥ד מצרֽים׃ 10 ויאמר֘ יתרו֒ בר֣וך יהו֔ה אש֨ר הצ֥יל אתכ֛ם מי֥ד מצר֖ים ומי֣ד פרע֑ה אש֤ר הציל֙ את־הע֔ם מת֖חת יד־מצרֽים׃ 11 עת֣ה יד֔עתי כֽי־גד֥ול יהו֖ה מכל־האלה֑ים כ֣י בדב֔ר אש֥ר זד֖ו עליהֽם׃ 12 ויק֞ח יתר֨ו חת֥ן מש֛ה על֥ה וזבח֖ים לֽאלה֑ים ויב֨א אהר֜ן וכ֣ל׀ זקנ֣י ישרא֗ל לאכל־ל֛חם עם־חת֥ן מש֖ה לפנ֥י האלהֽים׃ 13 ויהי֙ מֽמחר֔ת וי֥שב מש֖ה לשפ֣ט את־הע֑ם ויעמ֤ד העם֙ על־מש֔ה מן־הב֖קר עד־העֽרב׃ 14 וירא֙ חת֣ן מש֔ה א֛ת כל־אשר־ה֥וא עש֖ה לע֑ם וי֗אמר מֽה־הדב֤ר הזה֙ אש֨ר את֤ה עשה֙ לע֔ם מד֗וע את֤ה יושב֙ לבד֔ך וכל־הע֛ם נצ֥ב על֖יך מן־ב֥קר עד־עֽרב׃ 15 וי֥אמר מש֖ה לחתנ֑ו כֽי־יב֥א אל֛י הע֖ם לדר֥ש אלהֽים׃ 16 כֽי־יהי֨ה לה֤ם דבר֙ ב֣א אל֔י וש֣פטת֔י ב֥ין א֖יש וב֣ין רע֑הו והודעת֛י את־חק֥י האלה֖ים ואת־תורתֽיו׃ 17 וי֛אמר חת֥ן מש֖ה אל֑יו לא־טוב֙ הדב֔ר אש֥ר את֖ה עשֽה׃ 18 נב֣ל תב֔ל גם־את֕ה גם־הע֥ם הז֖ה אש֣ר עמ֑ך כֽי־כב֤ד ממך֙ הדב֔ר לא־תוכ֥ל עש֖הו לבדֽך׃ 19 עת֞ה שמ֤ע בקלי֙ איע֣צך֔ ויה֥י אלה֖ים עמ֑ך הי֧ה את֣ה לע֗ם מ֚ול הֽאלה֔ים והבאת֥ את֛ה את־הדבר֖ים אל־האלהֽים׃ 20 והזהרת֣ה אתה֔ם את־החק֖ים ואת־התור֑ת והודעת֣ לה֗ם את־הד֙רך֙ י֣לכו ב֔ה ואת־הֽמעש֖ה אש֥ר יעשֽון׃ 21 ואת֣ה תחז֣ה מכל־ה֠עם אנשי־ח֜יל ירא֧י אלה֛ים אנש֥י אמ֖ת ש֣נאי ב֑צע ושמת֣ עלה֗ם שר֤י אלפים֙ שר֣י מא֔ות שר֥י חמש֖ים ושר֥י עשרֽת׃ 22 ושפט֣ו את־העם֘ בכל־עת֒ והי֞ה כל־הדב֤ר הגדל֙ יב֣יאו אל֔יך וכל־הדב֥ר הקט֖ן ישפטו־ה֑ם והקל֙ מֽעל֔יך ונשא֖ו אתֽך׃ 23 א֣ם את־הדב֤ר הזה֙ תעש֔ה וצוך֣ אלה֔ים ויֽכלת֖ עמ֑ד וגם֙ כל־הע֣ם הז֔ה על־מקמ֖ו יב֥א בשלֽום׃ 24 וישמ֥ע מש֖ה לק֣ול חתנ֑ו וי֕עש כ֖ל אש֥ר אמֽר׃ 25 ויבח֨ר מש֤ה אנשי־ח֙יל֙ מכל־ישרא֔ל וית֥ן את֛ם ראש֖ים על־הע֑ם שר֤י אלפים֙ שר֣י מא֔ות שר֥י חמש֖ים ושר֥י עשרֽת׃ 26 ושפט֥ו את־הע֖ם בכל־ע֑ת את־הדב֤ר הקשה֙ יביא֣ון אל־מש֔ה וכל־הדב֥ר הקט֖ן ישפוט֥ו הֽם׃ 27 וישל֥ח מש֖ה את־חתנ֑ו וי֥לך ל֖ו אל־ארצֽו׃