| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 30 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 ועש֥ית מזב֖ח מקט֣ר קט֑רת עצ֥י שט֖ים תעש֥ה אתֽו׃ 2 אמ֨ה ארכ֜ו ואמ֤ה רחבו֙ רב֣וע יהי֔ה ואמת֖ים קמת֑ו ממ֖נו קרנתֽיו׃ 3 וצפית֨ את֜ו זה֣ב טה֗ור את־גג֧ו ואת־קירת֛יו סב֖יב ואת־קרנת֑יו ועש֥ית ל֛ו ז֥ר זה֖ב סבֽיב׃ 4 ושתי֩ טבע֨ת זה֜ב תֽעשה־ל֣ו׀ מת֣חת לזר֗ו ע֚ל שת֣י צלעת֔יו תעש֖ה על־שנ֣י צד֑יו והיה֙ לבת֣ים לבד֔ים לש֥את את֖ו בהֽמה׃ 5 ועש֥ית את־הבד֖ים עצ֣י שט֑ים וצפית֥ את֖ם זהֽב׃ 6 ונתת֤ה אתו֙ לפנ֣י הפר֔כת אש֖ר על־אר֣ן העד֑ת לפנ֣י הכפ֗רת אשר֙ על־ה֣עד֔ת אש֛ר אוע֥ד לך֖ שֽמה׃ 7 והקט֥יר על֛יו אהר֖ן קט֣רת סמ֑ים בב֣קר בב֗קר בהיטיב֛ו את־הנר֖ת יקטירֽנה׃ 8 ובהעל֨ת אהר֧ן את־הנר֛ת ב֥ין הערב֖ים יקטיר֑נה קט֧רת תמ֛יד לפנ֥י יהו֖ה לדרתיכֽם׃ 9 לא־תעל֥ו על֛יו קט֥רת זר֖ה ועל֣ה ומנח֑ה ונ֕סך ל֥א תסכ֖ו עלֽיו׃ 10 וכפ֤ר אהרן֙ על־קרנת֔יו אח֖ת בשנ֑ה מד֞ם חט֣את הכפר֗ים אח֤ת בשנה֙ יכפ֤ר עליו֙ לדר֣תיכ֔ם קֽדש־קֽדש֥ים ה֖וא ליהוֽה׃ 11 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 12 כ֣י תש֞א את־ר֥אש בנֽי־ישראל֘ לפקדיהם֒ ונ֨תנ֜ו א֣יש כ֧פר נפש֛ו ליהו֖ה בפק֣ד את֑ם ולא־יהי֥ה בה֛ם נ֖גף בפק֥ד אתֽם׃ 13 ז֣ה׀ יתנ֗ו כל־העבר֙ על־הפקד֔ים מחצ֥ית הש֖קל בש֣קל הק֑דש עשר֤ים גרה֙ הש֔קל מחצ֣ית הש֔קל תרומ֖ה לֽיהוֽה׃ 14 כ֗ל העבר֙ על־הפקד֔ים מב֛ן עשר֥ים שנ֖ה ומ֑עלה ית֖ן תרומ֥ת יהוֽה׃ 15 הֽעש֣יר לֽא־ירב֗ה והדל֙ ל֣א ימע֔יט מֽמחצ֖ית הש֑קל לתת֙ את־תרומ֣ת יהו֔ה לכפ֖ר על־נפשתיכֽם׃ 16 ולקחת֞ את־כ֣סף הכפר֗ים מאת֙ בנ֣י ישרא֔ל ונתת֣ את֔ו על־עבד֖ת א֣הל מוע֑ד והיה֩ לבנ֨י ישרא֤ל לזכרון֙ לפנ֣י יהו֔ה לכפ֖ר על־נפשתיכֽם׃ 17 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 18 ועש֜ית כי֥ור נח֛שת וכנ֥ו נח֖שת לרחצ֑ה ונתת֣ את֗ו בֽין־א֤הל מועד֙ וב֣ין המזב֔ח ונתת֥ ש֖מה מֽים׃ 19 ורחצ֛ו אהר֥ן ובנ֖יו ממ֑נו את־ידיה֖ם ואת־רגליהֽם׃ 20 בבא֞ם אל־א֧הל מוע֛ד ירחצו־מ֖ים ול֣א ימ֑תו א֣ו בגשת֤ם אל־המזב֙ח֙ לשר֔ת להקט֥יר אש֖ה לֽיהוֽה׃ 21 ורחצ֛ו ידיה֥ם ורגליה֖ם ול֣א ימ֑תו והית֨ה לה֧ם חק־עול֛ם ל֥ו ולזרע֖ו לדרתֽם׃ 22 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 23 ואת֣ה קח־לך֘ בשמ֣ים ראש֒ מר־דרור֙ חמ֣ש מא֔ות וקנמן־ב֥שם מחצית֖ו חמש֣ים ומאת֑ים וקנה־ב֖שם חמש֥ים ומאתֽים׃ 24 וקד֕ה חמ֥ש מא֖ות בש֣קל הק֑דש וש֥מן ז֖ית הֽין׃ 25 ועש֣ית את֗ו ש֚מן משחת־ק֔דש ר֥קח מרק֖חת מעש֣ה רק֑ח ש֥מן משחת־ק֖דש יהיֽה׃ 26 ומשחת֥ ב֖ו את־א֣הל מוע֑ד וא֖ת אר֥ון העדֽת׃ 27 ואת־השלחן֙ ואת־כל־כל֔יו ואת־המנר֖ה ואת־כל֑יה וא֖ת מזב֥ח הקטֽרת׃ 28 ואת־מזב֥ח העל֖ה ואת־כל־כל֑יו ואת־הכי֖ר ואת־כנֽו׃ 29 וקדשת֣ את֔ם והי֖ו ק֣דש קֽדש֑ים כל־הנג֥ע בה֖ם יקדֽש׃ 30 ואת־אהר֥ן ואת־בנ֖יו תמש֑ח וקדשת֥ את֖ם לכה֥ן לֽי׃ 31 ואל־בנ֥י ישרא֖ל תדב֣ר לאמ֑ר ש֠מן משחת־ק֨דש יהי֥ה ז֛ה ל֖י לדרתיכֽם׃ 32 על־בש֤ר אדם֙ ל֣א ייס֔ך ובמ֨תכנת֔ו ל֥א תעש֖ו כמ֑הו ק֣דש ה֔וא ק֖דש יהי֥ה לכֽם׃ 33 א֚יש אש֣ר ירק֣ח כמ֔הו ואש֥ר ית֛ן ממ֖נו על־ז֑ר ונכר֖ת מעמֽיו׃ 34 ויאמר֩ יהו֨ה אל־מש֜ה קח־לך֣ סמ֗ים נט֤ף׀ ושח֙לת֙ וחלבנ֔ה סמ֖ים ולבנ֣ה זכ֑ה ב֥ד בב֖ד יהיֽה׃ 35 ועש֤ית אתה֙ קט֔רת ר֖קח מעש֣ה רוק֑ח ממל֖ח טה֥ור קֽדש׃ 36 ושֽחקת֣ ממנה֘ הדק֒ ונתת֨ה ממ֜נה לפנ֤י העדת֙ בא֣הל מוע֔ד אש֛ר אוע֥ד לך֖ ש֑מה ק֥דש קֽדש֖ים תהי֥ה לכֽם׃ 37 והקט֙רת֙ אש֣ר תעש֔ה במ֨תכנת֔ה ל֥א תעש֖ו לכ֑ם ק֛דש תהי֥ה לך֖ ליהוֽה׃ 38 א֛יש אשר־יעש֥ה כמ֖וה להר֣יח ב֑ה ונכר֖ת מעמֽיו׃