| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 33 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 וידב֨ר יהו֤ה אל־משה֙ ל֣ך על֣ה מז֔ה את֣ה והע֔ם אש֥ר הֽעל֖ית מא֣רץ מצר֑ים אל־הא֗רץ אש֣ר נ֠שבעתי לאברה֨ם ליצח֤ק וֽליעקב֙ לאמ֔ר לזרעך֖ אתנֽנה׃ 2 ושלחת֥י לפנ֖יך מלא֑ך וגֽרשת֗י את־הֽכנעני֙ הֽאמר֔י והֽחתי֙ והפרז֔י החו֖י והיבוסֽי׃ 3 אל־א֛רץ זב֥ת חל֖ב ודב֑ש כי֩ ל֨א אֽעל֜ה בקרבך֗ כ֤י עם־קשה־ע֙רף֙ א֔תה פן־אכלך֖ בדֽרך׃ 4 וישמ֣ע הע֗ם את־הדב֥ר הר֛ע הז֖ה ויתאב֑לו ולא־ש֛תו א֥יש עדי֖ו עלֽיו׃ 5 וי֨אמר יהו֜ה אל־מש֗ה אמ֤ר אל־בנֽי־ישראל֙ את֣ם עם־קשה־ע֔רף ר֧גע אח֛ד אֽעל֥ה בקרבך֖ וכלית֑יך ועת֗ה הור֤ד עדיך֙ מֽעל֔יך ואדע֖ה מ֥ה אֽעשה־לֽך׃ 6 ויֽתנצל֧ו בנֽי־ישרא֛ל את־עדי֖ם מה֥ר חורֽב׃ 7 ומשה֩ יק֨ח את־הא֜הל ונֽטה־ל֣ו׀ מח֣וץ לֽמחנ֗ה הרחק֙ מן־הֽמחנ֔ה וק֥רא ל֖ו א֣הל מוע֑ד והיה֙ כל־מבק֣ש יהו֔ה יצא֙ אל־א֣הל מוע֔ד אש֖ר מח֥וץ לֽמחנֽה׃ 8 והי֗ה כצ֤את משה֙ אל־הא֔הל יק֙ומו֙ כל־הע֔ם ונ֨צב֔ו א֖יש פ֣תח אהל֑ו והב֙יטו֙ אחר֣י מש֔ה עד־בא֖ו האֽהלה׃ 9 והי֗ה כב֤א משה֙ הא֔הלה ירד֙ עמ֣וד הֽענ֔ן ועמ֖ד פ֣תח הא֑הל ודב֖ר עם־משֽה׃ 10 ורא֤ה כל־העם֙ את־עמ֣וד הֽענ֔ן עמ֖ד פ֣תח הא֑הל וק֤ם כל־העם֙ והֽשתחו֔ו א֖יש פ֥תח אהלֽו׃ 11 ודב֨ר יהו֤ה אל־משה֙ פנ֣ים אל־פנ֔ים כאש֛ר ידב֥ר א֖יש אל־רע֑הו ושב֙ אל־הֽמחנ֔ה ומש֨רת֜ו יהוש֤ע בן־נון֙ נ֔ער ל֥א ימ֖יש מת֥וך האֽהל׃ 12 וי֨אמר מש֜ה אל־יהו֗ה ר֠אה את֞ה אמ֤ר אלי֙ ה֚על את־הע֣ם הז֔ה ואתה֙ ל֣א הֽודעת֔ני א֥ת אשר־תשל֖ח עמ֑י ואת֤ה אמ֙רת֙ ידעת֣יךֽ בש֔ם וגם־מצ֥את ח֖ן בעינֽי׃ 13 ועת֡ה אם־נא֩ מצ֨אתי ח֜ן בעינ֗יך הודע֤ני נא֙ את־דרכ֔ך ואד֣עך֔ למ֥ען אמצא־ח֖ן בעינ֑יך ורא֕ה כ֥י עמך֖ הג֥וי הזֽה׃ 14 ויאמ֑ר פנ֥י יל֖כו והנח֥תי לֽך׃ 15 וי֖אמר אל֑יו אם־א֤ין פנ֙יך֙ הלכ֔ים אֽל־תעל֖נו מזֽה׃ 16 ובמ֣ה׀ יוד֣ע אפ֗וא כֽי־מצ֨אתי ח֤ן בעינ֙יך֙ אנ֣י ועמ֔ך הל֖וא בלכתך֣ עמ֑נו ונפל֙ינו֙ אנ֣י ועמך֔ מכ֨ל־הע֔ם אש֖ר על־פנ֥י האדמֽה׃ 17 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה ג֣ם את־הדב֥ר הז֛ה אש֥ר דב֖רת אֽעש֑ה כֽי־מצ֤את חן֙ בעינ֔י ואדעך֖ בשֽם׃ 18 ויאמ֑ר הרא֥ני נ֖א את־כבדֽך׃ 19 וי֗אמר אנ֨י אעב֤יר כל־טובי֙ על־פנ֔יך וקר֧אתֽי בש֛ם יהו֖ה לפנ֑יך וחנתי֙ את־אש֣ר אח֔ן ורחמת֖י את־אש֥ר ארחֽם׃ 20 וי֕אמר ל֥א תוכ֖ל לרא֣ת את־פנ֑י כ֛י לֽא־ירא֥ני האד֖ם וחֽי׃ 21 וי֣אמר יהו֔ה הנ֥ה מק֖ום את֑י ונצבת֖ על־הצֽור׃ 22 והיה֙ בעב֣ר כבד֔י ושמת֖יך בנקר֣ת הצ֑ור ושכת֥י כפ֛י על֖יך עד־עברֽי׃ 23 והסרתי֙ את־כפ֔י ורא֖ית את־אחר֑י ופנ֖י ל֥א יראֽו׃