| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 וי֤ען משה֙ וי֔אמר והן֙ לֽא־יאמ֣ינו ל֔י ול֥א ישמע֖ו בקל֑י כ֣י יֽאמר֔ו לֽא־נרא֥ה אל֖יך יהוֽה׃ 2 וי֧אמר וי֧אמר אל֛יו אל֛יו יהו֖ה יהו֖ה מה ־־ז֣ה ביד֑ך ז֣ה ביד֑ך וי֖אמר וי֖אמר מטֽה׃ מטֽה׃ 3 וי֙אמר֙ השליכ֣הו א֔רצה וישליכ֥הו א֖רצה ויה֣י לנח֑ש וי֥נס מש֖ה מפנֽיו׃ 4 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה שלח֙ יֽדך֔ ואח֖ז בזנב֑ו וישל֤ח ידו֙ וי֣חזק ב֔ו ויה֥י למט֖ה בכפֽו׃ 5 למ֣ען יאמ֔ינו כֽי־נרא֥ה אל֛יך יהו֖ה אלה֣י אבת֑ם אלה֧י אברה֛ם אלה֥י יצח֖ק ואלה֥י יעקֽב׃ 6 ויאמר֩ יהו֨ה ל֜ו ע֗וד הֽבא־נ֤א יֽדך֙ בחיק֔ך ויב֥א יד֖ו בחיק֑ו וי֣וצא֔ה והנ֥ה יד֖ו מצר֥עת כשֽלג׃ 7 וי֗אמר הש֤ב יֽדך֙ אל־חיק֔ך וי֥שב יד֖ו אל־חיק֑ו ויֽוצאה֙ מֽחיק֔ו והנה־ש֖בה כבשרֽו׃ 8 והיה֙ אם־ל֣א יאמ֣ינו ל֔ך ול֣א ישמע֔ו לק֖ל הא֣ת הראש֑ון והֽאמ֔ינו לק֖ל הא֥ת האחרֽון׃ 9 והי֡ה אם־ל֣א יאמ֡ינו גם֩ לשנ֨י האת֜ות הא֗לה ול֤א ישמעון֙ לקל֔ך ולקחת֙ ממימ֣י היא֔ר ושפכת֖ היבש֑ה והי֤ו המ֙ים֙ אש֣ר תק֣ח מן־היא֔ר והי֥ו לד֖ם ביבֽשת׃ 10 וי֨אמר וי֨אמר מש֣ה מש֣ה אל־אל־יהוה֘ יהוה֘ ב֣י ב֣י אדני֒ אדני֒ לא֩ לא֩ א֨יש א֨יש דבר֜ים דבר֜ים אנ֗כי אנ֗כי ג֤ם ג֤ם מתמול֙ מתמול֙ ג֣ם ג֣ם משלש֔ם משלש֔ם כ֧י ג֛ם כבד־מא֥ז דברך פ֛ה אל־וכב֥ד עבד֑ך לש֖ון אנֽכי׃ כ֧י כבד־פ֛ה וכב֥ד לש֖ון אנֽכי׃ 11 וי֨אמר יהו֜ה אל֗יו מ֣י ש֣ם פה֘ לֽאדם֒ א֚ו מֽי־יש֣ום אל֔ם א֣ו חר֔ש א֥ו פק֖ח א֣ו עו֑ר הל֥א אנכ֖י יהוֽה׃ 12 ועת֖ה ל֑ך ואנכי֙ אֽהי֣ה עם־פ֔יך והורית֖יך אש֥ר תדבֽר׃ 13 וי֖אמר ב֣י אדנ֑י שֽלֽח־נ֖א ביד־תשלֽח׃ 14 ויֽחר־א֨ף יהו֜ה במש֗ה וי֙אמר֙ הל֨א אהר֤ן אח֙יך֙ הלו֔י יד֕עתי כֽי־דב֥ר ידב֖ר ה֑וא וג֤ם הנה־הוא֙ יצ֣א לקראת֔ך וראך֖ ושמ֥ח בלבֽו׃ 15 ודברת֣ אל֔יו ושמת֥ את־הדבר֖ים בפ֑יו ואנכ֗י אֽהי֤ה עם־פ֙יך֙ ועם־פ֔יהו והורית֣י אתכ֔ם א֖ת אש֥ר תעשֽון׃ 16 ודבר־ה֥וא לך֖ אל־הע֑ם וה֤יה הוא֙ יֽהיה־לך֣ לפ֔ה ואת֖ה תֽהיה־ל֥ו לֽאלהֽים׃ 17 ואת־המט֥ה הז֖ה תק֣ח ביד֑ך אש֥ר תעשה־ב֖ו את־האתֽת׃ 18 וי֨לך מש֜ה וי֣שב׀ אל־י֣תר חֽתנ֗ו וי֤אמר לו֙ א֣לכה נ֗א ואש֙ובה֙ אל־אח֣י אשר־במצר֔ים וארא֖ה העוד֣ם חי֑ים וי֧אמר יתר֛ו למש֖ה ל֥ך לשלֽום׃ 19 וי֨אמר יהו֤ה אל־משה֙ במדי֔ן ל֖ך ש֣ב מצר֑ים כי־מ֙תו֙ כל־ה֣אנש֔ים הֽמבקש֖ים את־נפשֽך׃ 20 ויק֨ח מש֜ה את־אשת֣ו ואת־בנ֗יו וירכבם֙ עֽל־החמ֔ר וי֖שב א֣רצה מצר֑ים ויק֥ח מש֛ה את־מט֥ה האלה֖ים בידֽו׃ 21 וי֣אמר יהוה֘ אל־משה֒ בלכתך֙ לש֣וב מצר֔ימה רא֗ה כל־המֽפתים֙ אשר־ש֣מתי ביד֔ך ועשית֖ם לפנ֣י פרע֑ה ואני֙ אחז֣ק את־לב֔ו ול֥א ישל֖ח את־העֽם׃ 22 ואמרת֖ אל־פרע֑ה כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה בנ֥י בכר֖י ישראֽל׃ 23 ואמ֣ר אל֗יך של֤ח את־בני֙ ויֽעבד֔ני ותמא֖ן לשלח֑ו הנה֙ אנכ֣י הר֔ג את־בנך֖ בכרֽך׃ 24 ויה֥י בד֖רך במל֑ון ויפגש֣הו יהו֔ה ויבק֖ש המיתֽו׃ 25 ותק֨ח צפר֜ה צ֗ר ותכרת֙ את־ערל֣ת בנ֔ה ותג֖ע לרגל֑יו ות֕אמר כ֧י חתן־דמ֛ים את֖ה לֽי׃ 26 וי֖רף ממ֑נו א֚ז אֽמר֔ה חת֥ן דמ֖ים למולֽת׃ 27 וי֤אמר יהוה֙ אֽל־אהר֔ן ל֛ך לקר֥את מש֖ה המדב֑רה וי֗לך וֽיפגש֛הו בה֥ר האלה֖ים וישק־לֽו׃ 28 ויג֤ד משה֙ לאֽהר֔ן א֛ת כל־דבר֥י יהו֖ה אש֣ר שלח֑ו וא֥ת כל־האת֖ת אש֥ר צוֽהו׃ 29 וי֥לך מש֖ה ואהר֑ן וי֣אספ֔ו את־כל־זקנ֖י בנ֥י ישראֽל׃ 30 וידב֣ר אהר֔ן א֚ת כל־הדבר֔ים אשר־דב֥ר יהו֖ה אל־מש֑ה וי֥עש האת֖ת לעינ֥י העֽם׃ 31 וֽיאמ֖ן הע֑ם וֽישמע֡ו כֽי־פק֨ד יהו֜ה את־בנ֣י ישרא֗ל וכ֤י ראה֙ את־עני֔ם וֽיקד֖ו ויֽשתחוֽו׃