| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Exodus 9 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמות |
1 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה ב֖א אל־פרע֑ה ודברת֣ אל֗יו כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אלה֣י הֽעבר֔ים של֥ח את־עמ֖י ויֽעבדֽני׃ 2 כ֛י אם־מא֥ן את֖ה לשל֑ח ועודך֖ מחז֥יק בֽם׃ 3 הנ֨ה יד־יהו֜ה הוי֗ה במקנך֙ אש֣ר בשד֔ה בסוס֤ים בֽחמרים֙ בגמל֔ים בבק֖ר ובצ֑אן ד֖בר כב֥ד מאֽד׃ 4 והפל֣ה יהו֔ה ב֚ין מקנ֣ה ישרא֔ל וב֖ין מקנ֣ה מצר֑ים ול֥א ימ֛ות מכל־לבנ֥י ישרא֖ל דבֽר׃ 5 וי֥שם יהו֖ה מוע֣ד לאמ֑ר מח֗ר יעש֧ה יהו֛ה הדב֥ר הז֖ה באֽרץ׃ 6 וי֨עש יהו֜ה את־הדב֤ר הזה֙ מֽמחר֔ת וי֕מת כ֖ל מקנ֣ה מצר֑ים וממקנ֥ה בנֽי־ישרא֖ל לא־מ֥ת אחֽד׃ 7 וישל֣ח פרע֔ה והנ֗ה לא־מ֛ת ממקנ֥ה ישרא֖ל עד־אח֑ד ויכבד֙ ל֣ב פרע֔ה ול֥א של֖ח את־העֽם׃ 8 וי֣אמר יהוה֘ אל־מש֣ה ואֽל־אהרן֒ קח֤ו לכם֙ מל֣א חפניכ֔ם פ֖יח כבש֑ן וזרק֥ו מש֛ה השמ֖ימה לעינ֥י פרעֽה׃ 9 והי֣ה לאב֔ק ע֖ל כל־א֣רץ מצר֑ים והי֨ה על־האד֜ם ועל־הבהמ֗ה לשח֥ין פר֛ח אבעבע֖ת בכל־א֥רץ מצרֽים׃ 10 ויקח֞ו את־פ֣יח הכבש֗ן ויֽעמדו֙ לפנ֣י פרע֔ה ויזר֥ק את֛ו מש֖ה השמ֑ימה ויה֗י שחין֙ אבעבע֔ת פר֕ח באד֖ם ובבהמֽה׃ 11 ולֽא־יכל֣ו הֽחרטמ֗ים לעמ֛ד לפנ֥י מש֖ה מפנ֣י השח֑ין כֽי־הי֣ה השח֔ין בֽחרטמ֖ם ובכל־מצרֽים׃ 12 ויחז֤ק יהוה֙ את־ל֣ב פרע֔ה ול֥א שמ֖ע אלה֑ם כאש֛ר דב֥ר יהו֖ה אל־משֽה׃ 13 וי֤אמר יהוה֙ אל־מש֔ה השכ֣ם בב֔קר והתיצ֖ב לפנ֣י פרע֑ה ואמרת֣ אל֗יו כֽה־אמ֤ר יהוה֙ אלה֣י הֽעבר֔ים של֥ח את־עמ֖י ויֽעבדֽני׃ 14 כ֣י׀ בפ֣עם הז֗את אנ֨י של֜ח את־כל־מגפתי֙ אֽל־לבך֔ ובעבד֖יך ובעמ֑ך בעב֣ור תד֔ע כ֛י א֥ין כמ֖ני בכל־האֽרץ׃ 15 כ֤י עתה֙ של֣חתי את־יד֔י וא֥ך אותך֛ ואֽת־עמך֖ בד֑בר ותכח֖ד מן־האֽרץ׃ 16 ואול֗ם בעב֥ור זאת֙ העמדת֔יך בעב֖ור הראתך֣ את־כח֑י ולמ֛ען ספ֥ר שמ֖י בכל־האֽרץ׃ 17 עודך֖ מסתול֣ל בעמ֑י לבלת֖י שלחֽם׃ 18 הננ֤י ממטיר֙ כע֣ת מח֔ר בר֖ד כב֣ד מא֑ד אש֨ר לא־הי֤ה כמ֙הו֙ במצר֔ים למן־הי֥ום הוסד֖ה ועד־עֽתה׃ 19 ועת֗ה של֤ח העז֙ אֽת־מקנך֔ וא֛ת כל־אש֥ר לך֖ בשד֑ה כל־האד֨ם והבהמ֜ה אשֽר־ימצ֣א בשד֗ה ול֤א יֽאסף֙ הב֔יתה ויר֧ד עלה֛ם הבר֖ד ומֽתו׃ 20 הירא֙ את־דב֣ר יהו֔ה מֽעבד֖י פרע֑ה הנ֛יס את־עבד֥יו ואת־מקנ֖הו אל־הבתֽים׃ 21 ואש֥ר לא־ש֛ם לב֖ו אל־דב֣ר יהו֑ה וֽיעז֛ב את־עבד֥יו ואת־מקנ֖הו בשדֽה׃ 22 וי֨אמר וי֨אמר יהו֜ה יהו֜ה נט֤ה אל־משה את־יֽדך֙ נט֤ה על־את־יֽדך֙ השמ֔ים ויה֥י על־בר֖ד השמ֔ים ויה֥י בכל־בר֖ד א֣רץ בכל־מצר֑ים על־א֣רץ האד֣ם מצר֑ים על־ועל־הבהמ֗ה האד֣ם וע֛ל ועל־כל־הבהמ֗ה וע֛ל ע֥שב כל־השד֖ה ע֥שב בא֥רץ השד֖ה מצרֽים׃ בא֥רץ מצרֽים׃ 23 וי֨ט מש֣ה את־מטהו֘ על־השמים֒ וֽיהו֗ה נת֤ן קלת֙ ובר֔ד ות֥הלך א֖ש א֑רצה וימט֧ר יהו֛ה בר֖ד על־א֥רץ מצרֽים׃ 24 ויה֣י בר֔ד וא֕ש מתלק֖חת בת֣וך הבר֑ד כב֣ד מא֔ד א֠שר לֽא־הי֤ה כמ֙הו֙ בכל־א֣רץ מצר֔ים מא֖ז הית֥ה לגֽוי׃ 25 וי֨ך הבר֜ד בכל־א֣רץ מצר֗ים א֚ת כל־אש֣ר בשד֔ה מאד֖ם ועד־בהמ֑ה וא֨ת כל־ע֤שב השדה֙ הכ֣ה הבר֔ד ואת־כל־ע֥ץ השד֖ה שבֽר׃ 26 ר֚ק בא֣רץ ג֔שן אשר־ש֖ם בנ֣י ישרא֑ל ל֥א הי֖ה ברֽד׃ 27 וישל֣ח פרע֗ה ויקרא֙ למש֣ה וֽלאהר֔ן וי֥אמר אלה֖ם חט֣אתי הפ֑עם יהוה֙ הצד֔יק ואנ֥י ועמ֖י הרשעֽים׃ 28 העת֙ירו֙ אל־יהו֔ה ור֕ב מֽהי֛ת קל֥ת אלה֖ים ובר֑ד ואשלח֣ה אתכ֔ם ול֥א תספ֖ון לעמֽד׃ 29 וי֤אמר אליו֙ מש֔ה כצאתי֙ את־הע֔יר אפר֥ש את־כפ֖י אל־יהו֑ה הקל֣ות יחדל֗ון והברד֙ ל֣א יֽהיה־ע֔וד למ֣ען תד֔ע כ֥י ליהו֖ה האֽרץ׃ 30 ואת֖ה ועבד֑יך יד֕עתי כ֚י ט֣רם תֽירא֔ון מפנ֖י יהו֥ה אלהֽים׃ 31 והפשת֥ה והשער֖ה נכ֑תה כ֤י השערה֙ אב֔יב והפשת֖ה גבעֽל׃ 32 והחט֥ה והכס֖מת ל֣א נכ֑ו כ֥י אפיל֖ת הֽנה׃ 33 ויצ֨א מש֜ה מע֤ם פרעה֙ את־הע֔יר ויפר֥ש כפ֖יו אל־יהו֑ה וֽיחדל֤ו הקלות֙ והבר֔ד ומט֖ר לא־נת֥ך אֽרצה׃ 34 וי֣רא פרע֗ה כֽי־חד֨ל המט֧ר והבר֛ד והקל֖ת וי֣סף לחט֑א ויכב֥ד לב֖ו ה֥וא ועבדֽיו׃ 35 וֽיחזק֙ ל֣ב פרע֔ה ול֥א של֖ח את־בנ֣י ישרא֑ל כאש֛ר דב֥ר יהו֖ה ביד־משֽה׃