| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Zechariah 2 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | זכריה |
1 ואש֥א את־עינ֖י וא֑רא והנ֖ה ארב֥ע קרנֽות׃ 2 ואמ֗ר אל־המלא֛ך הדב֥ר ב֖י מה־א֑לה וי֣אמר אל֔י א֤לה הקרנות֙ אש֣ר זר֣ו את־יהוד֔ה את־ישרא֖ל וירושלֽם׃ 3 וירא֣ני יהו֔ה ארבע֖ה חרשֽים׃ 4 ואמ֕ר מ֛ה א֥לה בא֖ים לֽעש֑ות וי֣אמר לאמ֗ר א֣לה הקרנ֞ות אשר־ז֣רו את־יהוד֗ה כפי־איש֙ לא־נש֣א ראש֔ו ויב֤או א֙לה֙ להחר֣יד את֔ם ליד֞ות את־קרנ֣ות הגוי֗ם הנשא֥ים ק֛רן אל־א֥רץ יהוד֖ה לזרותֽה׃ 5 ואש֥א עינ֛י וא֖רא והנה־א֑יש וביד֖ו ח֥בל מדֽה׃ 6 ואמ֕ר א֖נה את֣ה הל֑ך וי֣אמר אל֗י למד֙ את־יר֣ושל֔ם לרא֥ות כמֽה־רחב֖ה וכמ֥ה ארכֽה׃ 7 והנ֗ה המלא֛ך הדב֥ר ב֖י יצ֑א ומלא֣ך אח֔ר יצ֖א לקראתֽו׃ 8 וי֣אמר אל֔ו ר֗ץ דב֛ר אל־הנ֥ער הל֖ז לאמ֑ר פרזות֙ תש֣ב ירושל֔ם מר֥ב אד֛ם ובהמ֖ה בתוכֽה׃ 9 ואנ֤י אֽהיה־לה֙ נאם־יהו֔ה ח֥ומת א֖ש סב֑יב ולכב֖וד אֽהי֥ה בתוכֽה׃ 10 ה֣וי ה֗וי ונ֛סו מא֥רץ צפ֖ון נאם־יהו֑ה כ֠י כארב֞ע רוח֧ות השמ֛ים פר֥שתי אתכ֖ם נאם־יהוֽה׃ 11 ה֥וי צי֖ון המלט֑י יוש֖בת בת־בבֽל׃ 12 כ֣י כ֣ה אמר֘ יהו֣ה צבאות֒ אח֣ר כב֔וד שלח֕ני אל־הגוי֖ם השלל֣ים אתכ֑ם כ֚י הנג֣ע בכ֔ם נג֖ע בבב֥ת עינֽו׃ 13 כ֠י הננ֨י מנ֤יף את־ידי֙ עליה֔ם והי֥ו של֖ל לעבדיה֑ם וֽידעת֕ם כֽי־יהו֥ה צבא֖ות שלחֽני׃ 14 רנ֥י ושמח֖י בת־צי֑ון כ֧י הנני־ב֛א ושכנת֥י בתוכ֖ך נאם־יהוֽה׃ 15 ונלוו֩ גוי֨ם רב֤ים אל־יהוה֙ בי֣ום הה֔וא וה֥יו ל֖י לע֑ם ושכנת֣י בתוכ֔ך ויד֕עת כי־יהו֥ה צבא֖ות שלח֥ני אלֽיך׃ 16 ונח֨ל יהו֤ה את־יהודה֙ חלק֔ו ע֖ל אדמ֣ת הק֑דש ובח֥ר ע֖וד בירושלֽם׃ 17 ה֥ס כל־בש֖ר מפנ֣י יהו֑ה כ֥י נע֖ור ממע֥ון קדשֽו׃