| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Zechariah 8 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | זכריה |
1 ויה֛י דבר־יהו֥ה צבא֖ות לאמֽר׃ 2 כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות קנ֥אתי לצי֖ון קנא֣ה גדול֑ה וחמ֥ה גדול֖ה קנ֥אתי לֽה׃ 3 כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה ש֚בתי אל־צי֔ון ושכנת֖י בת֣וך ירֽושל֑ם ונקרא֤ה ירושל֙ם֙ ע֣יר־הֽאמ֔ת והר־יהו֥ה צבא֖ות ה֥ר הקֽדש׃ 4 כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות ע֤ד יֽשבו֙ זקנ֣ים וזקנ֔ות ברחב֖ות ירושל֑ם וא֧יש משענת֛ו ביד֖ו מר֥ב ימֽים׃ 5 ורחב֤ות העיר֙ ימ֣לא֔ו ילד֖ים וֽילד֑ות משחק֖ים ברחֽבתֽיה׃ 6 כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות כ֣י יפל֗א בעיני֙ שארית֙ הע֣ם הז֔ה בימ֖ים הה֑ם גם־בעיני֙ יפל֔א נא֖ם יהו֥ה צבאֽות׃ 7 כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות הננ֥י מוש֛יע את־עמ֖י מא֣רץ מזר֑ח ומא֖רץ מב֥וא השֽמש׃ 8 והבאת֣י את֔ם ושכנ֖ו בת֣וך ירושל֑ם והיו־ל֣י לע֗ם וֽאני֙ אהי֤ה להם֙ לֽאלה֔ים באמ֖ת ובצדקֽה׃ 9 כֽה־אמר֘ יהו֣ה צבאות֒ תחז֣קנה ידיכ֔ם השֽמעים֙ בימ֣ים הא֔לה א֖ת הדבר֣ים הא֑לה מפי֙ הנביא֔ים א֠שר בי֞ום יס֨ד בית־יהו֧ה צבא֛ות ההיכ֖ל להבנֽות׃ 10 כ֗י לפני֙ הימ֣ים הה֔ם שכ֤ר הֽאדם֙ ל֣א נֽהי֔ה ושכ֥ר הבהמ֖ה אינ֑נה וליוצ֨א ולב֤א אין־שלום֙ מן־הצ֔ר ואשל֥ח את־כל־האד֖ם א֥יש ברעֽהו׃ 11 ועת֗ה ל֣א כימ֤ים הרֽאשנים֙ אנ֔י לשאר֖ית הע֣ם הז֑ה נא֖ם יהו֥ה צבאֽות׃ 12 כֽי־ז֣רע השל֗ום הג֜פן תת֤ן פריה֙ והא֙רץ֙ תת֣ן את־יבול֔ה והשמ֖ים יתנ֣ו טל֑ם והנחלת֗י את־שאר֛ית הע֥ם הז֖ה את־כל־אֽלה׃ 13 והי֡ה כאשר֩ היית֨ם קלל֜ה בגוי֗ם ב֤ית יהודה֙ וב֣ית ישרא֔ל כ֚ן אוש֣יע אתכ֔ם והיית֖ם ברכ֑ה אל־תיר֖או תחז֥קנה ידיכֽם׃ 14 כ֣י כ֣ה אמר֘ יהו֣ה צבאות֒ כאש֨ר זממ֜תי להר֣ע לכ֗ם בהקצ֤יף אבֽתיכם֙ את֔י אמ֖ר יהו֣ה צבא֑ות ול֖א נחֽמתי׃ 15 כ֣ן ש֤בתי זמ֙מתי֙ בימ֣ים הא֔לה להיט֥יב את־ירושל֖ם ואת־ב֣ית יהוד֑ה אל־תירֽאו׃ 16 א֥לה הדבר֖ים אש֣ר תֽעש֑ו דבר֤ו אמת֙ א֣יש את־רע֔הו אמת֙ ומשפ֣ט של֔ום שפט֖ו בשעריכֽם׃ 17 וא֣יש׀ את־רע֣ת רע֗הו אֽל־תחשבו֙ בלבבכ֔ם ושב֥עת ש֖קר אֽל־תאה֑בו כ֧י את־כל־א֛לה אש֥ר שנ֖אתי נאם־יהוֽה׃ 18 ויה֛י דבר־יהו֥ה צבא֖ות אל֥י לאמֽר׃ 19 כֽה־אמ֞ר יהו֣ה צבא֗ות צ֣ום הרביע֡י וצ֣ום החמישי֩ וצ֨ום השביע֜י וצ֣ום העשיר֗י יהי֤ה לבית־יהודה֙ לשש֣ון ולשמח֔ה וֽלמעד֖ים טוב֑ים והאמ֥ת והשל֖ום אהֽבו׃ 20 כ֥ה אמ֖ר יהו֣ה צבא֑ות ע֚ד אש֣ר יב֣או עמ֔ים וישב֖י ער֥ים רבֽות׃ 21 וֽהלכ֡ו ישבי֩ אח֨ת אל־אח֜ת לאמ֗ר נלכ֤ה הלוך֙ לחלות֙ את־פנ֣י יהו֔ה ולבק֖ש את־יהו֣ה צבא֑ות אלכ֖ה גם־אֽני׃ 22 וב֨או עמ֤ים רבים֙ וגוי֣ם עצומ֔ים לבק֛ש את־יהו֥ה צבא֖ות בירושל֑ם ולחל֖ות את־פנ֥י יהוֽה׃ 23 כ֥ה אמר֘ יהו֣ה צבאות֒ בימ֣ים הה֔מה אש֤ר יחז֙יקו֙ עשר֣ה אנש֔ים מכ֖ל לשנ֣ות הגוי֑ם וֽהחז֡יקו בכנף֩ א֨יש יהוד֜י לאמ֗ר נֽלכה֙ עמכ֔ם כ֥י שמ֖ענו אלה֥ים עמכֽם׃