| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Leviticus 14 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ויקרא |
1 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 2 ז֤את תֽהיה֙ תור֣ת המצר֔ע בי֖ום טהרת֑ו והוב֖א אל־הכהֽן׃ 3 ויצא֙ הכה֔ן אל־מח֖וץ לֽמחנ֑ה וראה֙ הכה֔ן והנ֛ה נרפ֥א נֽגע־הצר֖עת מן־הצרֽוע׃ 4 וצוה֙ הכה֔ן ולק֧ח למטה֛ר שתֽי־צפר֥ים חי֖ות טהר֑ות וע֣ץ א֔רז ושנ֥י תול֖עת ואזֽב׃ 5 וצוה֙ הכה֔ן ושח֖ט את־הצפ֣ור האח֑ת אל־כלי־ח֖רש על־מ֥ים חיֽים׃ 6 את־הצפ֤ר הֽחיה֙ יק֣ח את֔ה ואת־ע֥ץ הא֛רז ואת־שנ֥י התול֖עת ואת־האז֑ב וטב֨ל אות֜ם וא֣ת׀ הצפ֣ר הֽחי֗ה בדם֙ הצפ֣ר השחט֔ה ע֖ל המ֥ים הֽחיֽים׃ 7 והז֗ה ע֧ל המטה֛ר מן־הצר֖עת ש֣בע פעמ֑ים וט֣הר֔ו ושל֛ח את־הצפ֥ר הֽחי֖ה על־פנ֥י השדֽה׃ 8 וכבס֩ המטה֨ר את־בגד֜יו וגל֣ח את־כל־שער֗ו ורח֤ץ במ֙ים֙ וטה֔ר ואח֖ר יב֣וא אל־הֽמחנ֑ה ויש֛ב מח֥וץ לאהל֖ו שבע֥ת ימֽים׃ 9 והיה֩ בי֨ום השביע֜י יגל֣ח את־כל־שער֗ו את־ראש֤ו ואת־זקנו֙ ואת֙ גב֣ת עינ֔יו ואת־כל־שער֖ו יגל֑ח וכב֣ס את־בגד֗יו ורח֧ץ את־בשר֛ו במ֖ים וטהֽר׃ 10 ובי֣ום השמינ֗י יק֤ח שנֽי־כבשים֙ תמימ֔ים וכבש֥ה אח֛ת בת־שנת֖ה תמימ֑ה ושלש֣ה עשרנ֗ים ס֤לת מנחה֙ בלול֣ה בש֔מן ול֥ג אח֖ד שֽמן׃ 11 והעמ֞יד הכה֣ן הֽמטה֗ר א֛ת הא֥יש המטה֖ר ואת֑ם לפנ֣י יהו֔ה פ֖תח א֥הל מועֽד׃ 12 ולק֨ח הכה֜ן את־הכ֣בש האח֗ד והקר֥יב את֛ו לאש֖ם ואת־ל֣ג הש֑מן והנ֥יף את֛ם תנופ֖ה לפנ֥י יהוֽה׃ 13 ושח֣ט את־הכ֗בש ב֠מקום אש֨ר ישח֧ט את־הֽחט֛את ואת־העל֖ה במק֣ום הק֑דש כ֡י כ֠חטאת האש֥ם הוא֙ לכה֔ן ק֥דש קֽדש֖ים הֽוא׃ 14 ולק֣ח הכהן֘ מד֣ם האשם֒ ונתן֙ הכה֔ן על־תנ֛וך א֥זן המטה֖ר הימנ֑ית ועל־ב֤הן ידו֙ הימנ֔ית ועל־ב֥הן רגל֖ו הימנֽית׃ 15 ולק֥ח הכה֖ן מל֣ג הש֑מן ויצ֛ק על־כ֥ף הכה֖ן השמאלֽית׃ 16 וטב֤ל הכהן֙ את־אצבע֣ו הימנ֔ית מן־הש֕מן אש֥ר על־כפ֖ו השמאל֑ית והז֨ה מן־הש֧מן באצבע֛ו ש֥בע פעמ֖ים לפנ֥י יהוֽה׃ 17 ומי֨תר הש֜מן אש֣ר על־כפ֗ו ית֤ן הכהן֙ על־תנ֞וך א֤זן המטהר֙ הימנ֔ית ועל־ב֤הן ידו֙ הימנ֔ית ועל־ב֥הן רגל֖ו הימנ֑ית ע֖ל ד֥ם האשֽם׃ 18 והנות֗ר בש֙מן֙ אשר֙ על־כ֣ף הכה֔ן ית֖ן על־ר֣אש המטה֑ר וכפ֥ר על֛יו הכה֖ן לפנ֥י יהוֽה׃ 19 ועש֤ה הכהן֙ את־ה֣חט֔את וכפ֕ר על־המטה֖ר מטמאת֑ו ואח֖ר ישח֥ט את־העלֽה׃ 20 והעל֧ה הכה֛ן את־העל֥ה ואת־המנח֖ה המזב֑חה וכפ֥ר על֛יו הכה֖ן וטהֽר׃ 21 ואם־ד֣ל ה֗וא וא֣ין ידו֘ משגת֒ ו֠לקח כ֣בש אח֥ד אש֛ם לתנופ֖ה לכפ֣ר על֑יו ועשר֨ון ס֜לת אח֨ד בל֥ול בש֛מן למנח֖ה ול֥ג שֽמן׃ 22 ושת֣י תר֗ים א֤ו שני֙ בנ֣י יונ֔ה אש֥ר תש֖יג יד֑ו והי֤ה אחד֙ חט֔את והאח֖ד עלֽה׃ 23 והב֨יא את֜ם בי֧ום השמינ֛י לטהרת֖ו אל־הכה֑ן אל־פ֥תח אֽהל־מוע֖ד לפנ֥י יהוֽה׃ 24 ולק֧ח הכה֛ן את־כ֥בש האש֖ם ואת־ל֣ג הש֑מן והנ֨יף את֧ם הכה֛ן תנופ֖ה לפנ֥י יהוֽה׃ 25 ושחט֘ את־כ֣בש הֽאשם֒ ולק֤ח הכהן֙ מד֣ם הֽאש֔ם ונת֛ן על־תנ֥וך אֽזן־המטה֖ר הימנ֑ית ועל־ב֤הן ידו֙ הימנ֔ית ועל־ב֥הן רגל֖ו הימנֽית׃ 26 ומן־הש֖מן יצ֣ק הכה֑ן על־כ֥ף הכה֖ן השמאלֽית׃ 27 והז֤ה הכהן֙ באצבע֣ו הימנ֔ית מן־הש֕מן אש֥ר על־כפ֖ו השמאל֑ית ש֥בע פעמ֖ים לפנ֥י יהוֽה׃ 28 ונת֨ן הכה֜ן מן־הש֣מן׀ אש֣ר על־כפ֗ו על־תנ֞וך א֤זן המטהר֙ הימנ֔ית ועל־ב֤הן ידו֙ הימנ֔ית ועל־ב֥הן רגל֖ו הימנ֑ית על־מק֖ום ד֥ם האשֽם׃ 29 והנות֗ר מן־הש֙מן֙ אשר֙ על־כ֣ף הכה֔ן ית֖ן על־ר֣אש המטה֑ר לכפ֥ר על֖יו לפנ֥י יהוֽה׃ 30 ועש֤ה את־הֽאחד֙ מן־התר֔ים א֖ו מן־בנ֣י היונ֑ה מאש֥ר תש֖יג ידֽו׃ 31 א֣ת אשר־תש֞יג יד֗ו את־האח֥ד חט֛את ואת־האח֥ד על֖ה על־המנח֑ה וכפ֧ר הכה֛ן ע֥ל המטה֖ר לפנ֥י יהוֽה׃ 32 ז֣את תור֔ת אשר־ב֖ו נ֣גע צר֑עת אש֛ר לֽא־תש֥יג יד֖ו בטהרתֽו׃ 33 וידב֣ר יהו֔ה אל־מש֥ה ואֽל־אהר֖ן לאמֽר׃ 34 כ֤י תב֙או֙ אל־א֣רץ כנ֔ען אש֥ר אנ֛י נת֥ן לכ֖ם לאחז֑ה ונתתי֙ נ֣גע צר֔עת בב֖ית א֥רץ אחזתכֽם׃ 35 ובא֙ אשר־ל֣ו הב֔ית והג֥יד לכה֖ן לאמ֑ר כנ֕גע נרא֥ה ל֖י בבֽית׃ 36 וצו֨ה הכה֜ן ופנ֣ו את־הב֗ית בט֨רם יב֤א הכהן֙ לרא֣ות את־הנ֔גע ול֥א יטמ֖א כל־אש֣ר בב֑ית וא֥חר כ֛ן יב֥א הכה֖ן לרא֥ות את־הבֽית׃ 37 ורא֣ה את־הנ֗גע והנ֤ה הנ֙גע֙ בקיר֣ת הב֔ית שקֽערורת֙ ירקרק֔ת א֖ו אדמדמ֑ת ומראיה֥ן שפ֖ל מן־הקֽיר׃ 38 ויצ֧א הכה֛ן מן־הב֖ית אל־פ֣תח הב֑ית והסג֥יר את־הב֖ית שבע֥ת ימֽים׃ 39 וש֥ב הכה֖ן בי֣ום השביע֑י ורא֕ה והנ֛ה פש֥ה הנ֖גע בקיר֥ת הבֽית׃ 40 וצוה֙ הכה֔ן וחלצו֙ את־ה֣אבנ֔ים אש֥ר בה֖ן הנ֑גע והשל֤יכו אתהן֙ אל־מח֣וץ לע֔יר אל־מק֖ום טמֽא׃ 41 ואת־הב֛ית יקצ֥ע מב֖ית סב֑יב ושפכ֗ו את־הֽעפר֙ אש֣ר הקצ֔ו אל־מח֣וץ לע֔יר אל־מק֖ום טמֽא׃ 42 ולקחו֙ אבנ֣ים אחר֔ות והב֖יאו אל־ת֣חת האבנ֑ים ועפ֥ר אח֛ר יק֖ח וט֥ח את־הבֽית׃ 43 ואם־יש֤וב הנ֙גע֙ ופר֣ח בב֔ית אח֖ר חל֣ץ את־האבנ֑ים ואחר֛י הקצ֥ות את־הב֖ית ואחר֥י הטֽוח׃ 44 ובא֙ הכה֔ן ורא֕ה והנ֛ה פש֥ה הנ֖גע בב֑ית צר֨עת ממא֥רת ה֛וא בב֖ית טמ֥א הֽוא׃ 45 ונת֣ץ את־הב֗ית את־אבניו֙ ואת־עצ֔יו וא֖ת כל־עפ֣ר הב֑ית והוציא֙ אל־מח֣וץ לע֔יר אל־מק֖ום טמֽא׃ 46 והבא֙ אל־הב֔ית כל־ימ֖י הסג֣יר את֑ו יטמ֖א עד־העֽרב׃ 47 והשכ֣ב בב֔ית יכב֖ס את־בגד֑יו והאכ֣ל בב֔ית יכב֖ס את־בגדֽיו׃ 48 ואם־ב֨א יב֜א הכה֗ן וראה֙ ו֠הנה לא־פש֤ה הנ֙גע֙ בב֔ית אחר֖י הט֣ח את־הב֑ית וטה֤ר הכהן֙ את־הב֔ית כ֥י נרפ֖א הנֽגע׃ 49 ולק֛ח לחט֥א את־הב֖ית שת֣י צפר֑ים וע֣ץ א֔רז ושנ֥י תול֖עת ואזֽב׃ 50 ושח֖ט את־הצפ֣ר האח֑ת אל־כלי־ח֖רש על־מ֥ים חיֽים׃ 51 ולק֣ח את־עֽץ־ה֠ארז ואת־ה֨אז֜ב וא֣ת׀ שנ֣י התול֗עת ואת֘ הצפ֣ר הֽחיה֒ וטב֣ל את֗ם בדם֙ הצפ֣ר השחוט֔ה ובמ֖ים הֽחי֑ים והז֥ה אל־הב֖ית ש֥בע פעמֽים׃ 52 וחט֣א את־הב֔ית בדם֙ הצפ֔ור ובמ֖ים הֽחי֑ים ובצפ֣ר החי֗ה ובע֥ץ הא֛רז ובאז֖ב ובשנ֥י התולֽעת׃ 53 ושל֞ח את־הצפ֧ר הֽחי֛ה אל־מח֥וץ לע֖יר אל־פנ֣י השד֑ה וכפ֥ר על־הב֖ית וטהֽר׃ 54 ז֖את התור֑ה לכל־נ֥גע הצר֖עת ולנֽתק׃ 55 ולצר֥עת הב֖גד ולבֽית׃ 56 ולשא֥ת ולספ֖חת ולבהֽרת׃ 57 להור֕ת בי֥ום הטמ֖א ובי֣ום הטה֑ר ז֥את תור֖ת הצרֽעת׃