| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Leviticus 15 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ויקרא |
1 וידב֣ר יהו֔ה אל־מש֥ה ואֽל־אהר֖ן לאמֽר׃ 2 דברו֙ אל־בנ֣י ישרא֔ל ואמרת֖ם אלה֑ם א֣יש א֗יש כ֤י יהיה֙ ז֣ב מבשר֔ו זוב֖ו טמ֥א הֽוא׃ 3 וז֛את תהי֥ה טמאת֖ו בזוב֑ו ר֣ר בשר֞ו את־זוב֗ו אֽו־החת֤ים בשרו֙ מזוב֔ו טמאת֖ו הֽוא׃ 4 כל־המשכ֗ב אש֨ר ישכ֥ב על֛יו הז֖ב יטמ֑א וכֽל־הכל֛י אשר־יש֥ב על֖יו יטמֽא׃ 5 וא֕יש אש֥ר יג֖ע במשכב֑ו יכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 6 והישב֙ עֽל־הכל֔י אשר־יש֥ב על֖יו הז֑ב יכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 7 והנג֖ע בבש֣ר הז֑ב יכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 8 וכֽי־יר֛ק הז֖ב בטה֑ור וכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 9 וכל־המרכ֗ב אש֨ר ירכ֥ב על֛יו הז֖ב יטמֽא׃ 10 וכל־הנג֗ע בכל֙ אש֣ר יהי֣ה תחת֔יו יטמ֖א עד־הע֑רב והנוש֣א אות֔ם יכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 11 וכ֨ל אש֤ר יגע־בו֙ הז֔ב ויד֖יו לא־שט֣ף במ֑ים וכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 12 וכלי־ח֛רש אשר־יגע־ב֥ו הז֖ב ישב֑ר וכל־כלי־ע֔ץ ישט֖ף במֽים׃ 13 וכֽי־יטה֤ר הזב֙ מזוב֔ו וס֨פר ל֜ו שבע֥ת ימ֛ים לטהרת֖ו וכב֣ס בגד֑יו ורח֧ץ בשר֛ו במ֥ים חי֖ים וטהֽר׃ 14 ובי֣ום השמינ֗י יֽקֽח־לו֙ שת֣י תר֔ים א֥ו שנ֖י בנ֣י יונ֑ה וב֣א׀ לפנ֣י יהו֗ה אל־פ֙תח֙ א֣הל מוע֔ד ונתנ֖ם אל־הכהֽן׃ 15 ועש֤ה אתם֙ הכה֔ן אח֣ד חט֔את והאח֖ד על֑ה וכפ֨ר על֧יו הכה֛ן לפנ֥י יהו֖ה מזובֽו׃ 16 וא֕יש כֽי־תצ֥א ממ֖נו שכבת־ז֑רע ורח֥ץ במ֛ים את־כל־בשר֖ו וטמ֥א עד־העֽרב׃ 17 וכל־ב֣גד וכל־ע֔ור אשר־יהי֥ה על֖יו שכבת־ז֑רע וכב֥ס במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 18 ואש֕ה אש֨ר ישכ֥ב א֛יש את֖ה שכבת־ז֑רע ורחצ֣ו במ֔ים וטמא֖ו עד־העֽרב׃ 19 ואשה֙ כֽי־תהי֣ה זב֔ה ד֛ם יהי֥ה זב֖ה בבשר֑ה שבע֤ת ימים֙ תהי֣ה בנדת֔ה וכל־הנג֥ע ב֖ה יטמ֥א עד־העֽרב׃ 20 וכל֩ אש֨ר תשכ֥ב על֛יו בנדת֖ה יטמ֑א וכ֛ל אשר־תש֥ב על֖יו יטמֽא׃ 21 וכל־הנג֖ע במשכב֑ה יכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 22 וכל־הנג֔ע בכל־כל֖י אשר־תש֣ב על֑יו יכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 23 וא֨ם עֽל־המשכ֜ב ה֗וא א֧ו עֽל־הכל֛י אשר־ה֥וא ישֽבת־על֖יו בנגעו־ב֑ו יטמ֖א עד־העֽרב׃ 24 וא֡ם שכב֩ ישכ֨ב א֜יש את֗ה ותה֤י נדתה֙ על֔יו וטמ֖א שבע֣ת ימ֑ים וכל־המשכ֛ב אשר־ישכ֥ב על֖יו יטמֽא׃ 25 ואש֡ה כֽי־יזוב֩ ז֨וב דמ֜ה ימ֣ים רב֗ים בלא֙ עת־נדת֔ה א֥ו כֽי־תז֖וב על־נדת֑ה כל־ימ֞י ז֣וב טמאת֗ה כימ֧י נדת֛ה תהי֖ה טמא֥ה הֽוא׃ 26 כל־המשכ֞ב אשר־תשכ֤ב עליו֙ כל־ימ֣י זוב֔ה כמשכ֥ב נדת֖ה יֽהיה־ל֑ה וכֽל־הכלי֙ אש֣ר תש֣ב על֔יו טמ֣א יהי֔ה כטמא֖ת נדתֽה׃ 27 וכל־הנוג֥ע ב֖ם יטמ֑א וכב֧ס בגד֛יו ורח֥ץ במ֖ים וטמ֥א עד־העֽרב׃ 28 ואֽם־טהר֖ה מזוב֑ה וס֥פרה ל֛ה שבע֥ת ימ֖ים ואח֥ר תטהֽר׃ 29 ובי֣ום השמינ֗י תֽקֽח־לה֙ שת֣י תר֔ים א֥ו שנ֖י בנ֣י יונ֑ה והביא֤ה אותם֙ אל־הכה֔ן אל־פ֖תח א֥הל מועֽד׃ 30 ועש֤ה הכהן֙ את־האח֣ד חט֔את ואת־האח֖ד על֑ה וכפ֨ר על֤יה הכהן֙ לפנ֣י יהו֔ה מז֖וב טמאתֽה׃ 31 והזרת֥ם את־בני־ישרא֖ל מטמאת֑ם ול֤א ימ֙תו֙ בטמאת֔ם בטמא֥ם את־משכנ֖י אש֥ר בתוכֽם׃ 32 ז֥את תור֖ת הז֑ב ואש֨ר תצ֥א ממ֛נו שכבת־ז֖רע לטמאה־בֽה׃ 33 והדוה֙ בנדת֔ה והזב֙ את־זוב֔ו לזכ֖ר ולנקב֑ה ולא֕יש אש֥ר ישכ֖ב עם־טמאֽה׃