| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Leviticus 20 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ויקרא |
1 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 2 ואל־בנ֣י ישראל֘ תאמר֒ א֣יש איש֩ מבנ֨י ישרא֜ל ומן־הג֣ר׀ הג֣ר בישרא֗ל אש֨ר ית֧ן מזרע֛ו למ֖לך מ֣ות יומ֑ת ע֥ם הא֖רץ ירגמ֥הו באֽבן׃ 3 ואנ֞י את֤ן את־פני֙ בא֣יש הה֔וא והכרת֥י את֖ו מק֣רב עמ֑ו כ֤י מזרעו֙ נת֣ן למ֔לך למ֗ען טמא֙ את־מקדש֔י ולחל֖ל את־ש֥ם קדשֽי׃ 4 וא֡ם העל֣ם יעלימֽו֩ ע֨ם הא֜רץ את־עֽיניהם֙ מן־הא֣יש הה֔וא בתת֥ו מזרע֖ו למ֑לך לבלת֖י המ֥ית אתֽו׃ 5 ושמת֨י אנ֧י את־פנ֛י בא֥יש הה֖וא ובמשפחת֑ו והכרת֨י את֜ו וא֣ת׀ כל־הזנ֣ים אחר֗יו לזנ֛ות אחר֥י המ֖לך מק֥רב עמֽם׃ 6 והנ֗פש אש֨ר תפנ֤ה אל־הֽאבת֙ ואל־הידענ֔ים לזנ֖ות אחריה֑ם ונתת֤י את־פני֙ בנ֣פש הה֔וא והכרת֥י את֖ו מק֥רב עמֽו׃ 7 וה֨תקדשת֔ם והיית֖ם קדש֑ים כ֛י אנ֥י יהו֖ה אלהיכֽם׃ 8 ושמרתם֙ את־חקת֔י ועשית֖ם את֑ם אנ֥י יהו֖ה מקדשכֽם׃ 9 כֽי־א֣יש א֗יש אש֨ר יקל֧ל את־אב֛יו ואת־אמ֖ו מ֣ות יומ֑ת אב֧יו ואמ֛ו קל֖ל דמ֥יו בֽו׃ 10 וא֗יש אש֤ר ינאף֙ את־א֣שת א֔יש אש֥ר ינא֖ף את־א֣שת רע֑הו מֽות־יומ֥ת הנא֖ף והנאֽפת׃ 11 וא֗יש אש֤ר ישכב֙ את־א֣שת אב֔יו ערו֥ת אב֖יו גל֑ה מֽות־יומת֥ו שניה֖ם דמיה֥ם בֽם׃ 12 וא֗יש אש֤ר ישכב֙ את־כלת֔ו מ֥ות יומת֖ו שניה֑ם ת֥בל עש֖ו דמיה֥ם בֽם׃ 13 וא֗יש אש֨ר ישכ֤ב את־זכר֙ משכב֣י אש֔ה תועב֥ה עש֖ו שניה֑ם מ֥ות יומ֖תו דמיה֥ם בֽם׃ 14 וא֗יש אש֨ר יק֧ח את־אש֛ה ואת־אמ֖ה זמ֣ה ה֑וא בא֞ש ישרפ֤ו אתו֙ ואתה֔ן ולא־תהי֥ה זמ֖ה בתוככֽם׃ 15 וא֗יש אש֨ר ית֧ן שכבת֛ו בבהמ֖ה מ֣ות יומ֑ת ואת־הבהמ֖ה תהרֽגו׃ 16 ואש֗ה אש֨ר תקר֤ב אל־כל־בהמה֙ לרבע֣ה את֔ה והרגת֥ את־האש֖ה ואת־הבהמ֑ה מ֥ות יומ֖תו דמיה֥ם בֽם׃ 17 וא֣יש אשר־יק֣ח את־אחת֡ו בת־אב֣יו א֣ו בת־א֠מו ורא֨ה את־ערות֜ה והֽיא־תרא֤ה את־ערותו֙ ח֣סד ה֔וא ונ֨כרת֔ו לעינ֖י בנ֣י עמ֑ם ערו֧ת אחת֛ו גל֖ה עונ֥ו ישֽא׃ 18 ו֠איש אשר־ישכ֨ב את־אש֜ה דו֗ה וגל֤ה את־ערותה֙ את־מקר֣ה הֽער֔ה וה֕יא גלת֖ה את־מק֣ור דמ֑יה ונכרת֥ו שניה֖ם מק֥רב עמֽם׃ 19 וערו֨ת אח֧ות אמך֛ ואח֥ות אב֖יך ל֣א תגל֑ה כ֧י את־שאר֛ו הער֖ה עונ֥ם ישֽאו׃ 20 וא֗יש אש֤ר ישכב֙ את־ד֣דת֔ו ערו֥ת דד֖ו גל֑ה חטא֥ם יש֖או עריר֥ים ימֽתו׃ 21 וא֗יש אש֥ר יק֛ח את־א֥שת אח֖יו נד֣ה ה֑וא ערו֥ת אח֛יו גל֖ה עריר֥ים יהיֽו׃ 22 ושמרת֤ם את־כל־חקתי֙ ואת־כל־משפט֔י ועשית֖ם את֑ם ולא־תק֤יא אתכם֙ הא֔רץ אש֨ר אנ֜י מב֥יא אתכ֛ם ש֖מה לש֥בת בֽה׃ 23 ול֤א תֽלכו֙ בחק֣ת הג֔וי אשר־אנ֥י משל֖ח מפניכ֑ם כ֤י את־כל־א֙לה֙ עש֔ו ואק֖ץ בֽם׃ 24 ואמ֣ר לכ֗ם אתם֘ תֽירש֣ו את־אדמתם֒ ואנ֞י אתנ֤נה לכם֙ לר֣שת את֔ה א֛רץ זב֥ת חל֖ב ודב֑ש אני֙ יהו֣ה אלֽהיכ֔ם אשר־הבד֥לתי אתכ֖ם מן־הֽעמֽים׃ 25 והבדלת֞ם בֽין־הבהמ֤ה הטהרה֙ לטמא֔ה ובין־הע֥וף הטמ֖א לטה֑ר ולֽא־תשקצ֨ו את־נפשֽתיכ֜ם בבהמ֣ה ובע֗וף ובכל֙ אש֣ר תרמ֣ש הֽאדמ֔ה אשר־הבד֥לתי לכ֖ם לטמֽא׃ 26 והי֤יתם לי֙ קדש֔ים כ֥י קד֖וש אנ֣י יהו֑ה ואבד֥ל אתכ֛ם מן־הֽעמ֖ים להי֥ות לֽי׃ 27 וא֣יש אֽו־אש֗ה כי־יהי֨ה בה֥ם א֛וב א֥ו ידענ֖י מ֣ות יומ֑תו בא֛בן ירגמ֥ו את֖ם דמיה֥ם בֽם׃