| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Leviticus 25 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ויקרא |
1 וידב֤ר יהוה֙ אל־מש֔ה בה֥ר סינ֖י לאמֽר׃ 2 דב֞ר אל־בנ֤י ישראל֙ ואמרת֣ אלה֔ם כ֤י תב֙או֙ אל־הא֔רץ אש֥ר אנ֖י נת֣ן לכ֑ם ושבת֣ה הא֔רץ שב֖ת ליהוֽה׃ 3 ש֤ש שנים֙ תזר֣ע שד֔ך וש֥ש שנ֖ים תזמ֣ר כרמ֑ך ואספת֖ את־תבואתֽה׃ 4 ובשנ֣ה השביע֗ת שב֤ת שבתון֙ יהי֣ה לא֔רץ שב֖ת ליהו֑ה שֽדך֙ ל֣א תזר֔ע וכרמך֖ ל֥א תזמֽר׃ 5 א֣ת ספ֤יח קצֽירך֙ ל֣א תקצ֔ור ואת־ענב֥י נזיר֖ך ל֣א תבצ֑ר שנ֥ת שבת֖ון יהי֥ה לאֽרץ׃ 6 ו֠היתה שב֨ת הא֤רץ לכם֙ לאכל֔ה לך֖ ולעבדך֣ ולאמת֑ך ולשכֽירך֙ ולתוש֣בך֔ הגר֖ים עמֽך׃ 7 ול֨בהמתך֔ ולֽחי֖ה אש֣ר בארצ֑ך תהי֥ה כל־תבואת֖ה לאכֽל׃ 8 וספרת֣ לך֗ ש֚בע שבת֣ת שנ֔ים ש֥בע שנ֖ים ש֣בע פעמ֑ים והי֣ו לך֗ ימי֙ ש֚בע שבת֣ת השנ֔ים ת֥שע וארבע֖ים שנֽה׃ 9 והֽעברת֞ שופ֤ר תרועה֙ בח֣דש השבע֔י בעש֖ור לח֑דש ביום֙ הכפר֔ים תעב֥ירו שופ֖ר בכל־ארצכֽם׃ 10 וקדשת֗ם א֣ת שנ֤ת החמשים֙ שנ֔ה וקראת֥ם דר֛ור בא֖רץ לכל־ישב֑יה יוב֥ל הוא֙ תהי֣ה לכ֔ם ושבת֗ם א֚יש אל־אחזת֔ו וא֥יש אל־משפחת֖ו תשֽבו׃ 11 יוב֣ל ה֗וא שנ֛ת החמש֥ים שנ֖ה תהי֣ה לכ֑ם ל֣א תזר֔עו ול֤א תקצרו֙ את־ספיח֔יה ול֥א תבצר֖ו את־נזרֽיה׃ 12 כ֚י יוב֣ל ה֔וא ק֖דש תהי֣ה לכ֑ם מן־ה֨שד֔ה תאכל֖ו את־תבואתֽה׃ 13 בשנ֥ת היוב֖ל הז֑את תש֕בו א֖יש אל־אחזתֽו׃ 14 וכֽי־תמכר֤ו ממכר֙ לעמית֔ך א֥ו קנ֖ה מי֣ד עמית֑ך אל־תונ֖ו א֥יש את־אחֽיו׃ 15 במספ֤ר שנים֙ אח֣ר היוב֔ל תקנ֖ה מא֣ת עמית֑ך במספ֥ר שנֽי־תבוא֖ת ימכר־לֽך׃ 16 לפ֣י׀ ר֣ב השנ֗ים תרבה֙ מקנת֔ו ולפי֙ מע֣ט השנ֔ים תמע֖יט מקנת֑ו כ֚י מספ֣ר תבוא֔ת ה֥וא מכ֖ר לֽך׃ 17 ול֤א תונו֙ א֣יש את־עמית֔ו ויר֖את מֽאלה֑יך כ֛י אנ֥י יהו֖ה אלהיכֽם׃ 18 ועשיתם֙ את־חקת֔י ואת־משפט֥י תשמר֖ו ועשית֣ם את֑ם וֽישבת֥ם על־הא֖רץ לבֽטח׃ 19 ונתנ֤ה הא֙רץ֙ פרי֔ה ואכלת֖ם לש֑בע וֽישבת֥ם לב֖טח עלֽיה׃ 20 וכ֣י תאמר֔ו מה־נאכ֖ל בשנ֣ה השביע֑ת ה֚ן ל֣א נזר֔ע ול֥א נאס֖ף את־תבואתֽנו׃ 21 וצו֤יתי את־ברכתי֙ לכ֔ם בשנ֖ה השש֑ית ועשת֙ את־התבוא֔ה לשל֖ש השנֽים׃ 22 וזרעת֗ם א֚ת השנ֣ה השמינ֔ת ואכלת֖ם מן־התבוא֣ה יש֑ן ע֣ד׀ השנ֣ה התשיע֗ת עד־בוא֙ תב֣ואת֔ה תאכל֖ו ישֽן׃ 23 והא֗רץ ל֤א תמכר֙ לצמת֔ת כי־ל֖י הא֑רץ כֽי־גר֧ים ותושב֛ים את֖ם עמדֽי׃ 24 ובכ֖ל א֣רץ אחזתכ֑ם גאל֖ה תתנ֥ו לאֽרץ׃ 25 כֽי־ימ֣וך אח֔יך ומכ֖ר מאחזת֑ו וב֤א גֽאלו֙ הקר֣ב אל֔יו וגא֕ל א֖ת ממכ֥ר אחֽיו׃ 26 וא֕יש כ֛י ל֥א יֽהיה־ל֖ו גא֑ל והש֣יגה יד֔ו ומצ֖א כד֥י גאלתֽו׃ 27 וחשב֙ את־שנ֣י ממכר֔ו והשיב֙ את־ה֣עד֔ף לא֖יש אש֣ר מֽכר־ל֑ו וש֖ב לאחזתֽו׃ 28 וא֨ם לֽא־מֽצא֜ה יד֗ו די֘ הש֣יב לו֒ והי֣ה ממכר֗ו ביד֙ הקנ֣ה את֔ו ע֖ד שנ֣ת היוב֑ל ויצא֙ ביב֔ל וש֖ב לאחזתֽו׃ 29 וא֗יש כֽי־ימכ֤ר בית־מושב֙ ע֣יר חומ֔ה והיתה֙ גאלת֔ו עד־ת֖ם שנ֣ת ממכר֑ו ימ֖ים תהי֥ה גאלתֽו׃ 30 וא֣ם וא֣ם לֽא־לֽא־יגא֗ל יגא֗ל עד־עד־מל֣את מל֣את לו֘ לו֘ שנ֣ה שנ֣ה תמימה֒ תמימה֒ ו֠קם ו֠קם הב֨ית הב֨ית אשר־אשר־בע֜יר בע֜יר אשר־ל֣ו חמ֗ה ל֣ו חמ֗ה לצמית֛ת לקנ֥ה לצמית֛ת לקנ֥ה את֖ו לדרת֑יו את֖ו לדרת֑יו ל֥א יצ֖א ל֥א יצ֖א ביבֽל׃ ביבֽל׃ 31 ובת֣י החצר֗ים אש֨ר אין־לה֤ם חמה֙ סב֔יב על־שד֥ה הא֖רץ יחש֑ב גאלה֙ תהיה־ל֔ו וביב֖ל יצֽא׃ 32 וערי֙ הלוי֔ם בת֖י ער֣י אחזת֑ם גאל֥ת עול֖ם תהי֥ה ללויֽם׃ 33 ואש֤ר יגאל֙ מן־הלוי֔ם ויצ֧א ממכר־ב֛ית וע֥יר אחזת֖ו ביב֑ל כ֣י בת֞י ער֣י הלוי֗ם ה֚וא אחזת֔ם בת֖וך בנ֥י ישראֽל׃ 34 וֽשד֛ה מגר֥ש עריה֖ם ל֣א ימכ֑ר כֽי־אחז֥ת עול֛ם ה֖וא להֽם׃ 35 וכֽי־ימ֣וך אח֔יך ומ֥טה יד֖ו עמ֑ך והֽחז֣קת ב֔ו ג֧ר ותוש֛ב וח֖י עמֽך׃ 36 אל־תק֤ח מֽאתו֙ נ֣שך ותרב֔ית ויר֖את מֽאלה֑יך וח֥י אח֖יך עמֽך׃ 37 א֨ת־כספך֔ לֽא־תת֥ן ל֖ו בנ֑שך ובמרב֖ית לא־תת֥ן אכלֽך׃ 38 אנ֗י יהוה֙ אל֣היכ֔ם אשר־הוצ֥אתי אתכ֖ם מא֣רץ מצר֑ים לת֤ת לכם֙ את־א֣רץ כנ֔ען להי֥ות לכ֖ם לאלהֽים׃ 39 וכֽי־ימ֥וך אח֛יך עמ֖ך ונמכר־ל֑ך לא־תעב֥ד ב֖ו עב֥דת עֽבד׃ 40 כשכ֥יר כתוש֖ב יהי֣ה עמ֑ך עד־שנ֥ת היב֖ל יעב֥ד עמֽך׃ 41 ויצא֙ מֽעמ֔ך ה֖וא ובנ֣יו עמ֑ו ושב֙ אל־משפחת֔ו ואל־אחז֥ת אבת֖יו ישֽוב׃ 42 כֽי־עבד֣י ה֔ם אשר־הוצ֥אתי את֖ם מא֣רץ מצר֑ים ל֥א ימכר֖ו ממכ֥רת עֽבד׃ 43 לא־תרד֥ה ב֖ו בפ֑רך ויר֖את מאלהֽיך׃ 44 ועבדך֥ ואמתך֖ אש֣ר יהיו־ל֑ך מא֣ת הגוי֗ם אשר֙ סביב֣תיכ֔ם מה֥ם תקנ֖ו ע֥בד ואמֽה׃ 45 ו֠גם מבנ֨י התושב֜ים הגר֤ים עמכם֙ מה֣ם תקנ֔ו וממשפחתם֙ אש֣ר עמכ֔ם אש֥ר הול֖ידו בארצכ֑ם והי֥ו לכ֖ם לֽאחזֽה׃ 46 והתנחלת֨ם את֜ם לבניכ֤ם אחריכם֙ לר֣שת אחז֔ה לעל֖ם בה֣ם תעב֑דו ובא֨חיכ֤ם בנֽי־ישראל֙ א֣יש באח֔יו לא־תרד֥ה ב֖ו בפֽרך׃ 47 וכ֣י תש֗יג י֣ד ג֤ר ותושב֙ עמ֔ך ומ֥ך אח֖יך עמ֑ו ונמכ֗ר לג֤ר תושב֙ עמ֔ך א֥ו לע֖קר משפ֥חת גֽר׃ 48 אחר֣י נמכ֔ר גאל֖ה תהיה־ל֑ו אח֥ד מאח֖יו יגאלֽנו׃ 49 או־דד֞ו א֤ו בן־דדו֙ יגאל֔נו אֽו־משא֧ר בשר֛ו ממשפחת֖ו יגאל֑נו אֽו־הש֥יגה יד֖ו ונגאֽל׃ 50 וחשב֙ עם־קנ֔הו משנת֙ המ֣כרו ל֔ו ע֖ד שנ֣ת היב֑ל והי֞ה כ֤סף ממכרו֙ במספ֣ר שנ֔ים כימ֥י שכ֖יר יהי֥ה עמֽו׃ 51 אם־ע֥וד רב֖ות בשנ֑ים לפיהן֙ יש֣יב גאלת֔ו מכ֖סף מקנתֽו׃ 52 ואם־מע֞ט נשא֧ר בשנ֛ים עד־שנ֥ת היב֖ל וחשב־ל֑ו כפ֣י שנ֔יו יש֖יב את־גאלתֽו׃ 53 כשכ֥יר שנ֛ה בשנ֖ה יהי֣ה עמ֑ו לֽא־ירד֥נֽו בפ֖רך לעינֽיך׃ 54 ואם־ל֥א יגא֖ל בא֑לה ויצא֙ בשנ֣ת היב֔ל ה֖וא ובנ֥יו עמֽו׃ 55 כֽי־ל֤י בנֽי־ישראל֙ עבד֔ים עבד֣י ה֔ם אשר־הוצ֥אתי אות֖ם מא֣רץ מצר֑ים אנ֖י יהו֥ה אלהיכֽם׃