| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Leviticus 5 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | ויקרא |
1 ונ֣פש כֽי־תחט֗א ושֽמעה֙ ק֣ול אל֔ה וה֣וא ע֔ד א֥ו רא֖ה א֣ו יד֑ע אם־ל֥וא יג֖יד ונש֥א עונֽו׃ 2 א֣ו נ֗פש אש֣ר תגע֘ בכל־דב֣ר טמא֒ או֩ בנבל֨ת חי֜ה טמא֗ה א֚ו בנבלת֙ בהמ֣ה טמא֔ה א֕ו בנבל֖ת ש֣רץ טמ֑א ונעל֣ם ממ֔נו וה֥וא טמ֖א ואשֽם׃ 3 א֣ו כ֤י יגע֙ בטמא֣ת אד֔ם לכל֙ טמאת֔ו אש֥ר יטמ֖א ב֑ה ונעל֣ם ממ֔נו וה֥וא יד֖ע ואשֽם׃ 4 א֣ו נ֡פש כ֣י תשבע֩ לבט֨א בשפת֜ים להר֣ע׀ א֣ו להיט֗יב ל֠כל אש֨ר יבט֧א האד֛ם בשבע֖ה ונעל֣ם ממ֑נו והוא־יד֥ע ואש֖ם לאח֥ת מאֽלה׃ 5 והי֥ה כֽי־יאש֖ם לאח֣ת מא֑לה וה֨תוד֔ה אש֥ר חט֖א עלֽיה׃ 6 והב֣יא את־אשמ֣ו ליהו֡ה ע֣ל חטאתו֩ אש֨ר חט֜א נקב֨ה מן־הצ֥אן כשב֛ה אֽו־שעיר֥ת עז֖ים לחט֑את וכפ֥ר על֛יו הכה֖ן מחטאתֽו׃ 7 ואם־ל֨א תג֣יע ידו֘ ד֣י שה֒ והב֨יא את־אשמ֜ו אש֣ר חט֗א שת֥י תר֛ים אֽו־שנ֥י בנֽי־יונ֖ה לֽיהו֑ה אח֥ד לחט֖את ואח֥ד לעלֽה׃ 8 והב֤יא אתם֙ אל־הכה֔ן והקר֛יב את־אש֥ר לחט֖את ראשונ֑ה ומל֧ק את־ראש֛ו ממ֥ול ערפ֖ו ול֥א יבדֽיל׃ 9 והז֞ה מד֤ם החטאת֙ על־ק֣יר המזב֔ח והנשא֣ר בד֔ם ימצ֖ה אל־יס֣וד המזב֑ח חט֖את הֽוא׃ 10 ואת־השנ֛י יעש֥ה על֖ה כמשפ֑ט וכפ֨ר על֧יו הכה֛ן מחטאת֥ו אשר־חט֖א ונסל֥ח לֽו׃ 11 ואם־לא֩ תש֨יג יד֜ו לשת֣י תר֗ים או֘ לשנ֣י בני־יונה֒ והב֨יא את־קרבנ֜ו אש֣ר חט֗א עשיר֧ת האפ֛ה ס֖לת לחט֑את לא־יש֨ים על֜יה ש֗מן ולא־ית֤ן על֙יה֙ לבנ֔ה כ֥י חט֖את הֽיא׃ 12 והביאה֘ אל־הכהן֒ וקמ֣ץ הכה֣ן׀ מ֠מנה מל֨וא קמצ֜ו את־אזכרתה֙ והקט֣יר המזב֔חה ע֖ל אש֣י יהו֑ה חט֖את הֽוא׃ 13 וכפר֩ על֨יו הכה֜ן על־חטאת֧ו אשר־חט֛א מֽאח֥ת מא֖לה ונסל֣ח ל֑ו והית֥ה לכה֖ן כמנחֽה׃ 14 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 15 נ֚פש כֽי־תמע֣ל מ֔על וחֽטאה֙ בשגג֔ה מקדש֖י יהו֑ה והביא֩ את־אשמ֨ו לֽיהו֜ה א֧יל תמ֣ים מן־הצ֗אן בערכך֛ כֽסף־שקל֥ים בשֽקל־הק֖דש לאשֽם׃ 16 וא֣ת אשר֩ חט֨א מן־הק֜דש ישל֗ם ואת־חמֽישתו֙ יוס֣ף על֔יו ונת֥ן את֖ו לכה֑ן והכה֗ן יכפ֥ר על֛יו בא֥יל האש֖ם ונסל֥ח לֽו׃ 17 ואם־נ֙פש֙ כ֣י תֽחט֔א ועֽשת֗ה אחת֙ מכל־מצו֣ת יהו֔ה אש֖ר ל֣א תעש֑ינה ולֽא־יד֥ע ואש֖ם ונש֥א עונֽו׃ 18 ו֠הביא א֣יל תמ֧ים מן־הצ֛אן בערכך֥ לאש֖ם אל־הכה֑ן וכפר֩ על֨יו הכה֜ן ע֣ל שגגת֧ו אשר־שג֛ג וה֥וא לֽא־יד֖ע ונסל֥ח לֽו׃ 19 אש֖ם ה֑וא אש֥ם אש֖ם ליהוֽה׃ 20 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 21 נ֚פש כ֣י תחט֔א ומעל֥ה מ֖על ביהו֑ה וכח֨ש בעמית֜ו בפקד֗ון אֽו־בתש֤ומת יד֙ א֣ו בגז֔ל א֖ו עש֥ק את־עמיתֽו׃ 22 אֽו־מצ֧א אבד֛ה וכ֥חש ב֖ה ונשב֣ע על־ש֑קר על־אח֗ת מכ֛ל אשר־יעש֥ה האד֖ם לחט֥א בהֽנה׃ 23 והיה֘ כֽי־יחט֣א ואשם֒ והש֨יב את־הגזל֜ה אש֣ר גז֗ל א֤ו את־הע֙שק֙ אש֣ר עש֔ק א֚ו את־הפקד֔ון אש֥ר הפק֖ד את֑ו א֥ו את־האבד֖ה אש֥ר מצֽא׃ 24 א֠ו מכ֞ל אשר־ישב֣ע עליו֘ לשקר֒ ושל֤ם אתו֙ בראש֔ו וחמשת֖יו יס֣ף על֑יו לאש֨ר ה֥וא ל֛ו יתנ֖נו בי֥ום אשמתֽו׃ 25 ואת־אשמ֥ו יב֖יא ליהו֑ה א֣יל תמ֧ים מן־הצ֛אן בערכך֥ לאש֖ם אל־הכהֽן׃ 26 וכפ֨ר על֧יו הכה֛ן לפנ֥י יהו֖ה ונסל֣ח ל֑ו על־אח֛ת מכ֥ל אשֽר־יעש֖ה לאשמ֥ה בֽה׃