| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Lamentations 2 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | איכה |
1 איכה֩ יע֨יב באפ֤ו׀ אדני֙ את־בת־צי֔ון השל֤יך משמ֙ים֙ א֔רץ תפא֖רת ישרא֑ל ולא־זכ֥ר הדם־רגל֖יו בי֥ום אפֽו׃ 2 בל֨ע אדנ֜י ול֣א חמ֗ל א֚ת כל־נא֣ות יעק֔ב הר֧ס בעברת֛ו מבצר֥י בת־יהוד֖ה הג֣יע לא֑רץ חל֥ל ממלכ֖ה ושרֽיה׃ 3 גד֣ע בֽחרי־א֗ף כ֚ל ק֣רן ישרא֔ל הש֥יב אח֛ור ימינ֖ו מפנ֣י אוי֑ב ויבע֤ר ביעקב֙ כא֣ש לֽהב֔ה אכל֖ה סבֽיב׃ 4 דר֨ך קשת֜ו כאוי֗ב נצ֤ב ימינו֙ כצ֔ר וֽיהר֔ג כ֖ל מחמדי־ע֑ין בא֙הל֙ בת־צי֔ון שפ֥ך כא֖ש חמתֽו׃ 5 הי֨ה אדנ֤י׀ כאויב֙ בל֣ע ישרא֔ל בלע֙ כל־ארמנות֔יה שח֖ת מבצר֑יו וי֙רב֙ בבת־יהוד֔ה תאני֖ה ואניֽה׃ 6 ויחמ֤ס כגן֙ שכ֔ו שח֖ת מועד֑ו שכ֨ח יהו֤ה׀ בציון֙ מוע֣ד ושב֔ת וינא֥ץ בזֽעם־אפ֖ו מ֥לך וכהֽן׃ 7 זנ֨ח אדנ֤י׀ מזבחו֙ נא֣ר מקדש֔ו הסגיר֙ ביד־אוי֔ב חומ֖ת ארמנות֑יה ק֛ול נתנ֥ו בבית־יהו֖ה כי֥ום מועֽד׃ 8 חש֨ב יהו֤ה׀ להשחית֙ חומ֣ת בת־צי֔ון נ֣טה ק֔ו לא־הש֥יב יד֖ו מבל֑ע ויֽאבל־ח֥ל וחומ֖ה יחד֥ו אמלֽלו׃ 9 טבע֤ו בא֙רץ֙ שער֔יה אב֥ד ושב֖ר בריח֑יה מלכ֨ה ושר֤יה בגוים֙ א֣ין תור֔ה גם־נביא֕יה לא־מצא֥ו חז֖ון מיהוֽה׃ 10 ישב֨ו לא֤רץ ידמו֙ זקנ֣י בת־צי֔ון הֽעל֤ו עפר֙ על־ראש֔ם חגר֖ו שק֑ים הור֤ידו לא֙רץ֙ ראש֔ן בתול֖ת ירושלֽם׃ 11 כל֨ו בדמע֤ות עיני֙ חמרמר֣ו מע֔י נשפ֤ך לא֙רץ֙ כבד֔י על־ש֖בר בת־עמ֑י בֽעט֤ף עולל֙ ויונ֔ק ברחב֖ות קריֽה׃ 12 לאמתם֙ יֽאמר֔ו אי֖ה דג֣ן וי֑ין בהֽתעטפ֤ם כֽחלל֙ ברחב֣ות ע֔יר בהשתפ֣ך נפש֔ם אל־ח֖יק אמתֽם׃ 13 מֽה־אעיד֞ך מ֣ה אדמה־ל֗ך הבת֙ יר֣ושל֔ם מ֤ה אשוה־לך֙ ואנֽחמ֔ך בתול֖ת בת־צי֑ון כֽי־גד֥ול כי֛ם שבר֖ך מ֥י ירפא־לֽך׃ 14 נביא֗יך ח֤זו לך֙ ש֣וא ותפ֔ל ולֽא־גל֥ו על־עונ֖ך להש֣יב שבות֑ך וי֣חזו ל֔ך משא֥ות ש֖וא ומדוחֽים׃ 15 סֽפק֨ו על֤יך כפ֙ים֙ כל־ע֣ברי ד֔רך שֽרקו֙ וינ֣עו ראש֔ם על־ב֖ת ירושל֑ם הז֣את הע֗יר שיֽאמרו֙ כל֣ילת י֔פי מש֖וש לכל־האֽרץ׃ 16 פצ֨ו על֤יך פיהם֙ כל־א֣ויב֔יך שֽרקו֙ ויֽחרקו־ש֔ן אמר֖ו בל֑ענו א֣ך ז֥ה הי֛ום שקוינ֖הו מצ֥אנו ראֽינו׃ 17 עש֨ה יהו֜ה אש֣ר זמ֗ם בצ֤ע אמרתו֙ אש֣ר צו֣ה מֽימי־ק֔דם הר֖ס ול֣א חמ֑ל וישמ֤ח על֙יך֙ אוי֔ב הר֖ים ק֥רן צרֽיך׃ 18 צע֥ק לב֖ם אל־אדנ֑י חומ֣ת בת־צ֠יון הור֨ידי כנ֤חל דמעה֙ יומ֣ם ול֔ילה אֽל־תתנ֤י פוגת֙ ל֔ך אל־תד֖ם בת־עינֽך׃ 19 ק֣ומי׀ ר֣ני בל֗ילה לראש֙ אשמר֔ות שפכ֤י כמ֙ים֙ לב֔ך נ֖כח פנ֣י אדנ֑י שא֧י אל֣יו כפ֗יך על־נ֙פש֙ עֽולל֔יך העטופ֥ים ברע֖ב בר֥אש כל־חוצֽות׃ 20 רא֤ה יהוה֙ וֽהב֔יטה למ֖י עול֣לת כ֑ה אם־תאכ֨לנה נש֤ים פרים֙ עלל֣י טפח֔ים אם־יהר֛ג במקד֥ש אדנ֖י כה֥ן ונבֽיא׃ 21 שכב֨ו לא֤רץ חוצות֙ נ֣ער וזק֔ן בתולת֥י ובחור֖י נפל֣ו בח֑רב הר֙גת֙ בי֣ום אפ֔ך טב֖חת ל֥א חמֽלת׃ 22 תקרא֩ כי֨ום מוע֤ד מגורי֙ מסב֔יב ול֥א הי֛ה בי֥ום אף־יהו֖ה פל֣יט ושר֑יד אשר־טפ֥חתי ורב֖יתי איב֥י כלֽם׃