| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Esther 9 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | אסתר |
1 ובשנים֩ עש֨ר ח֜דש הוא־ח֣דש אד֗ר בשלוש֨ה עש֥ר יום֙ ב֔ו אש֨ר הג֧יע דבר־המ֛לך ודת֖ו להעש֑ות בי֗ום אש֨ר שבר֜ו איב֤י היהודים֙ לשל֣וט בה֔ם ונהפ֣וך ה֔וא אש֨ר ישלט֧ו היהוד֛ים ה֖מה בשנאיהֽם׃ 2 נקהל֨ו היהוד֜ים בעריה֗ם בכל־מדינות֙ המ֣לך אחשור֔וש לשל֣ח י֔ד במבקש֖י רֽעת֑ם ואיש֙ לא־עמ֣ד לפניה֔ם כֽי־נפ֥ל פחד֖ם על־כל־העמֽים׃ 3 וכל־שר֨י המדינ֜ות והאחשדרפנ֣ים והפח֗ות ועש֤י המלאכה֙ אש֣ר למ֔לך מנשא֖ים את־היהוד֑ים כֽי־נפ֥ל פֽחד־מרדכ֖י עליהֽם׃ 4 כֽי־ג֤דול מרדכי֙ בב֣ית המ֔לך ושמע֖ו הול֣ך בכל־המדינ֑ות כֽי־הא֥יש מרדכ֖י הול֥ך וגדֽול׃ 5 ויכ֤ו היהודים֙ בכל־א֣יביה֔ם מכת־ח֥רב וה֖רג ואבד֑ן ויֽעש֥ו בשנאיה֖ם כרצונֽם׃ 6 ובשוש֣ן הביר֗ה הרג֤ו היהודים֙ ואב֔ד חמ֥ש מא֖ות אֽיש׃ 7 וא֧ת׀ פרשנד֛תא וא֥ת׀ דֽלפ֖ון וא֥ת׀ אספֽתא׃ 8 וא֧ת׀ פור֛תא וא֥ת׀ אדלי֖א וא֥ת׀ ארידֽתא׃ 9 וא֤ת׀ פרמ֙שתא֙ וא֣ת׀ אריס֔י וא֥ת׀ ארד֖י וא֥ת׀ ויזֽתא׃ 10 ע֠שרת בנ֨י המ֧ן בֽן־המד֛תא צר֥ר היהוד֖ים הר֑גו וב֨בז֔ה ל֥א שלח֖ו את־ידֽם׃ 11 בי֣ום הה֗וא ב֣א מספ֧ר הֽהרוג֛ים בשוש֥ן הביר֖ה לפנ֥י המֽלך׃ 12 וי֨אמר המ֜לך לאסת֣ר המלכ֗ה בשוש֣ן הביר֡ה הרגו֩ היהוד֨ים ואב֜ד חמ֧ש מא֣ות א֗יש ואת֙ עש֣רת בנֽי־המ֔ן בשא֛ר מדינ֥ות המ֖לך מ֣ה עש֑ו ומה־שאֽלתך֙ וינ֣תֽן ל֔ך ומה־בקשת֥ך ע֖וד ותעֽש׃ 13 ות֤אמר אסתר֙ אם־על־המ֣לך ט֔וב ינת֣ן גם־מח֗ר ליהודים֙ אש֣ר בשוש֔ן לעש֖ות כד֣ת הי֑ום וא֛ת עש֥רת בנֽי־המ֖ן יתל֥ו על־העֽץ׃ 14 וי֤אמר המ֙לך֙ להֽעש֣ות כ֔ן ותנת֥ן ד֖ת בשוש֑ן וא֛ת עש֥רת בנֽי־המ֖ן תלֽו׃ 15 ויֽקהל֞ו היהוד֣ים אשר־בשוש֗ן ג֠ם בי֣ום ארבע֤ה עשר֙ לח֣דש אד֔ר ויֽהרג֣ו בשוש֔ן של֥ש מא֖ות א֑יש וב֨בז֔ה ל֥א שלח֖ו את־ידֽם׃ 16 ושא֣ר היהוד֡ים אשר֩ במדינ֨ות המ֜לך נקהל֣ו׀ ועמ֣ד על־נפש֗ם ונ֙וח֙ מא֣יביה֔ם והרג֙ בש֣נאיה֔ם חמש֥ה ושבע֖ים א֑לף וב֨בז֔ה ל֥א שֽלח֖ו את־ידֽם׃ 17 ביום־שלש֥ה עש֖ר לח֣דש אד֑ר ונ֗וח בארבע֤ה עשר֙ ב֔ו ועש֣ה את֔ו י֖ום משת֥ה ושמחֽה׃ 18 והיהוד֣ים אשר־בשוש֗ן נקהלו֙ בשלש֤ה עשר֙ ב֔ו ובארבע֥ה עש֖ר ב֑ו ונ֗וח בחמש֤ה עשר֙ ב֔ו ועש֣ה את֔ו י֖ום משת֥ה ושמחֽה׃ 19 על־כ֞ן היהוד֣ים הפרז֗ים הישבים֘ בער֣י הפרזות֒ עש֗ים א֠ת י֣ום ארבע֤ה עשר֙ לח֣דש אד֔ר שמח֥ה ומשת֖ה וי֣ום ט֑וב ומשל֥וח מנ֖ות א֥יש לרעֽהו׃ 20 ויכת֣ב מרדכ֔י את־הדבר֖ים הא֑לה וישל֨ח ספר֜ים אל־כל־היהוד֗ים אשר֙ בכל־מדינות֙ המ֣לך אחשור֔וש הקרוב֖ים והרחוקֽים׃ 21 לקים֘ עליהם֒ להי֣ות עש֗ים א֠ת י֣ום ארבע֤ה עשר֙ לח֣דש אד֔ר וא֛ת יום־חמש֥ה עש֖ר ב֑ו בכל־שנ֖ה ושנֽה׃ 22 כימ֗ים אשר־נ֨חו בה֤ם היהודים֙ מא֣ויביה֔ם והח֗דש אשר֩ נהפ֨ך לה֤ם מיגון֙ לשמח֔ה ומא֖בל לי֣ום ט֑וב לעש֣ות אות֗ם ימי֙ משת֣ה ושמח֔ה ומשל֤וח מנות֙ א֣יש לרע֔הו ומתנ֖ות לֽאביונֽים׃ 23 וקבל֙ היהוד֔ים א֥ת אשר־הח֖לו לעש֑ות וא֛ת אשר־כת֥ב מרדכ֖י אליהֽם׃ 24 כי֩ המ֨ן בֽן־המד֜תא הֽאגג֗י צרר֙ כל־היהוד֔ים חש֥ב על־היהוד֖ים לאבד֑ם והפ֥יל פור֙ ה֣וא הגור֔ל להמ֖ם וֽלאבדֽם׃ 25 ובבאה֘ לפנ֣י המלך֒ אמ֣ר עם־הס֔פר יש֞וב מחשבת֧ו הרע֛ה אשר־חש֥ב על־היהוד֖ים על־ראש֑ו ותל֥ו את֛ו ואת־בנ֖יו על־העֽץ׃ 26 על־כ֡ן קֽראו֩ לימ֨ים הא֤לה פורים֙ על־ש֣ם הפ֔ור על־כ֕ן על־כל־דבר֖י האג֣רת הז֑את ומֽה־רא֣ו על־כ֔כה ומ֥ה הג֖יע אליהֽם׃ 27 קימ֣ו וקבל֣ו היהודים֩׀ עליה֨ם׀ ועל־זרע֜ם וע֨ל כל־הנלו֤ים עליהם֙ ול֣א יעב֔ור להי֣ות עש֗ים א֣ת שנ֤י הימים֙ הא֔לה ככתב֖ם וכזמנ֑ם בכל־שנ֖ה ושנֽה׃ 28 והימ֣ים ה֠אלה נזכר֨ים ונעש֜ים בכל־ד֣ור וד֗ור משפחה֙ ומשפח֔ה מדינ֥ה ומדינ֖ה וע֣יר וע֑יר וימ֞י הפור֣ים הא֗לה ל֤א יֽעברו֙ מת֣וך היהוד֔ים וזכר֖ם לא־יס֥וף מזרעֽם׃ 29 ו֠תכתב אסת֨ר המלכ֧ה בת־אביח֛יל ומרדכ֥י היהוד֖י את־כל־ת֑קף לקי֗ם א֣ת אג֧רת הפור֛ים הז֖את השנֽית׃ 30 וישל֨ח ספר֜ים אל־כל־היהוד֗ים אל־ש֨בע ועשר֤ים ומאה֙ מדינ֔ה מלכ֖ות אחשור֑וש דבר֥י של֖ום ואמֽת׃ 31 לקי֡ם את־ימי֩ הפר֨ים הא֜לה בזמניה֗ם כאשר֩ קי֨ם עליה֜ם מרדכ֤י היהודי֙ ואסת֣ר המלכ֔ה וכאש֛ר קימ֥ו על־נפש֖ם ועל־זרע֑ם דבר֥י הצמ֖ות וזעקתֽם׃ 32 ומאמ֣ר אסת֔ר קי֕ם דבר֥י הפר֖ים הא֑לה ונכת֖ב בסֽפר׃