| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Daniel 5 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דניאל |
1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃ 2 בלשאצר אמר׀ בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃ 5 בה־שעתה נפקה אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃ 6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃ 7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדאי וגזריא ענה מלכא ואמר׀ לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמניכא די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ 8 אדין עלין כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא ופשרה להודעה למלכא׃ 9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃ 10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עלת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃ 11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃ 12 כל־קבל די רוח׀ יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ 13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנת־הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃ 14 ושמעת עלך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃ 15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃ 16 ואנה ואנה שמעת שמעת עלך עלך די־תיכול תיכול פשרין פשרין למפשר וקטרין למפשר למשרא וקטרין כען למשרא הן כען תכול הן כתבא תכול כתבא למקרא למקרא ופשרה ופשרה להודעתני ארגונא להודעתני ארגונא תלבש והמניכא תלבש די־והמניכא דהבא די־על־דהבא צוארך על־ותלתא צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ במלכותא תשלט׃ 17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃ 18 אנת מלכא אלהא עלאה מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ 19 ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זיעין ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃ 20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ 21 ומן־בני אנשא טריד ולבבה׀ עם־חיותא שויו ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא עלאה במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים עלה׃ 22 ואנת ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃ 23 ועל מרא־שמיא׀ התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃ 24 באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃ 25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃ 26 דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃ 27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃ 28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃ 29 באדין׀ אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמניכא די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃ 30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדאה׃