| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Daniel 9 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דניאל |
1 בשנ֣ת אח֗ת לדרי֛וש בן־אחשור֖וש מז֣רע מד֑י אש֣ר המל֔ך ע֖ל מלכ֥ות כשדֽים׃ 2 בשנ֤ת אחת֙ למלכ֔ו אני֙ דֽני֔אל בינ֖תי בספר֑ים מספ֣ר השנ֗ים אש֨ר הי֤ה דבר־יהוה֙ אל־ירמי֣ה הנב֔יא למל֛אות לחרב֥ות ירושל֖ם שבע֥ים שנֽה׃ 3 ואתנ֣ה את־פנ֗י אל־אדני֙ הֽאלה֔ים לבק֥ש תפל֖ה ותחנונ֑ים בצ֖ום וש֥ק ואֽפר׃ 4 וֽאתפֽלל֛ה ליהו֥ה אלה֖י ואתוד֑ה ואֽמר֗ה אנ֤א אדני֙ הא֤ל הגדול֙ והנור֔א שמ֤ר הברית֙ וֽהח֔סד לאהב֖יו ולשמר֥י מצותֽיו׃ 5 חט֥אנו ועו֖ינו הרש֣ענו ומר֑דנו וס֥ור ממצות֖ך וממשפטֽיך׃ 6 ול֤א שמ֙ענו֙ אל־עבד֣יך הנביא֔ים אש֤ר דברו֙ בשמך֔ אל־מלכ֥ינו שר֖ינו ואבת֑ינו וא֖ל כל־ע֥ם האֽרץ׃ 7 לך֤ אדני֙ הצדק֔ה ול֛נו ב֥שת הפנ֖ים כי֣ום הז֑ה לא֤יש יהודה֙ וליושב֣י ירֽושל֔ם וֽלכל־ישרא֞ל הקרב֣ים והרחק֗ים בכל־הֽארצות֙ אש֣ר הדחת֣ם ש֔ם במעל֖ם אש֥ר מֽעלו־בֽך׃ 8 יהו֗ה ל֚נו ב֣שת הפנ֔ים למלכ֥ינו לשר֖ינו ולאבת֑ינו אש֥ר חט֖אנו לֽך׃ 9 לֽאדנ֣י אלה֔ינו הרחמ֖ים והסלח֑ות כ֥י מר֖דנו בֽו׃ 10 ול֣א שמ֔ענו בק֖ול יהו֣ה אלה֑ינו לל֤כת בתֽורתיו֙ אש֣ר נת֣ן לפנ֔ינו בי֖ד עבד֥יו הנביאֽים׃ 11 וכל־ישרא֗ל עֽברו֙ את־ת֣ורת֔ך וס֕ור לבלת֖י שמ֣וע בקל֑ך ותת֨ך על֜ינו האל֣ה והשבע֗ה אש֤ר כתובה֙ בתורת֙ מש֣ה עֽבד־הֽאלה֔ים כ֥י חט֖אנו לֽו׃ 12 וי֜קם וי֜קם דבר֣ו׀ את־אשר־דבר֣ו׀ אשר־דב֣ר דב֣ר על֗ינו על֗ינו וע֤ל שֽפט֙ינו֙ וע֤ל אש֣ר שֽפט֙ינו֙ אש֣ר שפט֔ונו להב֥יא שפט֔ונו על֖ינו להב֥יא על֖ינו רע֣ה רע֣ה גדל֑ה גדל֑ה אש֣ר אש֣ר לֽא־לֽא־נעשת֗ה ת֚חת נעשת֗ה כל־ת֚חת השמ֔ים כל־השמ֔ים כאש֥ר נעשת֖ה כאש֥ר בירושלֽם׃ נעשת֖ה בירושלֽם׃ 13 כאש֤ר כתוב֙ בתור֣ת מש֔ה א֛ת כל־הרע֥ה הז֖את ב֣אה על֑ינו ולֽא־חל֜ינו את־פנ֣י׀ יהו֣ה אלה֗ינו לשוב֙ מֽעונ֔נו ולהשכ֖יל באמתֽך׃ 14 וישק֤ד יהוה֙ על־ה֣רע֔ה ויביא֖ה על֑ינו כֽי־צד֞יק יהו֣ה אלה֗ינו על־כל־מֽעשיו֙ אש֣ר עש֔ה ול֥א שמ֖ענו בקלֽו׃ 15 ועת֣ה׀ אדנ֣י אלה֗ינו אשר֩ הוצ֨את אֽת־עמך֜ מא֤רץ מצר֙ים֙ בי֣ד חזק֔ה ותֽעש־לך֥ ש֖ם כי֣ום הז֑ה חט֖אנו רשֽענו׃ 16 אדנ֗י ככל־צדקת֙ך֙ יֽשב־נ֤א אפך֙ וחמ֣תך֔ מעֽירך֥ ירושל֖ם הר־קדש֑ך כ֤י בחטא֙ינו֙ ובעונ֣ות אבת֔ינו ירושל֧ם ועמך֛ לחרפ֖ה לכל־סביבתֽינו׃ 17 ועת֣ה׀ שמ֣ע אלה֗ינו אל־תפל֤ת עבדך֙ ואל־ת֣חנונ֔יו והא֣ר פנ֔יך על־מקדשך֖ השמ֑ם למ֖ען אדנֽי׃ 18 הט֨ה אלה֥י׀ אזנך֘ וֽשמע֒ פק֣ח עינ֗יך וראה֙ שֽממת֔ינו והע֕יר אשר־נקר֥א שמך֖ על֑יה כ֣י׀ ל֣א על־צדקת֗ינו אנ֨חנו מפיל֤ים תחנונ֙ינו֙ לפנ֔יך כ֖י על־רחמ֥יך הרבֽים׃ 19 אדנ֤י׀ שמ֙עה֙ אדנ֣י׀ סל֔חה אדנ֛י הֽקש֥יבה ועש֖ה אל־תאח֑ר למֽענך֣ אלה֔י כֽי־שמך֣ נקר֔א על־עירך֖ ועל־עמֽך׃ 20 וע֨וד אנ֤י מדבר֙ ומתפל֔ל ומתודה֙ חטאת֔י וחט֖את עמ֣י ישרא֑ל ומפ֣יל תחנת֗י לפני֙ יהו֣ה אלה֔י ע֖ל הר־ק֥דש אלהֽי׃ 21 וע֛וד אנ֥י מדב֖ר בתפל֑ה והא֣יש גבריא֡ל אשר֩ רא֨יתי בחז֤ון בתחלה֙ מע֣ף ביע֔ף נג֣ע אל֔י כע֖ת מנחת־עֽרב׃ 22 וי֖בן וידב֣ר עמ֑י ויאמ֕ר דני֕אל עת֥ה יצ֖אתי להשכילך֥ בינֽה׃ 23 בתחל֨ת תחנונ֜יך יצ֣א דב֗ר ואני֙ ב֣אתי להג֔יד כ֥י חמוד֖ות א֑תה ובין֙ בדב֔ר והב֖ן במראֽה׃ 24 שבע֨ים שבע֜ים נחת֥ך עֽל־עמך֣׀ ועל־ע֣יר קדש֗ך לכל֨א הפ֜שע ולהת֤ם חטאת֙ ולכפ֣ר עו֔ן ולהב֖יא צ֣דק עֽלמ֑ים ולחתם֙ חז֣ון ונב֔יא ולמש֖ח ק֥דש קֽדשֽים׃ 25 ותד֨ע ותשכ֜ל מן־מצ֣א דב֗ר להשיב֙ ולבנ֤ות ירֽושל֙ם֙ עד־מש֣יח נג֔יד שבע֖ים שבע֑ה ושבע֞ים שש֣ים ושנ֗ים תשוב֙ ונבנתה֙ רח֣וב וחר֔וץ ובצ֖וק העתֽים׃ 26 ואחר֤י השבעים֙ שש֣ים ושנ֔ים יכר֥ת מש֖יח וא֣ין ל֑ו והע֨יר והק֜דש י֠שחית ע֣ם נג֤יד הבא֙ וקצ֣ו בש֔טף ועד֙ ק֣ץ מלחמ֔ה נחר֖צת שממֽות׃ 27 והגב֥יר בר֛ית לרב֖ים שב֣וע אח֑ד וחצ֨י השב֜וע ישב֣ית׀ ז֣בח ומנח֗ה וע֨ל כנ֤ף שקוצים֙ משמ֔ם ועד־כלה֙ ונ֣חרצ֔ה תת֖ך על־שמֽם׃