Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
1 Chronicles 17 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דברי הימים א |
1 ויה֕י כאש֛ר יש֥ב דו֖יד בבית֑ו וי֨אמר דו֜יד אל־נת֣ן הנב֗יא הנ֨ה אנכ֤י יושב֙ בב֣ית הֽארז֔ים ואר֥ון ברית־יהו֖ה ת֥חת יריעֽות׃ 2 וי֤אמר נתן֙ אל־דו֔יד כ֛ל אש֥ר בֽלבבך֖ עש֑ה כ֥י האלה֖ים עמֽך׃ 3 וֽיה֖י בל֣ילה הה֑וא ויהי֙ דבר־אלה֔ים אל־נת֖ן לאמֽר׃ 4 ל֤ך ואמרת֙ אל־דו֣יד עבד֔י כ֖ה אמ֣ר יהו֑ה ל֥א את֛ה תבנה־ל֥י הב֖ית לשֽבת׃ 5 כ֣י ל֤א יש֙בתי֙ בב֔ית מן־הי֗ום אש֤ר העל֙יתי֙ את־ישרא֔ל ע֖ד הי֣ום הז֑ה וֽאהי֛ה מא֥הל אל־א֖הל וממשכֽן׃ 6 בכ֥ל אשֽר־התהלכתי֘ בכל־ישראל֒ הדב֣ר דב֗רתי את־אחד֙ שפט֣י ישרא֔ל אש֥ר צו֛יתי לרע֥ות את־עמ֖י לאמ֑ר ל֛מה לא־בנית֥ם ל֖י ב֥ית ארזֽים׃ 7 ו֠עתה כֽה־תאמ֞ר לעבד֣י לדו֗יד כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות אנ֤י לקחת֙יך֙ מן־הנו֔ה מֽן־אחר֖י הצ֑אן להי֣ות נג֔יד ע֖ל עמ֥י ישראֽל׃ 8 וֽאהי֣ה עמך֗ בכל֙ אש֣ר הל֔כת ואכר֥ית את־כל־אויב֖יך מפנ֑יך ועש֤יתֽי לך֙ ש֔ם כש֥ם הגדול֖ים אש֥ר באֽרץ׃ 9 ושמת֣י מ֠קום לעמ֨י ישרא֤ל ונטעת֙יהו֙ ושכ֣ן תחת֔יו ול֥א ירג֖ז ע֑וד ולא־יוס֤יפו בני־עולה֙ לבלת֔ו כאש֖ר בראשונֽה׃ 10 ולמימ֗ים אש֨ר צו֤יתי שֽפטים֙ על־עמ֣י ישרא֔ל והכנ֖עתי את־כל־אויב֑יך ואג֣ד ל֔ך וב֖ית יֽבנה־לך֥ יהוֽה׃ 11 והי֗ה כֽי־מלא֤ו ימ֙יך֙ לל֣כת עם־אבת֔יך והקֽימות֤י אֽת־זרעך֙ אחר֔יך אש֥ר יהי֖ה מבנ֑יך והכינות֖י את־מלכותֽו׃ 12 ה֥וא יבנה־ל֖י ב֑ית וכננת֥י את־כסא֖ו עד־עולֽם׃ 13 אני֙ אֽהיה־ל֣ו לא֔ב וה֖וא יֽהיה־ל֣י לב֑ן וחסדי֙ לא־אס֣יר מֽעמ֔ו כאש֣ר הסיר֔ותי מאש֥ר הי֖ה לפנֽיך׃ 14 והֽעמדת֛יהו בבית֥י ובמלכות֖י עד־העול֑ם וכסא֕ו יהי֥ה נכ֖ון עד־עולֽם׃ 15 ככל֙ הדבר֣ים הא֔לה וככ֖ל החז֣ון הז֑ה כ֛ן דב֥ר נת֖ן אל־דוֽיד׃ 16 ויבא֙ המ֣לך דו֔יד וי֖שב לפנ֣י יהו֑ה וי֗אמר מֽי־אנ֞י יהו֤ה אלהים֙ ומ֣י בית֔י כ֥י הביאת֖ני עד־הלֽם׃ 17 ותקט֨ן ז֤את בעינ֙יך֙ אלה֔ים ותדב֥ר על־בֽית־עבדך֖ למרח֑וק וראית֗ני כת֧ור האד֛ם הֽמעל֖ה יהו֥ה אלהֽים׃ 18 מה־יוס֨יף ע֥וד דו֛יד אל֖יך לכב֣וד את־עבד֑ך ואת֖ה אֽת־עבדך֥ ידֽעת׃ 19 יהו֕ה בעב֤ור עבדך֙ וֽכלבך֔ עש֕ית א֥ת כל־הגדול֖ה הז֑את להד֖יע את־כל־הגדלֽות׃ 20 יהוה֙ א֣ין כמ֔וך וא֥ין אלה֖ים זולת֑ך בכ֥ל אשר־שמ֖ענו באזנֽינו׃ 21 ומי֙ כעמך֣ ישרא֔ל ג֥וי אח֖ד בא֑רץ אשר֩ הל֨ך האלה֜ים לפד֧ות ל֣ו ע֗ם לש֤ום לך֙ ש֚ם גדל֣ות ונרא֔ות לגר֗ש מפנ֧י עמך֛ אשר־פד֥ית ממצר֖ים גויֽם׃ 22 ו֠תתן את־עמך֙ ישרא֧ל׀ לך֛ לע֖ם עד־עול֑ם ואת֣ה יהו֔ה הי֥ית לה֖ם לאלהֽים׃ 23 ועת֣ה יהו֔ה הדב֗ר אש֨ר דב֤רת עֽל־עבדך֙ ועל־בית֔ו יאמ֖ן עד־עול֑ם ועש֖ה כאש֥ר דבֽרת׃ 24 ו֠יֽאמן ויגד֨ל שמך֤ עד־עולם֙ לאמ֔ר יהו֤ה צבאות֙ אלה֣י ישרא֔ל אלה֖ים לישרא֑ל ובית־דו֥יד עבדך֖ נכ֥ון לפנֽיך׃ 25 כ֣י׀ את֣ה אלה֗י גל֙ית֙ את־א֣זן עבדך֔ לבנ֥ות ל֖ו ב֑ית על־כן֙ מצ֣א עבדך֔ להתפל֖ל לפנֽיך׃ 26 ועת֣ה יהו֔ה אתה־ה֖וא האלה֑ים ותדבר֙ עֽל־עבדך֔ הטוב֖ה הזֽאת׃ 27 ועת֗ה הוא֙לת֙ לברך֙ את־ב֣ית עבדך֔ להי֥ות לעול֖ם לפנ֑יך כֽי־את֤ה יהוה֙ בר֔כת ומבר֖ך לעולֽם׃