| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Chronicles 6 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דברי הימים ב |
1 א֖ז אמ֣ר שלמ֑ה יהו֣ה אמ֔ר לשכ֖ון בערפֽל׃ 2 וֽאנ֛י בנ֥יתי בית־זב֖ל ל֑ך ומכ֥ון לשבתך֖ עולמֽים׃ 3 ויס֤ב המ֙לך֙ את־פנ֔יו ויב֕רך א֖ת כל־קה֣ל ישרא֑ל וכל־קה֥ל ישרא֖ל עומֽד׃ 4 וי֗אמר בר֤וך יהוה֙ אלה֣י ישרא֔ל אשר֙ דב֣ר בפ֔יו א֖ת דו֣יד אב֑י וביד֥יו מל֖א לאמֽר׃ 5 מן־הי֗ום אש֨ר הוצ֣אתי את־עמי֘ מא֣רץ מצרים֒ לא־בח֣רתֽי בע֗יר מכל֙ שבט֣י ישרא֔ל לבנ֣ות ב֔ית להי֥ות שמ֖י ש֑ם ולא־בח֣רתֽי בא֔יש להי֥ות נג֖יד על־עמ֥י ישראֽל׃ 6 ואבחר֙ ביר֣ושל֔ם להי֥ות שמ֖י ש֑ם ואבח֣ר בדו֔יד להי֖ות על־עמ֥י ישראֽל׃ 7 ויה֕י עם־לב֖ב דו֣יד אב֑י לבנ֣ות ב֔ית לש֥ם יהו֖ה אלה֥י ישראֽל׃ 8 וי֤אמר יהוה֙ אל־דו֣יד אב֔י י֗ען אש֤ר היה֙ עם־לב֣בך֔ לבנ֥ות ב֖ית לשמ֑י הֽטיב֔ות כ֥י הי֖ה עם־לבבֽך׃ 9 ר֣ק את֔ה ל֥א תבנ֖ה הב֑ית כ֤י בנך֙ היוצ֣א מֽחלצ֔יך הֽוא־יבנ֥ה הב֖ית לשמֽי׃ 10 וי֣קם יהו֔ה את־דבר֖ו אש֣ר דב֑ר ואק֡ום תחת֩ דו֨יד אב֜י ואש֣ב׀ על־כס֣א ישרא֗ל כאשר֙ דב֣ר יהו֔ה ואבנ֣ה הב֔ית לש֥ם יהו֖ה אלה֥י ישראֽל׃ 11 ואש֥ים שם֙ את־ה֣אר֔ון אשר־ש֖ם בר֣ית יהו֑ה אש֥ר כר֖ת עם־בנ֥י ישראֽל׃ 12 וֽיעמ֗ד לפני֙ מזב֣ח יהו֔ה נ֖גד כל־קה֣ל ישרא֑ל ויפר֖ש כפֽיו׃ 13 כֽי־עש֨ה שלמ֜ה כי֣ור נח֗שת וֽיתנהו֘ בת֣וך העזרה֒ חמ֨ש אמ֜ות ארכ֗ו וחמ֤ש אמות֙ רחב֔ו ואמ֥ות של֖וש קומת֑ו ויעמ֣ד על֗יו ויבר֤ך על־ברכיו֙ נ֚גד כל־קה֣ל ישרא֔ל ויפר֥ש כפ֖יו השמֽימה׃ 14 ויאמ֗ר יהו֞ה אלה֤י ישראל֙ אין־כמ֣וך אלה֔ים בשמ֖ים ובא֑רץ שמ֤ר הברית֙ וֽהח֔סד לעבד֕יך ההלכ֥ים לפנ֖יך בכל־לבֽם׃ 15 אש֣ר שמ֗רת לעבדך֙ דו֣יד אב֔י א֥ת אשר־דב֖רת ל֑ו ותדב֥ר בפ֛יך ובידך֥ מל֖את כי֥ום הזֽה׃ 16 ועת֞ה יהו֣ה׀ אלה֣י ישרא֗ל ש֠מר לעבדך֙ דו֤יד אבי֙ את֩ אש֨ר דב֤רת לו֙ לאמ֔ר לא־יכר֨ת לך֥ איש֙ מלפנ֔י יוש֖ב על־כס֣א ישרא֑ל ר֠ק אם־ישמר֨ו בנ֜יך את־דרכ֗ם לל֙כת֙ בת֣ורת֔י כאש֥ר הל֖כת לפנֽי׃ 17 ועת֕ה יהו֖ה אלה֣י ישרא֑ל יֽאמן֙ דב֣רך֔ אש֥ר דב֖רת לעבדך֥ לדוֽיד׃ 18 כ֚י הֽאמנ֔ם יש֧ב אלה֛ים את־האד֖ם על־הא֑רץ ה֠נה שמ֜ים ושמ֤י השמ֙ים֙ ל֣א יכלכל֔וך א֕ף כֽי־הב֥ית הז֖ה אש֥ר בנֽיתי׃ 19 ופנ֜ית אל־תפל֧ת עבדך֛ ואל־תחנת֖ו יהו֣ה אלה֑י לשמ֤ע אל־הרנה֙ ואל־התפל֔ה אש֥ר עבדך֖ מתפל֥ל לפנֽיך׃ 20 להיות֩ עינ֨יך פתח֜ות אל־הב֤ית הזה֙ יומ֣ם ול֔ילה אל־ה֨מק֔ום אש֣ר אמ֔רת לש֥ום שמך֖ ש֑ם לשמ֙וע֙ אל־התפל֔ה אש֣ר יתפל֣ל עבדך֔ אל־המק֖ום הזֽה׃ 21 וש֨מעת֜ אל־תחנונ֤י עבדך֙ ועמך֣ ישרא֔ל אש֥ר יֽתפֽלל֖ו אל־המק֣ום הז֑ה ו֠אתה תשמ֞ע ממק֤ום שבתך֙ מן־השמ֔ים ושמעת֖ וסלֽחת׃ 22 אם־יחט֥א איש֙ לרע֔הו ונֽשא־ב֥ו אל֖ה להֽאלת֑ו וב֗א אל֛ה לפנ֥י מֽזבחך֖ בב֥ית הזֽה׃ 23 ואת֣ה׀ תשמ֣ע מן־השמ֗ים ועש֙ית֙ ושפטת֣ את־עבד֔יך להש֣יב לרש֔ע לת֥ת דרכ֖ו בראש֑ו ולהצד֣יק צד֔יק ל֥תת ל֖ו כצדקתֽו׃ 24 וֽאם־ינג֞ף עמך֧ ישרא֛ל לפנ֥י אוי֖ב כ֣י יֽחטאו־ל֑ך וש֙בו֙ והוד֣ו את־שמ֔ך והתפֽלל֧ו והֽתחננ֛ו לפנ֖יך בב֥ית הזֽה׃ 25 ואתה֙ תשמ֣ע מן־השמ֔ים וס֣לחת֔ לחט֖את עמך֣ ישרא֑ל והשיבותם֙ אל־ה֣אדמ֔ה אשר־נת֥תה לה֖ם ולאבתיהֽם׃ 26 בהעצ֧ר השמ֛ים ולֽא־יהי֥ה מט֖ר כ֣י יֽחטאו־ל֑ך והֽתפלל֞ו אל־המק֤ום הזה֙ והוד֣ו את־שמ֔ך מחטאת֥ם ישוב֖ון כ֥י תענֽם׃ 27 ואת֣ה׀ תשמ֣ע השמ֗ים וס֨לחת֜ לחט֤את עבד֙יך֙ ועמך֣ ישרא֔ל כ֥י תור֛ם אל־הד֥רך הטוב֖ה אש֣ר יֽלכו־ב֑ה ונתת֤ה מטר֙ עֽל־ארצך֔ אשר־נת֥תה לעמך֖ לנחלֽה׃ 28 רע֞ב כֽי־יהי֣ה בא֗רץ ד֣בר כֽי־יֽ֠היה שדפ֨ון וירק֜ון ארב֤ה וחסיל֙ כ֣י יהי֔ה כ֧י יֽצר־ל֛ו אויב֖יו בא֣רץ שער֑יו כל־נ֖גע וכֽל־מחלֽה׃ 29 כל־תפל֣ה כל־תחנ֗ה אש֤ר יהיה֙ לכל־ה֣אד֔ם ולכ֖ל עמך֣ ישרא֑ל אש֣ר ידע֗ו א֤יש נגעו֙ ומכאב֔ו ופר֥ש כפ֖יו אל־הב֥ית הזֽה׃ 30 ו֠אתה תשמ֨ע מן־השמ֜ים מכ֤ון שבת֙ך֙ וס֣לחת֔ ונתת֤ה לאיש֙ ככל־דרכ֔יו אש֥ר תד֖ע את־לבב֑ו כ֤י אתה֙ לבדך֣ יד֔עת את־לב֖ב בנ֥י האדֽם׃ 31 למ֣ען יֽירא֗וך לל֙כת֙ בדרכ֔יך כל־ה֨ימ֔ים אשר־ה֥ם חי֖ים על־פנ֣י האדמ֑ה אש֥ר נת֖תה לאבתֽינו׃ 32 וג֣ם אל־הנכר֗י א֠שר ל֥א מעמך֣ ישראל֘ הוא֒ וב֣א׀ מא֣רץ רחוק֗ה למ֨ען שמך֤ הגדול֙ וידך֣ החזק֔ה וֽזרֽועך֖ הנטוי֑ה וב֥או והֽתפלל֖ו אל־הב֥ית הזֽה׃ 33 ואת֞ה תשמ֤ע מן־השמ֙ים֙ ממכ֣ון שבת֔ך ועש֕ית ככ֛ל אשר־יקר֥א אל֖יך הנכר֑י למ֣ען ידעו֩ כל־עמ֨י הא֜רץ את־שמ֗ך ולירא֤ה אֽתך֙ כעמך֣ ישרא֔ל ולד֕עת כֽי־שמך֣ נקר֔א על־הב֥ית הז֖ה אש֥ר בנֽיתי׃ 34 כֽי־יצ֨א עמך֤ למלחמה֙ על־א֣ויב֔יו בד֖רך אש֣ר תשלח֑ם והתפֽלל֣ו אל֗יך ד֣רך הע֤יר הזאת֙ אש֣ר בח֣רת ב֔ה והב֖ית אשר־בנ֥יתי לשמֽך׃ 35 ושמעת֙ מן־השמ֔ים את־תפלת֖ם ואת־תחנת֑ם ועש֖ית משפטֽם׃ 36 כ֣י יחטאו־ל֗ך כ֣י א֤ין אדם֙ אש֣ר לא־יחט֔א ואנפת֣ ב֔ם ונתת֖ם לפנ֣י אוי֑ב ושב֧ום שוביה֛ם אל־א֥רץ רחוק֖ה א֥ו קרובֽה׃ 37 והש֙יבו֙ אל־לבב֔ם בא֖רץ אש֣ר נשבו־ש֑ם וש֣בו׀ והֽתחננ֣ו אל֗יך בא֤רץ שבים֙ לאמ֔ר חט֥אנו העו֖ינו ורשֽענו׃ 38 וש֣בו אל֗יך בכל־לבם֙ ובכל־נפש֔ם בא֥רץ שבי֖ם אשר־שב֣ו את֑ם והֽתפֽלל֗ו ד֤רך ארצם֙ אש֣ר נת֣תה לאבות֔ם והעיר֙ אש֣ר בח֔רת ולב֖ית אשר־בנ֥יתי לשמֽך׃ 39 ושמעת֙ מן־השמ֜ים ממכ֣ון שבתך֗ את־תפלתם֙ ואת־תחנ֣תיה֔ם ועש֖ית משפט֑ם וסלחת֥ לעמך֖ אש֥ר חֽטאו־לֽך׃ 40 עת֣ה אלה֗י יֽהיו־נ֤א עינ֙יך֙ פתח֔ות ואזנ֖יך קשב֑ות לתפל֖ת המק֥ום הזֽה׃ 41 ועת֗ה קומ֞ה יהו֤ה אלהים֙ לֽנוח֔ך את֖ה ואר֣ון עז֑ך כהנ֜יך יהו֤ה אלהים֙ ילבש֣ו תשוע֔ה וחסיד֖יך ישמח֥ו בטֽוב׃ 42 יהו֣ה אלה֔ים אל־תש֖ב פנ֣י משיח֑יך זכר֕ה לחֽסד֖י דו֥יד עבדֽך׃