| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 17 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | במדבר |
1 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 2 אמ֨ר אל־אלעז֜ר בן־אהר֣ן הכה֗ן ויר֤ם את־המחתת֙ מב֣ין השרפ֔ה ואת־הא֖ש זרה־ה֑לאה כ֖י קדֽשו׃ 3 א֡ת מחתות֩ הֽחטא֨ים הא֜לה בנפשת֗ם ועש֨ו את֜ם רקע֤י פחים֙ צפ֣וי למזב֔ח כֽי־הקריב֥ם לפנֽי־יהו֖ה ויקד֑שו ויֽהי֥ו לא֖ות לבנ֥י ישראֽל׃ 4 ויק֞ח אלעז֣ר הכה֗ן א֚ת מחת֣ות הנח֔שת אש֥ר הקר֖יבו השרפ֑ים וֽירקע֖ום צפ֥וי למזבֽח׃ 5 זכר֞ון לבנ֣י ישרא֗ל ל֠מען אש֨ר לֽא־יקר֜ב א֣יש ז֗ר א֠שר ל֣א מז֤רע אהרן֙ ה֔וא להקט֥יר קט֖רת לפנ֣י יהו֑ה ולֽא־יהי֤ה כק֙רח֙ וכ֣עדת֔ו כאש֨ר דב֧ר יהו֛ה ביד־מש֖ה לֽו׃ 6 ויל֜נו כל־עד֤ת בנֽי־ישראל֙ מֽמחר֔ת על־מש֥ה ועֽל־אהר֖ן לאמ֑ר את֥ם המת֖ם את־ע֥ם יהוֽה׃ 7 ויה֗י בהקה֤ל הֽעדה֙ על־מש֣ה ועֽל־אהר֔ן ויפנו֙ אל־א֣הל מוע֔ד והנ֥ה כס֖הו הענ֑ן ויר֖א כב֥וד יהוֽה׃ 8 ויב֤א משה֙ ואהר֔ן אל־פנ֖י א֥הל מועֽד׃ 9 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 10 הר֗מו מתוך֙ העד֣ה הז֔את ואכל֥ה את֖ם כר֑גע וֽיפל֖ו על־פניהֽם׃ 11 וי֨אמר מש֜ה אֽל־אהר֗ן ק֣ח את־ה֠מחתה ותן־על֨יה א֜ש מע֤ל המזב֙ח֙ וש֣ים קט֔רת והול֧ך מהר֛ה אל־העד֖ה וכפ֣ר עליה֑ם כֽי־יצ֥א הק֛צף מלפנ֥י יהו֖ה הח֥ל הנֽגף׃ 12 ויק֨ח אהר֜ן כאש֣ר׀ דב֣ר מש֗ה וי֙רץ֙ אל־ת֣וך הקה֔ל והנ֛ה הח֥ל הנ֖גף בע֑ם ויתן֙ אֽת־הקט֔רת ויכפ֖ר על־העֽם׃ 13 ויעמ֥ד בֽין־המת֖ים וב֣ין הֽחי֑ים ותעצ֖ר המגפֽה׃ 14 ויהי֗ו המתים֙ במגפ֔ה ארבע֥ה עש֛ר א֖לף ושב֣ע מא֑ות מלב֥ד המת֖ים על־דבר־קֽרח׃ 15 וי֤שב אהרן֙ אל־מש֔ה אל־פ֖תח א֣הל מוע֑ד והמגפ֖ה נעצֽרה׃ 16 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 17 דב֣ר׀ אל־בנ֣י ישרא֗ל וק֣ח מֽאת֡ם מט֣ה מטה֩ לב֨ית א֜ב מא֤ת כל־נשֽיאהם֙ לב֣ית אבת֔ם שנ֥ים עש֖ר מט֑ות א֣יש את־שמ֔ו תכת֖ב על־מטֽהו׃ 18 ואת֙ ש֣ם אהר֔ן תכת֖ב על־מט֣ה לו֑י כ֚י מט֣ה אח֔ד לר֖אש ב֥ית אבותֽם׃ 19 והנחת֖ם בא֣הל מוע֑ד לפני֙ הֽעד֔ות אש֛ר אוע֥ד לכ֖ם שֽמה׃ 20 והי֗ה הא֛יש אש֥ר אבחר־ב֖ו מט֣הו יפר֑ח והשכת֣י מֽעל֗י את־תלנות֙ בנ֣י ישרא֔ל אש֛ר ה֥ם מלינ֖ם עליכֽם׃ 21 וידב֨ר מש֜ה אל־בנ֣י ישרא֗ל ויתנ֣ו אל֣יו׀ כֽל־נשֽיאיה֡ם מטה֩ לנש֨יא אח֜ד מט֨ה לנש֤יא אחד֙ לב֣ית אבת֔ם שנ֥ים עש֖ר מט֑ות ומט֥ה אהר֖ן בת֥וך מטותֽם׃ 22 וינ֥ח מש֛ה את־המט֖ת לפנ֣י יהו֑ה בא֖הל העדֽת׃ 23 ויה֣י מֽמחר֗ת ויב֤א משה֙ אל־א֣הל העד֔ות והנ֛ה פר֥ח מטֽה־אהר֖ן לב֣ית לו֑י וי֤צֽא פ֙רח֙ וי֣צֽץ צ֔יץ ויגמ֖ל שקדֽים׃ 24 ויצ֨א מש֤ה את־כל־המטת֙ מלפנ֣י יהו֔ה אֽל־כל־בנ֖י ישרא֑ל וירא֥ו ויקח֖ו א֥יש מטֽהו׃ 25 וי֨אמר יהו֜ה אל־מש֗ה הש֞ב את־מט֤ה אהרן֙ לפנ֣י העד֔ות למשמ֥רת לא֖ות לבני־מ֑רי ותכ֧ל תלונת֛ם מעל֖י ול֥א ימֽתו׃ 26 וי֖עש מש֑ה כאש֨ר צו֧ה יהו֛ה את֖ו כ֥ן עשֽה׃ 27 ויֽאמרו֙ בנ֣י ישרא֔ל אל־מש֖ה לאמ֑ר ה֥ן גו֛ענו אב֖דנו כל֥נו אבֽדנו׃ 28 כ֣ל הקר֧ב׀ הקר֛ב אל־משכ֥ן יהו֖ה ימ֑ות הא֥ם ת֖מנו לגוֽע׃