| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Numbers 35 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | במדבר |
1 וידב֧ר יהו֛ה אל־מש֖ה בעֽרב֣ת מוא֑ב על־ירד֥ן ירח֖ו לאמֽר׃ 2 צו֘ את־בנ֣י ישראל֒ ונתנ֣ו ללוי֗ם מֽנחל֛ת אחזת֖ם ער֣ים לש֑בת ומגר֗ש לֽערים֙ סביב֣תיה֔ם תתנ֖ו ללויֽם׃ 3 והי֧ו הֽער֛ים לה֖ם לש֑בת ומגרשיה֗ם יהי֤ו לבהמתם֙ ולרכש֔ם ולכ֖ל חיתֽם׃ 4 ומגרשי֙ הֽער֔ים אש֥ר תתנ֖ו ללוי֑ם מק֤יר העיר֙ וח֔וצה א֥לף אמ֖ה סבֽיב׃ 5 ומדת֞ם מח֣וץ לע֗יר את־פאת־ק֣דמה אלפ֪ים בֽאמ֟ה ואת־פאת־נגב֩ אלפ֨ים באמ֜ה ואת־פאת־י֣ם׀ אלפ֣ים בֽאמ֗ה וא֨ת פא֥ת צפ֛ון אלפ֥ים באמ֖ה והע֣יר בת֑וך ז֚ה יהי֣ה לה֔ם מגרש֖י הערֽים׃ 6 וא֣ת הֽער֗ים אש֤ר תתנו֙ ללוי֔ם א֚ת שש־ער֣י המקל֔ט אש֣ר תתנ֔ו לנ֥ס ש֖מה הרצ֑ח ועליה֣ם תתנ֔ו ארבע֥ים ושת֖ים עֽיר׃ 7 כל־הער֗ים אש֤ר תתנו֙ ללוי֔ם ארבע֥ים ושמנ֖ה ע֑יר אתה֖ן ואת־מגרשיהֽן׃ 8 והֽער֗ים אש֤ר תתנו֙ מאחז֣ת בני־ישרא֔ל מא֤ת הרב֙ תרב֔ו ומא֥ת המע֖ט תמע֑יטו א֗יש כפ֤י נחלתו֙ אש֣ר ינח֔לו ית֥ן מער֖יו ללויֽם׃ 9 וידב֥ר יהו֖ה אל־מש֥ה לאמֽר׃ 10 דבר֙ אל־בנ֣י ישרא֔ל ואמרת֖ אלה֑ם כ֥י את֛ם עבר֥ים את־הירד֖ן א֥רצה כנֽען׃ 11 והקרית֤ם לכם֙ ער֔ים ער֥י מקל֖ט תהי֣ינה לכ֑ם ונ֥ס ש֙מה֙ רצ֔ח מכה־נ֖פש בשגגֽה׃ 12 והי֨ו לכ֧ם הער֛ים למקל֖ט מגא֑ל ול֤א ימות֙ הרצ֔ח עד־עמד֛ו לפנ֥י העד֖ה למשפֽט׃ 13 והער֖ים אש֣ר תת֑נו שש־ער֥י מקל֖ט תהי֥ינה לכֽם׃ 14 א֣ת׀ של֣ש הער֗ים תתנו֙ מע֣בר לירד֔ן ואת֙ של֣ש הֽער֔ים תתנ֖ו בא֣רץ כנ֑ען ער֥י מקל֖ט תהיֽינה׃ 15 לבנ֣י ישרא֗ל ולג֤ר ולתושב֙ בתוכ֔ם תהי֛ינה שש־הער֥ים הא֖לה למקל֑ט לנ֣וס ש֔מה כל־מכה־נ֖פש בשגגֽה׃ 16 ואם־בכל֨י ברז֧ל׀ הכ֛הו וימ֖ת רצ֣חֽ ה֑וא מ֥ות יומ֖ת הרצֽח׃ 17 וא֡ם בא֣בן יד֩ אשר־ימ֨ות ב֥ה הכ֛הו וימ֖ת רצ֣חֽ ה֑וא מ֥ות יומ֖ת הרצֽח׃ 18 א֡ו בכל֣י עֽץ־יד֩ אשר־ימ֨ות ב֥ו הכ֛הו וימ֖ת רצ֣חֽ ה֑וא מ֥ות יומ֖ת הרצֽח׃ 19 גא֣ל הד֔ם ה֥וא ימ֖ית את־הרצ֑ח בפגעו־ב֖ו ה֥וא ימיתֽנו׃ 20 ואם־בשנא֖ה יהדפ֑נו אֽו־השל֥יך על֛יו בצדי֖ה וימֽת׃ 21 א֣ו באיב֞ה הכ֤הו בידו֙ וימ֔ת מֽות־יומ֥ת המכ֖ה רצ֣חֽ ה֑וא גא֣ל הד֗ם ימ֛ית את־הרצ֖ח בפגעו־בֽו׃ 22 ואם־בפ֥תע בלא־איב֖ה הדפ֑ו או־השל֥יך על֛יו כל־כל֖י בל֥א צדיֽה׃ 23 א֣ו בכל־א֜בן אשר־ימ֥ות בה֙ בל֣א רא֔ות ויפ֥ל על֖יו וימ֑ת והוא֙ לא־אוי֣ב ל֔ו ול֥א מבק֖ש רעתֽו׃ 24 ושֽפטו֙ הֽעד֔ה ב֚ין המכ֔ה וב֖ין גא֣ל הד֑ם ע֥ל המשפט֖ים האֽלה׃ 25 והצ֨ילו העד֜ה את־הרצ֗ח מיד֘ גא֣ל הדם֒ והש֤יבו אתו֙ הֽעד֔ה אל־ע֥יר מקלט֖ו אשר־נ֣ס ש֑מה וי֣שב ב֗ה עד־מות֙ הכה֣ן הגד֔ל אשר־מש֥ח את֖ו בש֥מן הקֽדש׃ 26 ואם־יצ֥א יצ֖א הרצ֑ח את־גבול֙ ע֣יר מקלט֔ו אש֥ר ינ֖וס שֽמה׃ 27 ומצ֤א אתו֙ גא֣ל הד֔ם מח֕וץ לגב֖ול ע֣יר מקלט֑ו ורצ֞ח גא֤ל הדם֙ את־ה֣רצ֔ח א֥ין ל֖ו דֽם׃ 28 כ֣י בע֤יר מקלטו֙ יש֔ב עד־מ֖ות הכה֣ן הגד֑ל ואחר֥י מות֙ הכה֣ן הגד֔ל ישוב֙ הרצ֔ח אל־א֖רץ אחזתֽו׃ 29 והי֨ו א֧לה לכ֛ם לחק֥ת משפ֖ט לדרתיכ֑ם בכ֖ל מושבתיכֽם׃ 30 כל־מ֨כה־נ֔פש לפ֣י עד֔ים ירצ֖ח את־הרצ֑ח וע֣ד אח֔ד לא־יענ֥ה בנ֖פש למֽות׃ 31 ולֽא־תקח֥ו כ֙פר֙ לנ֣פש רצ֔ח אשר־ה֥וא רש֖ע למ֑ות כי־מ֖ות יומֽת׃ 32 ולא־תקח֣ו כ֔פר לנ֖וס אל־ע֣יר מקלט֑ו לשוב֙ לש֣בת בא֔רץ עד־מ֖ות הכהֽן׃ 33 ולא־תחנ֣יפו את־הא֗רץ אש֤ר אתם֙ ב֔ה כ֣י הד֔ם ה֥וא יחנ֖יף את־הא֑רץ ולא֣רץ לֽא־יכפ֗ר לדם֙ אש֣ר שפך־ב֔ה כי־א֖ם בד֥ם שפכֽו׃ 34 ול֧א תטמ֣א את־הא֗רץ אש֤ר אתם֙ ישב֣ים ב֔ה אש֥ר אנ֖י שכ֣ן בתוכ֑ה כ֚י אנ֣י יהו֔ה שכ֕ן בת֖וך בנ֥י ישראֽל׃