| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Deuteronomy 29 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | דברים |
1 ויקר֥א מש֛ה אל־כל־ישרא֖ל וי֣אמר אלה֑ם את֣ם ראית֗ם א֣ת כל־אשר֩ עש֨ה יהו֤ה לעֽיניכם֙ בא֣רץ מצר֔ים לפרע֥ה ולכל־עבד֖יו ולכל־ארצֽו׃ 2 המסות֙ הגדל֔ת אש֥ר רא֖ו עינ֑יך האת֧ת והמפת֛ים הגדל֖ים ההֽם׃ 3 ולֽא־נתן֩ יהו֨ה לכ֥ם לב֙ לד֔עת ועינ֥ים לרא֖ות ואזנ֣ים לשמ֑ע ע֖ד הי֥ום הזֽה׃ 4 ואול֥ך אתכ֛ם ארבע֥ים שנ֖ה במדב֑ר לֽא־בל֤ו שלמֽתיכם֙ מעליכ֔ם ונֽעלך֥ לֽא־בלת֖ה מע֥ל רגלֽך׃ 5 ל֚חם ל֣א אכלת֔ם וי֥ין ושכ֖ר ל֣א שתית֑ם למ֙ען֙ תֽדע֔ו כ֛י אנ֥י יהו֖ה אלהיכֽם׃ 6 ותב֖או אל־המק֣ום הז֑ה ויצ֣א סיח֣ן מֽלך־ח֠שבון וע֨וג מֽלך־הבש֧ן לקראת֛נו למלחמ֖ה ונכֽם׃ 7 ונקח֙ את־ארצ֔ם ונתנ֣ה לנחל֔ה לרֽאובנ֖י ולגד֑י ולחצ֖י ש֥בט הֽמנשֽי׃ 8 ושמרת֗ם את־דברי֙ הבר֣ית הז֔את ועשית֖ם את֑ם למ֣ען תשכ֔ילו א֖ת כל־אש֥ר תעשֽון׃ 9 את֨ם נצב֤ים היום֙ כלכ֔ם לפנ֖י יהו֣ה אלהיכ֑ם ראשיכ֣ם שבטיכ֗ם זקניכם֙ וש֣טריכ֔ם כ֖ל א֥יש ישראֽל׃ 10 טפכ֣ם נשיכ֔ם וג֣רך֔ אש֖ר בק֣רב מחנ֑יך מחט֣ב עצ֔יך ע֖ד שא֥ב מימֽיך׃ 11 לעברך֗ בבר֛ית יהו֥ה אלה֖יך ובאלת֑ו אשר֙ יהו֣ה אלה֔יך כר֥ת עמך֖ היֽום׃ 12 למ֣ען הקֽים־אתך֩ הי֨ום׀ ל֜ו לע֗ם וה֤וא יֽהיה־לך֙ לֽאלה֔ים כאש֖ר דבר־ל֑ך וכאש֤ר נשבע֙ לאבת֔יך לאברה֥ם ליצח֖ק וֽליעקֽב׃ 13 ול֥א אתכ֖ם לבדכ֑ם אנכ֗י כרת֙ את־הבר֣ית הז֔את ואת־האל֖ה הזֽאת׃ 14 כי֩ את־אש֨ר ישנ֜ו פ֗ה עמ֙נו֙ עמ֣ד הי֔ום לפנ֖י יהו֣ה אלה֑ינו וא֨ת אש֥ר אינ֛נו פ֖ה עמ֥נו היֽום׃ 15 כֽי־את֣ם ידעת֔ם א֥ת אשר־יש֖בנו בא֣רץ מצר֑ים וא֧ת אשר־עב֛רנו בק֥רב הגוי֖ם אש֥ר עברתֽם׃ 16 ותראו֙ את־שק֣וציה֔ם וא֖ת גלליה֑ם ע֣ץ וא֔בן כ֥סף וזה֖ב אש֥ר עמהֽם׃ 17 פן־י֣ש ב֠כם א֣יש או־אש֞ה א֧ו משפח֣ה או־ש֗בט אשר֩ לבב֨ו פנ֤ה היום֙ מעם֙ יהו֣ה אלה֔ינו לל֣כת לעב֔ד את־אלה֖י הגוי֣ם הה֑ם פן־י֣ש בכ֗ם ש֛רש פר֥ה ר֖אש ולענֽה׃ 18 והי֡ה בשמעו֩ את־דבר֨י הֽאל֜ה הז֗את והתבר֨ך בלבב֤ו לאמר֙ של֣ום יֽהיה־ל֔י כ֛י בשרר֥ות לב֖י אל֑ך למ֛ען ספ֥ות הרו֖ה את־הצמאֽה׃ 19 לא־יאב֣ה יהוה֘ סל֣חֽ לו֒ כ֣י א֠ז יעש֨ן אף־יהו֤ה וקנאתו֙ בא֣יש הה֔וא ור֤בצה בו֙ כל־ה֣אל֔ה הכתוב֖ה בס֣פר הז֑ה ומח֤ה יהוה֙ את־שמ֔ו מת֖חת השמֽים׃ 20 והבדיל֤ו יהוה֙ לרע֔ה מכ֖ל שבט֣י ישרא֑ל ככל֙ אל֣ות הבר֔ית הכתוב֕ה בס֥פר התור֖ה הזֽה׃ 21 ואמ֞ר הד֣ור הֽאחר֗ון בניכם֙ אש֤ר יק֙ומו֙ מא֣חריכ֔ם וה֨נכר֔י אש֥ר יב֖א מא֣רץ רחוק֑ה ו֠ראו את־מכ֞ות הא֤רץ ההוא֙ ואת־ת֣חלא֔יה אשר־חל֥ה יהו֖ה בֽה׃ 22 גפר֣ית ומלח֘ שרפ֣ה כל־ארצה֒ ל֤א תזרע֙ ול֣א תצמ֔ח ולֽא־יעל֥ה ב֖ה כל־ע֑שב כֽמהפכ֞ת סד֤ם ועמרה֙ אדמ֣ה וצבוי֔ם אשר֙ הפ֣ך יהו֔ה באפ֖ו ובחמתֽו׃ 23 ואֽמרו֙ כל־הגוי֔ם על־מ֨ה עש֧ה יהו֛ה כ֖כה לא֣רץ הז֑את מ֥ה חר֛י הא֥ף הגד֖ול הזֽה׃ 24 וא֣מר֔ו ע֚ל אש֣ר עֽזב֔ו את־בר֥ית יהו֖ה אלה֣י אבת֑ם אשר֙ כר֣ת עמ֔ם בהוציא֥ו את֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 25 וילכ֗ו ויֽעבדו֙ אלה֣ים אחר֔ים ויֽשתחו֖ו לה֑ם אלהים֙ אש֣ר לֽא־ידע֔ום ול֥א חל֖ק להֽם׃ 26 ויֽחר־א֥ף יהו֖ה בא֣רץ הה֑וא להב֤יא על֙יה֙ את־כל־הקלל֔ה הכתוב֖ה בס֥פר הזֽה׃ 27 ויתש֤ם יהוה֙ מע֣ל אדמת֔ם בא֥ף ובחמ֖ה ובק֣צף גד֑ול וישלכ֛ם אל־א֥רץ אח֖רת כי֥ום הזֽה׃ 28 ה֨נסתר֔ת ליהו֖ה אלה֑ינו והנגל֞ת ל֤נו ולבנ֙ינו֙ עד־עול֔ם לעש֕ות את־כל־דבר֖י התור֥ה הזֽאת׃