| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Judges 11 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שופטים |
1 ויפת֣ח הגלעד֗י היה֙ גב֣ור ח֔יל וה֖וא בן־אש֣ה זונ֑ה וי֥ולד גלע֖ד את־יפתֽח׃ 2 ות֧לד אֽשת־גלע֛ד ל֖ו בנ֑ים ויגדל֨ו בֽני־האש֜ה ויגרש֣ו את־יפת֗ח וי֤אמרו לו֙ לֽא־תנח֣ל בבית־אב֔ינו כ֛י בן־אש֥ה אח֖רת אֽתה׃ 3 ויבר֤ח יפתח֙ מפנ֣י אח֔יו וי֖שב בא֣רץ ט֑וב ויֽתלקט֤ו אל־יפתח֙ אנש֣ים ריק֔ים ויצא֖ו עמֽו׃ 4 ויה֖י מימ֑ים וילחמ֥ו בנֽי־עמ֖ון עם־ישראֽל׃ 5 ויה֕י כאשר־נלחמ֥ו בנֽי־עמ֖ון עם־ישרא֑ל ויֽלכו֙ זקנ֣י גלע֔ד לק֥חת את־יפת֖ח מא֥רץ טֽוב׃ 6 ויאמר֣ו ליפת֔ח לכ֕ה והי֥יתה ל֖נו לקצ֑ין ונֽלחמ֖ה בבנ֥י עמֽון׃ 7 וי֤אמר יפתח֙ לזקנ֣י גלע֔ד הל֤א אתם֙ שנאת֣ם אות֔י ותגרש֖וני מב֣ית אב֑י ומד֜וע באת֤ם אלי֙ ע֔תה כאש֖ר צ֥ר לכֽם׃ 8 ויאמרו֩ זקנ֨י גלע֜ד אל־יפת֗ח לכן֙ עתה֙ ש֣בנו אל֔יך והלכת֣ עמ֔נו ונלחמת֖ בבנ֣י עמ֑ון והי֤ית ל֙נו֙ לר֔אש לכ֖ל ישב֥י גלעֽד׃ 9 וי֨אמר יפת֜ח אל־זקנ֣י גלע֗ד אם־משיב֨ים את֤ם אותי֙ להלחם֙ בבנ֣י עמ֔ון ונת֧ן יהו֛ה אות֖ם לפנ֑י אנכ֕י אהי֥ה לכ֖ם לרֽאש׃ 10 ויאמר֥ו זקנֽי־גלע֖ד אל־יפת֑ח יהו֗ה יהי֤ה שמ֙ע֙ בֽינות֔ינו אם־ל֥א כדברך֖ כ֥ן נעשֽה׃ 11 וי֤לך יפתח֙ עם־זקנ֣י גלע֔ד ויש֨ימו הע֥ם אות֛ו עליה֖ם לר֣אש ולקצ֑ין וידב֨ר יפת֧ח את־כל־דבר֛יו לפנ֥י יהו֖ה במצפֽה׃ 12 וישל֤ח יפתח֙ מלאכ֔ים אל־מ֥לך בנֽי־עמ֖ון לאמ֑ר מה־ל֣י ול֔ך כֽי־ב֥את אל֖י להלח֥ם בארצֽי׃ 13 ויאמר֩ מ֨לך בני־עמ֜ון אל־מלאכ֣י יפת֗ח כֽי־לק֨ח ישרא֤ל את־ארצי֙ בעלות֣ו ממצר֔ים מארנ֥ון ועד־היב֖ק ועד־הירד֑ן ועת֕ה הש֥יבה אתה֖ן בשלֽום׃ 14 וי֥וסף ע֖וד יפת֑ח וישלח֙ מלאכ֔ים אל־מ֖לך בנ֥י עמֽון׃ 15 וי֣אמר ל֔ו כ֖ה אמ֣ר יפת֑ח לֽא־לק֤ח ישראל֙ את־א֣רץ מוא֔ב ואת־א֖רץ בנ֥י עמֽון׃ 16 כ֖י בעלות֣ם ממצר֑ים וי֨לך ישרא֤ל במדבר֙ עד־ים־ס֔וף ויב֖א קדֽשה׃ 17 וישל֣ח ישרא֣ל מלאכ֣ים׀ אל־מלך֩ אד֨ום׀ לאמ֜ר אעברה־נ֣א בארצ֗ך ול֤א שמע֙ מ֣לך אד֔ום וג֨ם אל־מ֧לך מוא֛ב של֖ח ול֣א אב֑ה וי֥שב ישרא֖ל בקדֽש׃ 18 וי֣לך במדב֗ר וי֜סב את־א֤רץ אדום֙ ואת־א֣רץ מוא֔ב ויב֤א ממזרח־ש֙מש֙ לא֣רץ מוא֔ב וֽיחנ֖ון בע֣בר ארנ֑ון ולא־ב֙או֙ בגב֣ול מוא֔ב כ֥י ארנ֖ון גב֥ול מואֽב׃ 19 וישל֤ח ישראל֙ מלאכ֔ים אל־סיח֥ון מֽלך־האמר֖י מ֣לך חשב֑ון וי֤אמר לו֙ ישרא֔ל נעברה־נ֥א בארצך֖ עד־מקומֽי׃ 20 ולא־האמ֨ין סיח֤ון את־ישראל֙ עב֣ר בגבל֔ו ויאס֤ף סיחון֙ את־כל־עמ֔ו וֽיחנ֖ו בי֑הצה ויל֖חם עם־ישראֽל׃ 21 ו֠יתן יהו֨ה אלהֽי־ישרא֜ל את־סיח֧ון ואת־כל־עמ֛ו בי֥ד ישרא֖ל ויכ֑ום ויירש֙ ישרא֔ל א֚ת כל־א֣רץ האמר֔י יוש֖ב הא֥רץ ההֽיא׃ 22 וי֣ירש֔ו א֖ת כל־גב֣ול האמר֑י מֽארנון֙ ועד־היב֔ק ומן־המדב֖ר ועד־הירדֽן׃ 23 ועת֞ה יהו֣ה׀ אלה֣י ישרא֗ל הוריש֙ את־ה֣אמר֔י מפנ֖י עמ֣ו ישרא֑ל ואת֖ה תירשֽנו׃ 24 הל֞א הל֞א א֣ת א֣ת אש֧ר אש֧ר יורֽישך֛ יורֽישך֛ כמ֥וש כמ֥וש אלה֖יך אלה֖יך אות֥ו ואת֩ תיר֑ש כל־ואת֩ אש֨ר הור֜יש כל־אש֨ר יהו֧ה אלה֛ינו הור֜יש מפנ֖ינו יהו֧ה אות֥ו אלה֛ינו נירֽש׃ מפנ֖ינו אות֥ו נירֽש׃ 25 ועת֗ה הט֥וב טוב֙ את֔ה מבל֥ק בן־צפ֖ור מ֣לך מוא֑ב הר֥וב רב֙ עם־ישרא֔ל אם־נלח֥ם נלח֖ם בֽם׃ 26 בש֣בת י֠שראל בחשב֨ון ובבנות֜יה ובערע֣ור ובבנות֗יה ובכל־הֽערים֙ אשר֙ על־יד֣י ארנ֔ון של֥ש מא֖ות שנ֑ה ומד֥וע לֽא־הצלת֖ם בע֥ת ההֽיא׃ 27 ואֽנכי֙ לֽא־חט֣אתי ל֔ך ואת֞ה עש֥ה את֛י רע֖ה להל֣חם ב֑י ישפ֨ט יהו֤ה השפט֙ הי֔ום ב֚ין בנ֣י ישרא֔ל וב֖ין בנ֥י עמֽון׃ 28 ול֣א שמ֔ע מ֖לך בנ֣י עמ֑ון אל־דבר֣י יפת֔ח אש֥ר של֖ח אלֽיו׃ 29 ותה֤י על־יפתח֙ ר֣וח יהו֔ה ויעב֥ר את־הגלע֖ד ואת־מנש֑ה וֽיעבר֙ את־מצפ֣ה גלע֔ד וממצפ֣ה גלע֔ד עב֖ר בנ֥י עמֽון׃ 30 ויד֨ר יפת֥ח נ֛דר ליהו֖ה ויאמ֑ר אם־נת֥ון תת֛ן את־בנ֥י עמ֖ון בידֽי׃ 31 והי֣ה היוצ֗א אש֨ר יצ֜א מדלת֤י ביתי֙ לקראת֔י בשוב֥י בשל֖ום מבנ֣י עמ֑ון והיה֙ לֽיהו֔ה והעלית֖הו עולֽה׃ 32 ויעב֥ר יפת֛ח אל־בנ֥י עמ֖ון להל֣חם ב֑ם ויתנ֥ם יהו֖ה בידֽו׃ 33 ויכ֡ם מערוער֩ ועד־בואך֙ מנ֜ית עשר֣ים ע֗יר ועד֙ אב֣ל כרמ֔ים מכ֖ה גדול֣ה מא֑ד ויכֽנעו֙ בנ֣י עמ֔ון מפנ֖י בנ֥י ישראֽל׃ 34 ויב֨א יפת֣ח המצפה֘ אל־ביתו֒ והנ֤ה בתו֙ יצ֣את לקראת֔ו בתפ֖ים ובמחל֑ות ורק֙ ה֣יא יחיד֔ה אֽין־ל֥ו ממ֛נו ב֖ן או־בֽת׃ 35 ויהי֩ כראות֨ו אות֜ה ויקר֣ע את־בגד֗יו וי֙אמר֙ אה֤ה בתי֙ הכר֣ע הכרעת֔ני וא֖ת הי֣ית בעֽכר֑י ואנכ֗י פצ֤יתי־פי֙ אל־יהו֔ה ול֥א אוכ֖ל לשֽוב׃ 36 ות֣אמר אל֗יו אבי֙ פצ֤יתה את־פ֙יך֙ אל־יהו֔ה עש֣ה ל֔י כאש֖ר יצ֣א מפ֑יך אחר֡י אש֣ר עשה֩ לך֙ יהו֧ה נקמ֛ות מאיב֖יך מבנ֥י עמֽון׃ 37 ות֙אמר֙ אל־אב֔יה יע֥שה ל֖י הדב֣ר הז֑ה הרפ֨ה ממ֜ני שנ֣ים חדש֗ים ואֽלכה֙ וירדת֣י על־הֽהר֔ים ואבכה֙ על־בתול֔י אנכ֖י ורעותֽי׃ 38 וי֣אמר ל֔כי וישל֥ח אות֖ה שנ֣י חדש֑ים ות֤לך היא֙ ור֣עות֔יה ות֥בך על־בתול֖יה על־ההרֽים׃ 39 ויה֞י מק֣ץ׀ שנ֣ים חדש֗ים ות֙שב֙ אל־אב֔יה וי֣עש ל֔ה את־נדר֖ו אש֣ר נד֑ר והיא֙ לא־ידע֣ה א֔יש ותהי־ח֖ק בישראֽל׃ 40 מימ֣ים׀ ימ֗ימה תל֙כנה֙ בנ֣ות ישרא֔ל לתנ֕ות לבת־יפת֖ח הגלעד֑י ארב֥עת ימ֖ים בשנֽה׃