| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Judges 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שופטים |
1 ויס֙פו֙ בנ֣י ישרא֔ל לעש֥ות הר֖ע בעינ֣י יהו֑ה ואה֖וד מֽת׃ 2 וימכר֣ם יהו֗ה ביד֙ יב֣ין מֽלך־כנ֔ען אש֥ר מל֖ך בחצ֑ור ושר־צבאו֙ סֽיסר֔א וה֥וא יוש֖ב בחר֥שת הגויֽם׃ 3 ויצעק֥ו בנֽי־ישרא֖ל אל־יהו֑ה כ֠י תש֨ע מא֤ות רֽכב־ברזל֙ ל֔ו ו֠הוא לח֞ץ את־בנ֧י ישרא֛ל בחזק֖ה עשר֥ים שנֽה׃ 4 ודבורה֙ אש֣ה נביא֔ה א֖שת לפיד֑ות ה֛יא שפט֥ה את־ישרא֖ל בע֥ת ההֽיא׃ 5 ו֠היא יוש֨בת תֽחת־ת֜מר דבור֗ה ב֧ין הרמ֛ה וב֥ין בֽית־א֖ל בה֣ר אפר֑ים ויעל֥ו אל֛יה בנ֥י ישרא֖ל למשפֽט׃ 6 ותשל֗ח ותקרא֙ לבר֣ק בן־אבינ֔עם מק֖דש נפתל֑י ות֨אמר אל֜יו הל֥א צו֣ה׀ יהו֣ה אלהֽי־ישרא֗ל ל֤ך ומֽשכת֙ בה֣ר תב֔ור ולקחת֣ עמך֗ עש֤רת אלפים֙ א֔יש מבנ֥י נפתל֖י ומבנ֥י זבלֽון׃ 7 ומשכת֨י אל֜יך אל־נ֣חל קיש֗ון את־סֽיסרא֙ שר־צב֣א יב֔ין ואת־רכב֖ו ואת־המונ֑ו ונתת֖יהו בידֽך׃ 8 וי֤אמר אל֙יה֙ בר֔ק אם־תלכ֥י עמ֖י והל֑כתי ואם־ל֥א תלכ֛י עמ֖י ל֥א אלֽך׃ 9 ות֜אמר הל֧ך אל֣ך עמ֗ך א֚פס כי֩ ל֨א תֽהי֜ה תֽפארתך֗ על־הד֙רך֙ אש֣ר את֣ה הול֔ך כ֣י בֽיד־אש֔ה ימכ֥ר יהו֖ה את־סֽיסר֑א ות֧קם דבור֛ה ות֥לך עם־בר֖ק קֽדשה׃ 10 ויזע֨ק בר֜ק את־זבול֤ן ואת־נפתלי֙ ק֔דשה וי֣על ברגל֔יו עש֥רת אלפ֖י א֑יש ות֥על עמ֖ו דבורֽה׃ 11 וח֤בר הקיני֙ נפר֣ד מק֔ין מבנ֥י חב֖ב חת֣ן מש֑ה וי֣ט אהל֔ו עד־אל֥ון בצעננ֖ים אש֥ר את־קֽדש׃ 12 ויג֖דו לסֽיסר֑א כ֥י על֛ה בר֥ק בן־אבינ֖עם הר־תבֽור׃ 13 ויזע֨ק סֽיסר֜א את־כל־רכב֗ו תש֤ע מאות֙ ר֣כב ברז֔ל ואת־כל־הע֖ם אש֣ר את֑ו מחר֥שת הגוי֖ם אל־נ֥חל קישֽון׃ 14 ותאמר֩ דבר֨ה אל־בר֜ק ק֗ום כ֣י ז֤ה היום֙ אשר֩ נת֨ן יהו֤ה את־סֽיסרא֙ ביד֔ך הל֥א יהו֖ה יצ֣א לפנ֑יך וי֤רד ברק֙ מה֣ר תב֔ור ועש֧רת אלפ֛ים א֖יש אחרֽיו׃ 15 וי֣הם י֠הוה את־סֽיסר֨א ואת־כל־הר֧כב ואת־כל־הֽמחנ֛ה לפי־ח֖רב לפנ֣י בר֑ק וי֧רד סֽיסר֛א מע֥ל המרכב֖ה וי֥נס ברגלֽיו׃ 16 ובר֗ק רד֞ף אחר֤י הר֙כב֙ ואחר֣י הֽמחנ֔ה ע֖ד חר֣שת הגוי֑ם ויפ֞ל כל־מחנ֤ה סֽיסרא֙ לפי־ח֔רב ל֥א נשא֖ר עד־אחֽד׃ 17 וסֽיסרא֙ נ֣ס ברגל֔יו אל־א֣הל יע֔ל א֖שת ח֣בר הקינ֑י כ֣י של֗ום ב֚ין יב֣ין מֽלך־חצ֔ור וב֕ין ב֖ית ח֥בר הקינֽי׃ 18 ותצ֣א יעל֘ לקר֣את סֽיסרא֒ ות֣אמר אל֗יו סור֧ה אדנ֛י סור֥ה אל֖י אל־תיר֑א וי֤סר אל֙יה֙ הא֔הלה ותכס֖הו בשמיכֽה׃ 19 וי֧אמר אל֛יה השקיני־נ֥א מעט־מ֖ים כ֣י צמ֑אתי ותפת֞ח את־נ֧אוד החל֛ב ותשק֖הו ותכסֽהו׃ 20 וי֣אמר אל֔יה עמ֖ד פ֣תח הא֑הל והיה֩ אם־א֨יש יב֜וא ושאל֗ך ואמ֛ר היֽש־פ֥ה א֖יש ואמ֥רת אֽין׃ 21 ותק֣ח יע֣ל אֽשת־ח֠בר את־ית֨ד הא֜הל ות֧שם את־המק֣בת ביד֗ה ותב֤וא אליו֙ בל֔אט ותתק֤ע את־היתד֙ ברקת֔ו ותצנ֖ח בא֑רץ והֽוא־נרד֥ם וי֖עף וימֽת׃ 22 והנ֣ה ברק֘ רד֣ף את־סֽיסרא֒ ותצ֤א יעל֙ לקראת֔ו ות֣אמר ל֔ו ל֣ך וארא֔ך את־הא֖יש אשר־את֣ה מבק֑ש ויב֣א אל֔יה והנ֤ה סֽיסרא֙ נפ֣ל מ֔ת והית֖ד ברקתֽו׃ 23 ויכנ֤ע אלהים֙ בי֣ום הה֔וא א֖ת יב֣ין מֽלך־כנ֑ען לפנ֖י בנ֥י ישראֽל׃ 24 ות֜לך י֤ד בנֽי־ישראל֙ הל֣וך וקש֔ה ע֖ל יב֣ין מֽלך־כנ֑ען ע֚ד אש֣ר הכר֔יתו א֖ת יב֥ין מֽלך־כנֽען׃