| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Judges 6 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שופטים |
1 ויעש֧ו בני־ישרא֛ל הר֖ע בעינ֣י יהו֑ה ויתנ֧ם יהו֛ה ביד־מדי֖ן ש֥בע שנֽים׃ 2 ות֥עז ות֥עז יד־יד־מדי֖ן מדי֖ן על־על־ישרא֑ל ישרא֑ל מפנ֨י מפנ֨י מדי֜ן מדי֜ן עשֽו לה֣ם׀ לה֣ם׀ בנ֣י בנ֣י ישרא֗ל ישרא֗ל את־המנהרות֙ את־אש֣ר המנהרות֙ אש֣ר בֽהר֔ים ואת־בֽהר֔ים ואת־המער֖ות ואת־המער֖ות ואת־המצדֽות׃ המצדֽות׃ 3 והי֖ה אם־זר֣ע ישרא֑ל ועל֨ה מדי֧ן וֽעמל֛ק ובני־ק֖דם ועל֥ו עלֽיו׃ 4 ויחנ֣ו עליה֗ם וישח֙יתו֙ את־יב֣ול הא֔רץ עד־בואך֖ עז֑ה ולֽא־ישא֤ירו מֽחיה֙ בישרא֔ל וש֥ה וש֖ור וחמֽור׃ 5 כ֡י הם֩ ומקניה֨ם יעל֜ו ואהליה֗ם וב֤או כדֽי־ארבה֙ לר֔ב ולה֥ם ולגמליה֖ם א֣ין מספ֑ר ויב֥או בא֖רץ לשחתֽה׃ 6 ויד֧ל ישרא֛ל מא֖ד מפנ֣י מדי֑ן ויזעק֥ו בנֽי־ישרא֖ל אל־יהוֽה׃ 7 ויה֕י כֽי־זעק֥ו בנֽי־ישרא֖ל אל־יהו֑ה ע֖ל אד֥ות מדיֽן׃ 8 וישל֧ח יהו֛ה א֥יש נב֖יא אל־בנ֣י ישרא֑ל וי֨אמר לה֜ם כה־אמ֥ר יהו֣ה׀ אלה֣י ישרא֗ל אנכ֞י העל֤יתי אתכם֙ ממצר֔ים ואצ֥יא אתכ֖ם מב֥ית עבדֽים׃ 9 ואצ֤ל אתכם֙ מי֣ד מצר֔ים ומי֖ד כל־לחציכ֑ם ואגר֤ש אותם֙ מפניכ֔ם ואתנ֥ה לכ֖ם את־ארצֽם׃ 10 ואמר֣ה לכ֗ם אני֙ יהו֣ה אלהיכ֔ם ל֤א תֽיראו֙ את־אלה֣י האמר֔י אש֥ר את֖ם יושב֣ים בארצ֑ם ול֥א שמעת֖ם בקולֽי׃ 11 ויב֞א מלא֣ך יהו֗ה וי֙שב֙ ת֤חת הֽאלה֙ אש֣ר בעפר֔ה אש֥ר ליוא֖ש אב֣י הֽעזר֑י וגדע֣ון בנ֗ו חב֤ט חטים֙ בג֔ת להנ֖יס מפנ֥י מדיֽן׃ 12 ויר֥א אל֖יו מלא֣ך יהו֑ה וי֣אמר אל֔יו יהו֥ה עמך֖ גב֥ור החֽיל׃ 13 וי֨אמר אל֤יו גדעון֙ ב֣י אדנ֔י וי֤ש יהוה֙ עמ֔נו ול֥מה מצא֖תנו כל־ז֑את ואי֣ה כֽל־נפלאת֡יו אשר֩ ספרו־ל֨נו אבות֜ינו לאמ֗ר הל֤א ממצר֙ים֙ העל֣נו יהו֔ה ועתה֙ נטש֣נו יהו֔ה וֽיתנ֖נו בכף־מדיֽן׃ 14 וי֤פן אליו֙ יהו֔ה וי֗אמר ל֚ך בכחך֣ ז֔ה והושעת֥ את־ישרא֖ל מכ֣ף מדי֑ן הל֖א שלחתֽיך׃ 15 וי֤אמר אליו֙ ב֣י אדנ֔י במ֥ה אוש֖יע את־ישרא֑ל הנ֤ה אלפי֙ הד֣ל במנש֔ה ואנכ֥י הצע֖יר בב֥ית אבֽי׃ 16 וי֤אמר אליו֙ יהו֔ה כ֥י אהי֖ה עמ֑ך והכית֥ את־מדי֖ן כא֥יש אחֽד׃ 17 וי֣אמר אל֔יו אם־נ֛א מצ֥אתי ח֖ן בעינ֑יך ועש֤ית לי֙ א֔ות שאת֖ה מדב֥ר עמֽי׃ 18 אל־נ֨א תמ֤ש מזה֙ עד־בא֣י אל֔יך והֽצאתי֙ את־מנחת֔י והנחת֖י לפנ֑יך ויאמ֕ר אנכ֥י אש֖ב ע֥ד שובֽך׃ 19 וגדע֣ון ב֗א וי֤עש גדֽי־עזים֙ ואיפת־ק֣מח מצ֔ות הבשר֙ ש֣ם בס֔ל והמר֖ק ש֣ם בפר֑ור ויוצ֥א אל֛יו אל־ת֥חת האל֖ה ויגֽש׃ 20 וי֨אמר אל֜יו מלא֣ך האלה֗ים ק֣ח את־הבש֤ר ואת־המצות֙ והנח֙ אל־הס֣לע הל֔ז ואת־המר֖ק שפ֑וך וי֖עש כֽן׃ 21 וישל֞ח מלא֣ך יהו֗ה את־קצ֤ה המשע֙נת֙ אש֣ר ביד֔ו ויג֥ע בבש֖ר ובמצ֑ות ות֨על הא֜ש מן־הצ֗ור ות֤אכל את־הבשר֙ ואת־המצ֔ות ומלא֣ך יהו֔ה הל֖ך מעינֽיו׃ 22 וי֣רא גדע֔ון כֽי־מלא֥ך יהו֖ה ה֑וא וי֣אמר גדע֗ון אהה֙ אדנ֣י יהו֔ה כֽי־על־כ֤ן רא֙יתי֙ מלא֣ך יהו֔ה פנ֖ים אל־פנֽים׃ 23 וי֨אמר ל֧ו יהו֛ה של֥ום לך֖ אל־תיר֑א ל֖א תמֽות׃ 24 ויבן֩ ש֨ם גדע֤ון מזב֙ח֙ לֽיהו֔ה ויקרא־ל֥ו יהו֖ה של֑ום ע֚ד הי֣ום הז֔ה עוד֕נו בעפר֖ת אב֥י העזרֽי׃ 25 ויהי֘ בל֣ילה ההוא֒ וי֧אמר ל֣ו יהו֗ה ק֤ח את־פר־השור֙ אש֣ר לאב֔יך ופ֥ר השנ֖י ש֣בע שנ֑ים והרסת֗ את־מזב֤ח הב֙על֙ אש֣ר לאב֔יך ואת־האשר֥ה אשר־על֖יו תכרֽת׃ 26 ובנ֨ית מזב֜ח ליהו֣ה אלה֗יך ע֣ל ר֧אש המע֛וז הז֖ה במֽערכ֑ה ולֽקחת֙ את־הפ֣ר השנ֔י והעל֣ית עול֔ה בעצ֥י האשר֖ה אש֥ר תכרֽת׃ 27 ויק֨ח גדע֜ון עשר֤ה אנשים֙ מֽעבד֔יו וי֕עש כאש֛ר דב֥ר אל֖יו יהו֑ה ויה֡י כאש֣ר ירא֩ את־ב֨ית אב֜יו ואת־אנש֥י הע֛יר מעש֥ות יומ֖ם וי֥עש לֽילה׃ 28 וישכ֜ימו אנש֤י העיר֙ בב֔קר והנ֤ה נתץ֙ מזב֣ח הב֔על והאשר֥ה אשר־על֖יו כר֑תה ואת֙ הפ֣ר השנ֔י הֽעל֔ה על־המזב֖ח הבנֽוי׃ 29 ויֽאמרו֙ א֣יש אל־רע֔הו מ֥י עש֖ה הדב֣ר הז֑ה וֽידרשו֙ ויבקש֔ו וי֣אמר֔ו גדעון֙ בן־יוא֔ש עש֖ה הדב֥ר הזֽה׃ 30 וי֨אמר֜ו אנש֤י העיר֙ אל־יוא֔ש הוצ֥א את־בנך֖ וימ֑ת כ֤י נתץ֙ את־מזב֣ח הב֔על וכ֥י כר֖ת האשר֥ה אשר־עלֽיו׃ 31 וי֣אמר יוא֡ש לכל֩ אשר־עמד֨ו על֜יו האת֣ם׀ תריב֣ון לב֗על אם־אתם֙ תושיע֣ון אות֔ו אש֨ר יר֥יב ל֛ו יומ֖ת עד־הב֑קר אם־אלה֥ים הוא֙ י֣רב ל֔ו כ֥י נת֖ץ אֽת־מזבחֽו׃ 32 ויקרא־ל֥ו ביום־הה֖וא ירב֣על לאמ֑ר י֤רב בו֙ הב֔על כ֥י נת֖ץ אֽת־מזבחֽו׃ 33 וכל־מדי֧ן ועמל֛ק ובני־ק֖דם נאספ֣ו יחד֑ו ויעבר֥ו וֽיחנ֖ו בע֥מק יזרעֽאל׃ 34 ור֣וח יהו֔ה לבש֖ה את־גדע֑ון ויתקע֙ בשופ֔ר ויזע֥ק אביע֖זר אחרֽיו׃ 35 ומלאכים֙ של֣ח בכל־מנש֔ה ויזע֥ק גם־ה֖וא אחר֑יו ומלאכ֣ים של֗ח באש֤ר ובזבלון֙ ובנפתל֔י וֽיעל֖ו לקראתֽם׃ 36 וי֥אמר גדע֖ון אל־האלה֑ים אם־ישך֞ מוש֧יע ביד֛י את־ישרא֖ל כאש֥ר דבֽרת׃ 37 הנ֣ה אנכ֗י מצ֛יג את־גז֥ת הצ֖מר בג֑רן א֡ם טל֩ יהי֨ה עֽל־הגז֜ה לבד֗ה ועל־כל־הא֙רץ֙ ח֔רב וידעת֗י כֽי־תוש֧יע ביד֛י את־ישרא֖ל כאש֥ר דבֽרת׃ 38 ויהי־כ֕ן וישכם֙ מֽמחר֔ת וי֖זר את־הגז֑ה וי֤מץ טל֙ מן־הגז֔ה מל֥וא הס֖פל מֽים׃ 39 וי֤אמר גדעון֙ אל־ה֣אלה֔ים אל־י֤חר אפך֙ ב֔י ואדבר֖ה א֣ך הפ֑עם אנס֤ה נא־רק־הפ֙עם֙ בגז֔ה יהי־נ֨א ח֤רב אל־הגזה֙ לבד֔ה ועל־כל־הא֖רץ יֽהיה־טֽל׃ 40 וי֧עש אלה֛ים כ֖ן בל֣ילה הה֑וא ויהי־ח֤רב אל־הגזה֙ לבד֔ה ועל־כל־הא֖רץ ה֥יה טֽל׃