| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Judges 7 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שופטים |
1 וישכ֨ם ירב֜על ה֣וא גדע֗ון וכל־העם֙ אש֣ר את֔ו וֽיחנ֖ו על־ע֣ין חר֑ד ומחנ֤ה מדין֙ היה־ל֣ו מצפ֔ון מגבע֥ת המור֖ה בעֽמק׃ 2 וי֤אמר יהוה֙ אל־גדע֔ון ר֗ב העם֙ אש֣ר את֔ך מתת֥י את־מדי֖ן ביד֑ם פן־יתפא֨ר על֤י ישראל֙ לאמ֔ר יד֖י הוש֥יעה לֽי׃ 3 ועת֗ה קר֨א נ֜א באזנ֤י העם֙ לאמ֔ר מֽי־יר֣א וחר֔ד יש֥ב ויצפ֖ר מה֣ר הגלע֑ד וי֣שב מן־הע֗ם עשר֤ים ושנ֙ים֙ א֔לף ועש֥רת אלפ֖ים נשאֽרו׃ 4 וי֨אמר יהו֜ה אל־גדע֗ון עוד֘ הע֣ם רב֒ הור֤ד אותם֙ אל־המ֔ים ואצרפ֥נו לך֖ ש֑ם והי֡ה אשר֩ אמ֨ר אל֜יך ז֣ה׀ יל֣ך את֗ך ה֚וא יל֣ך את֔ך וכ֨ל אשר־אמ֜ר אל֗יך ז֚ה לא־יל֣ך עמ֔ך ה֖וא ל֥א ילֽך׃ 5 וי֥ורד את־הע֖ם אל־המ֑ים וי֨אמר יהו֜ה אל־גדע֗ון כ֣ל אשר־ילק֩ בלשונ֨ו מן־המ֜ים כאש֧ר יל֣ק הכ֗לב תצ֤יג אותו֙ לב֔ד וכ֛ל אשר־יכר֥ע על־ברכ֖יו לשתֽות׃ 6 ויה֗י מספ֞ר הֽמלקק֤ים בידם֙ אל־פיה֔ם של֥ש מא֖ות א֑יש וכל֙ י֣תר הע֔ם כרע֥ו על־ברכיה֖ם לשת֥ות מֽים׃ 7 וי֨אמר יהו֜ה אל־גדע֗ון בשלש֩ מא֨ות הא֤יש הֽמלקקים֙ אוש֣יע אתכ֔ם ונתת֥י את־מדי֖ן ביד֑ך וכל־הע֔ם ילכ֖ו א֥יש למקמֽו׃ 8 ויקח֣ו את־צדה֩ הע֨ם ביד֜ם וא֣ת שופרֽתיה֗ם וא֨ת כל־א֤יש ישראל֙ שלח֙ א֣יש לאֽהל֔יו ובשלש־מא֥ות הא֖יש הֽחז֑יק ומחנ֣ה מדי֔ן ה֥יה ל֖ו מת֥חת בעֽמק׃ 9 וֽיהי֙ בל֣ילה הה֔וא וי֤אמר אליו֙ יהו֔ה ק֖ום ר֣ד בֽמחנ֑ה כ֥י נתת֖יו בידֽך׃ 10 ואם־יר֥א את֖ה לר֑דת ר֥ד את֛ה ופר֥ה נערך֖ אל־הֽמחנֽה׃ 11 ושֽמעת֙ מה־ידב֔רו ואחר֙ תחז֣קנה יד֔יך וירדת֖ בֽמחנ֑ה וי֤רד הוא֙ ופר֣ה נער֔ו אל־קצ֥ה החמש֖ים אש֥ר בֽמחנֽה׃ 12 ומדי֨ן ועמל֤ק וכל־בני־ק֙דם֙ נפל֣ים בע֔מק כארב֖ה לר֑ב ולגמליהם֙ א֣ין מספ֔ר כח֛ול שעל־שפ֥ת הי֖ם לרֽב׃ 13 ויב֣א גדע֔ון וה֨נה־א֔יש מספ֥ר לרע֖הו חל֑ום וי֜אמר הנ֧ה חל֣ום חל֗מתי והנ֨ה צל֜יל ל֤חם שערים֙ מתהפך֙ במחנ֣ה מדי֔ן ויב֣א עד־ה֠אהל ויכ֧הו ויפ֛ל ויהפכ֥הו למ֖עלה ונפ֥ל האֽהל׃ 14 וי֨ען רע֤הו וי֙אמר֙ א֣ין ז֔את בלת֗י אם־ח֛רב גדע֥ון בן־יוא֖ש א֣יש ישרא֑ל נת֤ן הֽאלהים֙ ביד֔ו את־מדי֖ן ואת־כל־הֽמחנֽה׃ 15 ויהי֩ כשמ֨ע גדע֜ון את־מספ֧ר החל֛ום ואת־שבר֖ו וישת֑חו וי֙שב֙ אל־מחנ֣ה ישרא֔ל וי֣אמר ק֔ומו כֽי־נת֧ן יהו֛ה בידכ֖ם את־מחנ֥ה מדיֽן׃ 16 וי֛חץ את־שלש־מא֥ות הא֖יש שלש֣ה ראש֑ים וית֨ן שופר֤ות ביד־כלם֙ וכד֣ים רק֔ים ולפד֖ים בת֥וך הכדֽים׃ 17 וי֣אמר אליה֔ם ממ֥ני תרא֖ו וכ֣ן תעש֑ו והנ֨ה אנכ֥י בא֙ בקצ֣ה הֽמחנ֔ה והי֥ה כאשר־אעש֖ה כ֥ן תעשֽון׃ 18 ותקעתי֙ בשופ֔ר אנכ֖י וכל־אש֣ר את֑י ותקעת֨ם בשופר֜ות גם־את֗ם סביבות֙ כל־הֽמחנ֔ה ואמרת֖ם ליהו֥ה ולגדעֽון׃ 19 ויב֣א ג֠דעון ומאה־א֨יש אשר־את֜ו בקצ֣ה הֽמחנ֗ה ר֚אש האשמ֣רת התֽיכונ֔ה א֛ך הק֥ם הק֖ימו את־השֽמר֑ים וֽיתקעו֙ בש֣ופר֔ות ונפ֥וץ הכד֖ים אש֥ר בידֽם׃ 20 וֽ֠יתקעו של֨שת הראש֥ים בשֽופרות֘ וישבר֣ו הכדים֒ ויחז֤יקו ביד־שמאולם֙ בלפד֔ים ובי֨ד־ימינ֔ם השופר֖ות לתק֑וע וֽיקרא֔ו ח֥רב לֽיהו֖ה ולגדעֽון׃ 21 ויֽעמדו֙ א֣יש תחת֔יו סב֖יב לֽמחנ֑ה וי֧רץ כל־הֽמחנ֛ה ויר֖יעו וינֽוסו׃ 22 וֽיתקעו֘ שלש־מא֣ות השופרות֒ וי֣שם יהו֗ה א֣ת ח֥רב א֛יש ברע֖הו ובכל־הֽמחנ֑ה וי֨נס הֽמחנ֜ה עד־ב֤ית השטה֙ צֽרר֔תה ע֛ד שפת־אב֥ל מחול֖ה על־טבֽת׃ 23 ויצע֧ק אֽיש־ישרא֛ל מנפתל֥י ומן־אש֖ר ומן־כל־מנש֑ה וֽירדפ֖ו אחר֥י מדיֽן׃ 24 ומלאכ֡ים של֣ח גדעון֩ בכל־ה֨ר אפר֜ים לאמ֗ר רד֞ו לקר֤את מדין֙ ולכד֤ו להם֙ את־המ֔ים ע֛ד ב֥ית בר֖ה ואת־הירד֑ן ויצע֞ק כל־א֤יש אפר֙ים֙ וילכד֣ו את־המ֔ים ע֛ד ב֥ית בר֖ה ואת־הירדֽן׃ 25 וֽילכד֡ו שנֽי־שר֨י מדי֜ן את־ער֣ב ואת־זא֗ב ויהרג֨ו את־עור֤ב בצור־עורב֙ ואת־זאב֙ הרג֣ו ביֽקב־זא֔ב וֽירדפ֖ו אל־מדי֑ן וראש־ער֣ב וזא֔ב הב֙יאו֙ אל־גדע֔ון מע֖בר לירדֽן׃