| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| Judges 8 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שופטים |
1 ויאמר֨ו אל֜יו א֣יש אפר֗ים מֽה־הדב֤ר הזה֙ עש֣ית ל֔נו לבלתי֙ קר֣אות ל֔נו כ֥י הל֖כת להלח֣ם במדי֑ן ויריב֥ון את֖ו בחזקֽה׃ 2 וי֣אמר אליה֔ם מה־עש֥יתי עת֖ה ככ֑ם הל֗וא ט֛וב עלל֥ות אפר֖ים מבצ֥יר אביעֽזר׃ 3 בידכם֩ נת֨ן אלה֜ים את־שר֤י מדין֙ את־ער֣ב ואת־זא֔ב ומה־יכ֖לתי עש֣ות ככ֑ם א֗ז רפת֤ה רוחם֙ מֽעל֔יו בדבר֖ו הדב֥ר הזֽה׃ 4 ויב֥א גדע֖ון הירד֑נה עב֣ר ה֗וא ושלש־מא֤ות האיש֙ אש֣ר את֔ו עיפ֖ים ורדפֽים׃ 5 וי֙אמר֙ לאנש֣י סכ֔ות תנו־נא֙ ככר֣ות ל֔חם לע֖ם אש֣ר ברגל֑י כי־עיפ֣ים ה֔ם ואנכ֗י רד֛ף אחר֛י ז֥בח וצלמנ֖ע מלכ֥י מדיֽן׃ 6 וי֙אמר֙ שר֣י סכ֔ות ה֠כף ז֧בח וצלמנ֛ע עת֖ה ביד֑ך כֽי־נת֥ן לֽצבאך֖ לֽחם׃ 7 וי֣אמר גדע֔ון לכ֗ן בת֧ת יהו֛ה את־ז֥בח ואת־צלמנ֖ע ביד֑י ודשתי֙ את־בשרכ֔ם את־קוצ֥י המדב֖ר ואת־הֽברקנֽים׃ 8 וי֤על משם֙ פנוא֔ל וידב֥ר אליה֖ם כז֑את ויענ֤ו אותו֙ אנש֣י פנוא֔ל כאש֥ר ענ֖ו אנש֥י סכֽות׃ 9 וי֛אמר גם־לאנש֥י פנוא֖ל לאמ֑ר בשוב֣י בשל֔ום את֖ץ את־המגד֥ל הזֽה׃ 10 וז֨בח וצלמנ֜ע בקרק֗ר ומחניה֤ם עמם֙ כחמ֤שת עשר֙ א֔לף כ֚ל הנ֣ותר֔ים מכ֖ל מחנ֣ה בני־ק֑דם והנ֣פל֔ים מא֨ה ועשר֥ים א֛לף א֖יש ש֥לֽף חֽרב׃ 11 וי֣על גדע֗ון ד֚רך השכונ֣י בֽאהל֔ים מק֥דם לנ֖בח ויגבה֑ה ויך֙ את־הֽמחנ֔ה והֽמחנ֖ה ה֥יה בֽטח׃ 12 וינ֗וסו ז֚בח וצלמנ֔ע וירד֖ף אחריה֑ם וילכ֞ד את־שנ֣י׀ מלכ֣י מדי֗ן את־ז֙בח֙ ואת־צלמנ֔ע וכל־הֽמחנ֖ה החרֽיד׃ 13 וי֛שב גדע֥ון בן־יוא֖ש מן־המלחמ֑ה מֽלמעל֖ה החֽרס׃ 14 וילכד־נ֛ער מאנש֥י סכ֖ות וישאל֑הו ויכת֨ב אל֜יו את־שר֤י סכות֙ ואת־זקנ֔יה שבע֥ים ושבע֖ה אֽיש׃ 15 ויבא֙ אל־אנש֣י סכ֔ות וי֕אמר הנ֖ה ז֣בח וצלמנ֑ע אשר֩ חרפת֨ם אות֜י לאמ֗ר ה֠כף ז֣בח וצלמנ֤ע עתה֙ ביד֔ך כ֥י נת֛ן לאנש֥יך היעפ֖ים לֽחם׃ 16 ויקח֙ את־זקנ֣י הע֔יר ואת־קוצ֥י המדב֖ר ואת־הֽברקנ֑ים וי֣דע בה֔ם א֖ת אנש֥י סכֽות׃ 17 ואת־מגד֥ל פנוא֖ל נת֑ץ וֽיהר֖ג את־אנש֥י העֽיר׃ 18 וי֗אמר אל־ז֙בח֙ ואל־צלמנ֔ע איפה֙ האנש֔ים אש֥ר הרגת֖ם בתב֑ור וֽיאמרו֙ כמ֣וך כמוה֔ם אח֕ד כת֖אר בנ֥י המֽלך׃ 19 ויאמ֕ר אח֥י בנֽי־אמ֖י ה֑ם חי־יהו֗ה ל֚ו החית֣ם אות֔ם ל֥א הר֖גתי אתכֽם׃ 20 וי֙אמר֙ לי֣תר בכור֔ו ק֖ום הר֣ג אות֑ם ולא־של֨ף הנ֤ער חרבו֙ כ֣י יר֔א כ֥י עוד֖נו נֽער׃ 21 וי֜אמר ז֣בח וצלמנ֗ע ק֤ום אתה֙ ופגע־ב֔נו כ֥י כא֖יש גבורת֑ו וי֣קם גדע֗ון וֽיהרג֙ את־ז֣בח ואת־צלמנ֔ע ויקח֙ את־הש֣הרנ֔ים אש֖ר בצואר֥י גמליהֽם׃ 22 ויאמר֤ו אֽיש־ישראל֙ אל־גדע֔ון משל־ב֙נו֙ גם־את֔ה גם־בנך֖ ג֣ם בן־בנ֑ך כ֥י הושעת֖נו מי֥ד מדיֽן׃ 23 וי֤אמר אלהם֙ גדע֔ון לֽא־אמש֤ל אני֙ בכ֔ם ולֽא־ימש֥ל בנ֖י בכ֑ם יהו֖ה ימש֥ל בכֽם׃ 24 וי֨אמר אלה֜ם גדע֗ון אשאל֤ה מכם֙ שאל֔ה ותנו־ל֕י א֖יש נ֣זם שלל֑ו כֽי־נזמ֤י זהב֙ לה֔ם כ֥י ישמעאל֖ים הֽם׃ 25 ויאמר֖ו נת֣ון נת֑ן וֽיפרשו֙ את־השמל֔ה וישל֣יכו ש֔מה א֖יש נ֥זם שללֽו׃ 26 ויה֗י משק֞ל נזמ֤י הזהב֙ אש֣ר שא֔ל א֥לף ושבע־מא֖ות זה֑ב ל֠בד מן־השהרנ֨ים והנטפ֜ות ובגד֣י הארגמ֗ן שעל֙ מלכ֣י מדי֔ן ולבד֙ מן־ה֣ענק֔ות אש֖ר בצואר֥י גמליהֽם׃ 27 ויעש֩ אות֨ו גדע֜ון לאפ֗וד ויצ֨ג אות֤ו בעירו֙ בעפר֔ה ויזנ֧ו כֽל־ישרא֛ל אחר֖יו ש֑ם ויה֛י לגדע֥ון ולבית֖ו למוקֽש׃ 28 ויכנ֣ע מדי֗ן לפני֙ בנ֣י ישרא֔ל ול֥א יספ֖ו לש֣את ראש֑ם ותשק֥ט הא֛רץ ארבע֥ים שנ֖ה בימ֥י גדעֽון׃ 29 וי֛לך ירב֥על בן־יוא֖ש וי֥שב בביתֽו׃ 30 ולגדע֗ון היו֙ שבע֣ים בנ֔ים יצא֖י ירכ֑ו כֽי־נש֥ים רב֖ות ה֥יו לֽו׃ 31 ופֽילגשו֙ אש֣ר בשכ֔ם יֽלדה־ל֥ו גם־ה֖יא ב֑ן וי֥שם את־שמ֖ו אבימֽלך׃ 32 וי֛מת גדע֥ון בן־יוא֖ש בשיב֣ה טוב֑ה ויקב֗ר בק֙בר֙ יוא֣ש אב֔יו בעפר֖ה אב֥י הֽעזרֽי׃ 33 ויה֗י כֽאשר֙ מ֣ת גדע֔ון ויש֙ובו֙ בנ֣י ישרא֔ל ויזנ֖ו אחר֣י הבעל֑ים ויש֧ימו לה֛ם ב֥על בר֖ית לאלהֽים׃ 34 ול֤א זֽכרו֙ בנ֣י ישרא֔ל את־יהו֖ה אלהיה֑ם המצ֥יל אות֛ם מי֥ד כל־איביה֖ם מסבֽיב׃ 35 ולֽא־עש֣ו ח֔סד עם־ב֥ית ירב֖על גדע֑ון ככל־הטוב֔ה אש֥ר עש֖ה עם־ישראֽל׃