| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 12 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 וי֤אמר שמואל֙ אל־כל־ישרא֔ל הנה֙ שמ֣עתי בקֽלכ֔ם לכ֥ל אשר־אמרת֖ם ל֑י ואמל֥יך עליכ֖ם מֽלך׃ 2 ועת֞ה הנ֥ה המ֣לך׀ מתהל֣ך לפניכ֗ם ואני֙ זק֣נתי וש֔בתי ובנ֖י הנ֣ם אתכ֑ם ואני֙ התהל֣כתי לפניכ֔ם מנער֖י עד־הי֥ום הזֽה׃ 3 הננ֣י ענ֣ו בי֩ נ֨גד יהו֜ה ונ֣גד משיח֗ו את־שור֩׀ מ֨י לק֜חתי וחמ֧ור מ֣י לק֗חתי ואת־מ֤י עש֙קתי֙ את־מ֣י רצ֔ותי ומיד־מי֙ לק֣חתי כ֔פר ואעל֥ים עינ֖י ב֑ו ואש֖יב לכֽם׃ 4 וי֣אמר֔ו ל֥א עשקת֖נו ול֣א רצות֑נו ולֽא־לק֥חת מיד־א֖יש מאֽומה׃ 5 וי֨אמר אליה֜ם ע֧ד יהו֣ה בכ֗ם וע֤ד משיחו֙ הי֣ום הז֔ה כ֣י ל֧א מצאת֛ם ביד֖י מא֑ומה וי֖אמר עֽד׃ 6 וי֥אמר שמוא֖ל אל־הע֑ם יהו֗ה אש֤ר עשה֙ את־מש֣ה ואֽת־אהר֔ן ואש֧ר העל֛ה את־אבתיכ֖ם מא֥רץ מצרֽים׃ 7 ועת֗ה הֽתיצב֛ו ואשפט֥ה אתכ֖ם לפנ֣י יהו֑ה א֚ת כל־צדק֣ות יהו֔ה אשר־עש֥ה אתכ֖ם ואת־אבותיכֽם׃ 8 כֽאשר־ב֥א יעק֖ב מצר֑ים ויזעק֤ו אבֽותיכם֙ אל־יהו֔ה וישל֨ח יהו֜ה את־מש֣ה ואֽת־אהר֗ן ויוצ֤יאו את־אבֽתיכם֙ ממצר֔ים וישב֖ום במק֥ום הזֽה׃ 9 וֽישכח֖ו את־יהו֣ה אלהיה֑ם וימכ֣ר את֡ם בי֣ד סֽיסרא֩ שר־צב֨א חצ֜ור וביד־פלשת֗ים וביד֙ מ֣לך מוא֔ב ויֽלחמ֖ו בֽם׃ 10 ויזעק֤ו אל־יהוה֙ ויאמר֣ו חט֔אנו כ֤י עז֙בנו֙ את־יהו֔ה ונעב֥ד את־הבעל֖ים ואת־העשתר֑ות ועת֗ה הציל֛נו מי֥ד איב֖ינו ונעבדֽך׃ 11 וישל֤ח יהוה֙ את־ירב֣על ואת־בד֔ן ואת־יפת֖ח ואת־שמוא֑ל ויצ֨ל אתכ֜ם מי֤ד אֽיביכם֙ מסב֔יב ותשב֖ו בֽטח׃ 12 ותרא֗ו כֽי־נח֞ש מ֣לך בנֽי־עמון֘ ב֣א עליכם֒ ות֣אמרו ל֔י ל֕א כי־מ֖לך ימל֣ך על֑ינו ויהו֥ה אלהיכ֖ם מלככֽם׃ 13 ועת֗ה הנ֥ה המ֛לך אש֥ר בחרת֖ם אש֣ר שאלת֑ם והנ֨ה נת֧ן יהו֛ה עליכ֖ם מֽלך׃ 14 אם־תֽירא֣ו את־יהו֗ה ועבדת֤ם אתו֙ ושמעת֣ם בקל֔ו ול֥א תמר֖ו את־פ֣י יהו֑ה והית֣ם גם־את֗ם וגם־המ֙לך֙ אש֣ר מל֣ך עליכ֔ם אח֖ר יהו֥ה אלהיכֽם׃ 15 ואם־ל֤א תשמעו֙ בק֣ול יהו֔ה ומרית֖ם את־פ֣י יהו֑ה והית֧ה יד־יהו֛ה בכ֖ם ובאבתיכֽם׃ 16 גם־עתה֙ התיצב֣ו ורא֔ו את־הדב֥ר הגד֖ול הז֑ה אש֣ר יהו֔ה עש֖ה לעיניכֽם׃ 17 הל֤וא קציר־חטים֙ הי֔ום אקרא֙ אל־יהו֔ה וית֥ן קל֖ות ומט֑ר ודע֣ו ורא֗ו כֽי־רעתכ֤ם רבה֙ אש֤ר עשיתם֙ בעינ֣י יהו֔ה לשא֥ול לכ֖ם מֽלך׃ 18 ויקר֤א שמואל֙ אל־יהו֔ה וית֧ן יהו֛ה קל֥ת ומט֖ר בי֣ום הה֑וא וייר֨א כל־הע֥ם מא֛ד את־יהו֖ה ואת־שמואֽל׃ 19 ויאמר֨ו כל־הע֜ם אל־שמוא֗ל התפל֧ל בעד־עבד֛יך אל־יהו֥ה אלה֖יך ואל־נמ֑ות כֽי־יס֤פנו על־כל־חטאת֙ינו֙ רע֔ה לשא֥ל ל֖נו מֽלך׃ 20 וי֨אמר שמוא֤ל אל־העם֙ אל־תיר֔או את֣ם עשית֔ם א֥ת כל־הרע֖ה הז֑את א֗ך אל־תס֙ורו֙ מאחר֣י יהו֔ה ועבדת֥ם את־יהו֖ה בכל־לבבכֽם׃ 21 ול֖א תס֑ורו כ֣י׀ אחר֣י הת֗הו אש֧ר לֽא־יוע֛ילו ול֥א יצ֖ילו כי־ת֥הו הֽמה׃ 22 כ֠י לֽא־יט֤ש יהוה֙ את־עמ֔ו בעב֖ור שמ֣ו הגד֑ול כ֚י הוא֣יל יהו֔ה לעש֥ות אתכ֛ם ל֖ו לעֽם׃ 23 ג֣ם אנכ֗י חל֤ילה לי֙ מחט֣א לֽיהו֔ה מחד֖ל להתפל֣ל בעדכ֑ם והורית֣י אתכ֔ם בד֥רך הטוב֖ה והישרֽה׃ 24 א֣ך׀ יר֣או את־יהו֗ה ועבדת֥ם את֛ו באמ֖ת בכל־לבבכ֑ם כ֣י רא֔ו א֥ת אשר־הגד֖ל עמכֽם׃ 25 ואם־הר֖ע תר֑עו גם־את֥ם גֽם־מלככ֖ם תספֽו׃