| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 15 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 וי֤אמר שמואל֙ אל־שא֔ול את֨י של֤ח יהוה֙ למשחך֣ למ֔לך על־עמ֖ו על־ישרא֑ל ועת֣ה שמ֔ע לק֖ול דבר֥י יהוֽה׃ 2 כ֤ה אמר֙ יהו֣ה צבא֔ות פק֕דתי א֛ת אשר־עש֥ה עמל֖ק לישרא֑ל אשר־ש֥ם לו֙ בד֔רך בעלת֖ו ממצרֽים׃ 3 עתה֩ ל֨ך והכֽית֜ה את־עמל֗ק והֽחרמתם֙ את־כל־אשר־ל֔ו ול֥א תחמ֖ל על֑יו והמת֞ה מא֣יש עד־אש֗ה מֽעלל֙ ועד־יונ֔ק מש֣ור ועד־ש֔ה מגמ֖ל ועד־חמֽור׃ 4 וישמ֤ע שאול֙ את־הע֔ם וֽיפקדם֙ בטלא֔ים מאת֥ים א֖לף רגל֑י ועש֥רת אלפ֖ים את־א֥יש יהודֽה׃ 5 ויב֥א שא֖ול עד־ע֣יר עמל֑ק וי֖רב בנֽחל׃ 6 וי֣אמר שא֣ול אֽל־הקינ֡י לכו֩ ס֨רו רד֜ו מת֣וך עמלק֗י פן־אֽספך֙ עמ֔ו ואת֞ה עש֤יתה ח֙סד֙ עם־כל־בנ֣י ישרא֔ל בעלות֖ם ממצר֑ים וי֥סר קינ֖י מת֥וך עמלֽק׃ 7 וי֥ך שא֖ול את־עמל֑ק מֽחוילה֙ בואך֣ ש֔ור אש֖ר על־פנ֥י מצרֽים׃ 8 ויתפ֛ש את־אג֥ג מֽלך־עמל֖ק ח֑י ואת־כל־הע֖ם החר֥ים לפי־חֽרב׃ 9 ויחמל֩ שא֨ול והע֜ם על־אג֗ג ועל־מיט֣ב הצאן֩ והבק֨ר והמשנ֤ים ועל־הכרים֙ ועל־כל־הט֔וב ול֥א אב֖ו החרימ֑ם וכל־המלאכ֛ה נמבז֥ה ונמ֖ס את֥ה החרֽימו׃ 10 וֽיהי֙ דבר־יהו֔ה אל־שמוא֖ל לאמֽר׃ 11 נח֗מתי כֽי־המל֤כתי את־שאול֙ למ֔לך כֽי־שב֙ מאֽחר֔י ואת־דבר֖י ל֣א הק֑ים וי֙חר֙ לשמוא֔ל ויזע֥ק אל־יהו֖ה כל־הלֽילה׃ 12 וישכ֧ם שמוא֛ל לקר֥את שא֖ול בב֑קר ויג֨ד לשמוא֜ל לאמ֗ר בֽא־שא֤ול הכרמ֙לה֙ והנ֨ה מצ֥יב לו֙ י֔ד ויסב֙ וֽיעב֔ר וי֖רד הגלגֽל׃ 13 ויב֥א שמוא֖ל אל־שא֑ול וי֧אמר ל֣ו שא֗ול בר֤וך אתה֙ לֽיהו֔ה הקימ֖תי את־דב֥ר יהוֽה׃ 14 וי֣אמר שמוא֔ל ומ֛ה קֽול־הצ֥אן הז֖ה באזנ֑י וק֣ול הבק֔ר אש֥ר אנכ֖י שמֽע׃ 15 וי֨אמר שא֜ול מעמלק֣י הביא֗ום אש֨ר חמ֤ל העם֙ על־מיט֤ב הצאן֙ והבק֔ר למ֥ען זב֖ח ליהו֣ה אלה֑יך ואת־היות֖ר החרֽמנו׃ 16 וי֤אמר שמואל֙ אל־שא֔ול ה֚רף ואג֣ידה לך֔ את֩ אש֨ר דב֧ר יהו֛ה אל֖י הל֑ילה וי֥אמר ל֖ו דבֽר׃ 17 וי֣אמר שמוא֔ל הל֗וא אם־קט֤ן אתה֙ בעינ֔יך ר֛אש שבט֥י ישרא֖ל א֑תה וימשחך֧ יהו֛ה למ֖לך על־ישראֽל׃ 18 וישלחך֥ יהו֖ה בד֑רך וי֗אמר ל֣ך והחרמת֞ה את־הֽחטאים֙ את־עמל֔ק ונלחמת֣ ב֔ו ע֥ד כלות֖ם אתֽם׃ 19 ול֥מה לא־שמ֖עת בק֣ול יהו֑ה ות֙עט֙ אל־השל֔ל ות֥עש הר֖ע בעינ֥י יהוֽה׃ 20 וי֨אמר שא֜ול אל־שמוא֗ל אש֤ר שמ֙עתי֙ בק֣ול יהו֔ה ואל֕ך בד֖רך אשר־שלח֣ני יהו֑ה ואב֗יא את־אגג֙ מ֣לך עמל֔ק ואת־עמל֖ק החרֽמתי׃ 21 ויק֨ח הע֧ם מהשל֛ל צ֥אן ובק֖ר ראש֣ית הח֑רם לזב֛ח לֽיהו֥ה אלה֖יך בגלגֽל׃ 22 וי֣אמר שמוא֗ל הח֤פץ לֽיהוה֙ בעל֣ות וזבח֔ים כשמ֖ע בק֣ול יהו֑ה הנ֤ה שמ֙ע֙ מז֣בח ט֔וב להקש֖יב מח֥לב אילֽים׃ 23 כ֤י חטאת־ק֙סם֙ מ֔רי וא֥ון ותרפ֖ים הפצ֑ר י֗ען מא֙סת֙ את־דב֣ר יהו֔ה וימאסך֖ ממֽלך׃ 24 וי֨אמר שא֤ול אל־שמואל֙ חט֔אתי כֽי־עב֥רתי את־פֽי־יהו֖ה ואת־דבר֑יך כ֤י יר֙אתי֙ את־הע֔ם ואשמ֖ע בקולֽם׃ 25 ועת֕ה ש֥א נ֖א את־חטאת֑י וש֣וב עמ֔י ואֽשתחו֖ה לֽיהוֽה׃ 26 וי֤אמר שמואל֙ אל־שא֔ול ל֥א אש֖וב עמ֑ך כ֤י מא֙סתה֙ את־דב֣ר יהו֔ה וימאסך֣ יהו֔ה מהי֥ות מ֖לך על־ישראֽל׃ 27 ויס֥ב שמוא֖ל לל֑כת ויחז֥ק בכנף־מעיל֖ו ויקרֽע׃ 28 וי֤אמר אליו֙ שמוא֔ל קר֨ע יהו֜ה אֽת־ממלכ֧ות ישרא֛ל מעל֖יך הי֑ום ונתנ֕ה לרעך֖ הט֥וב ממֽך׃ 29 וגם֙ נ֣צח ישרא֔ל ל֥א ישק֖ר ול֣א ינח֑ם כ֣י ל֥א אד֛ם ה֖וא להנחֽם׃ 30 וי֣אמר חט֔אתי עת֗ה כבד֥ני נ֛א נ֥גד זקנֽי־עמ֖י ונ֣גד ישרא֑ל וש֣וב עמ֔י והֽשתחו֖יתי לֽיהו֥ה אלהֽיך׃ 31 וי֥שב שמוא֖ל אחר֣י שא֑ול וישת֥חו שא֖ול לֽיהוֽה׃ 32 וי֣אמר שמוא֗ל הג֤ישו אלי֙ את־אגג֙ מ֣לך עמל֔ק וי֣לך אל֔יו אג֖ג מעדנ֑ת וי֣אמר אג֔ג אכ֖ן ס֥ר מר־המֽות׃ 33 וי֣אמר שמוא֔ל כאש֨ר שכל֤ה נשים֙ חרב֔ך כן־תשכ֥ל מנש֖ים אמ֑ך וישס֨ף שמוא֧ל את־אג֛ג לפנ֥י יהו֖ה בגלגֽל׃ 34 וי֥לך שמוא֖ל הרמ֑תה ושא֛ול על֥ה אל־בית֖ו גבע֥ת שאֽול׃ 35 ולא־יס֨ף שמוא֜ל לרא֤ות את־שאול֙ עד־י֣ום מות֔ו כֽי־התאב֥ל שמוא֖ל אל־שא֑ול ויהו֣ה נח֔ם כֽי־המל֥יך את־שא֖ול על־ישראֽל׃