| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 16 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 וי֨אמר יהו֜ה אל־שמוא֗ל עד־מתי֙ אתה֙ מתאב֣ל אל־שא֔ול ואנ֣י מאסת֔יו ממל֖ך על־ישרא֑ל מל֨א קרנך֜ ש֗מן ול֤ך אֽשלחך֙ אל־יש֣י בֽית־הלחמ֔י כֽי־רא֧יתי בבנ֛יו ל֖י מֽלך׃ 2 וי֤אמר שמואל֙ א֣יך אל֔ך ושמ֥ע שא֖ול והרג֑ני וי֣אמר יהו֗ה עגל֤ת בקר֙ תק֣ח ביד֔ך וא֣מרת֔ לזב֥ח לֽיהו֖ה בֽאתי׃ 3 וקר֥את ליש֖י בז֑בח ואֽנכ֗י אודֽיעך֙ א֣ת אשֽר־תעש֔ה ומשחת֣ ל֔י א֥ת אשר־אמ֖ר אלֽיך׃ 4 וי֣עש שמוא֗ל א֚ת אש֣ר דב֣ר יהו֔ה ויב֖א ב֣ית ל֑חם ויחרד֞ו זקנ֤י העיר֙ לקראת֔ו וי֖אמר של֥ם בואֽך׃ 5 וי֣אמר׀ של֗ום לזב֤ח לֽיהוה֙ ב֔אתי הֽתקדש֔ו ובאת֥ם את֖י בז֑בח ויקד֤ש את־ישי֙ ואת־בנ֔יו ויקר֥א לה֖ם לזֽבח׃ 6 ויה֣י בבוא֔ם וי֖רא את־אליא֑ב וי֕אמר א֛ך נ֥גד יהו֖ה משיחֽו׃ 7 וי֨אמר יהו֜ה אל־שמוא֗ל אל־תב֧ט אל־מרא֛הו ואל־גב֥ה קומת֖ו כ֣י מאסת֑יהו כ֣י׀ ל֗א אש֤ר יראה֙ האד֔ם כ֤י הֽאדם֙ ירא֣ה לעינ֔ים ויהו֖ה ירא֥ה ללבֽב׃ 8 ויקר֤א ישי֙ אל־אב֣ינד֔ב ויעבר֖הו לפנ֣י שמוא֑ל וי֕אמר גם־בז֖ה לֽא־בח֥ר יהוֽה׃ 9 ויעב֥ר יש֖י שמ֑ה וי֕אמר גם־בז֖ה לא־בח֥ר יהוֽה׃ 10 ויעב֥ר יש֛י שבע֥ת בנ֖יו לפנ֣י שמוא֑ל וי֤אמר שמואל֙ אל־יש֔י לא־בח֥ר יהו֖ה באֽלה׃ 11 וי֨אמר שמוא֣ל אל־ישי֘ הת֣מו הנערים֒ וי֗אמר ע֚וד שא֣ר הקט֔ן והנ֥ה רע֖ה בצ֑אן וי֨אמר שמוא֤ל אל־ישי֙ שלח֣ה וקח֔נו כ֥י לא־נס֖ב עד־בא֥ו פֽה׃ 12 וישל֤ח ויביא֙הו֙ וה֣וא אדמונ֔י עם־יפ֥ה עינ֖ים וט֣וב ר֑אי וי֧אמר יהו֛ה ק֥ום משח֖הו כֽי־ז֥ה הֽוא׃ 13 ויק֨ח שמוא֜ל את־ק֣רן הש֗מן וימש֣ח אתו֘ בק֣רב אחיו֒ ותצל֤ח רֽוח־יהוה֙ אל־דו֔ד מהי֥ום הה֖וא ומ֑עלה וי֣קם שמוא֔ל וי֖לך הרמֽתה׃ 14 ור֧וח יהו֛ה ס֖רה מע֣ם שא֑ול ובֽעת֥תו רֽוח־רע֖ה מא֥ת יהוֽה׃ 15 ויאמר֥ו עבדֽי־שא֖ול אל֑יו הנה־נ֧א רֽוח־אלה֛ים רע֖ה מבעתֽך׃ 16 יאמר־נ֤א אדנ֙נו֙ עבד֣יך לפנ֔יך יבקש֕ו א֕יש יד֖ע מנג֣ן בכנ֑ור והי֗ה בֽהי֨ות על֤יך רֽוח־אלהים֙ רע֔ה ונג֥ן ביד֖ו וט֥וב לֽך׃ 17 וי֥אמר שא֖ול אל־עבד֑יו ראו־נ֣א ל֗י א֚יש מיט֣יב לנג֔ן והביאות֖ם אלֽי׃ 18 ויען֩ אח֨ד מהנער֜ים וי֗אמר הנ֨ה רא֜יתי ב֣ן לישי֘ ב֣ית הלחמי֒ יד֣ע נ֠גן וגב֨ור ח֜יל וא֧יש מלחמ֛ה ונב֥ון דב֖ר וא֣יש ת֑אר ויהו֖ה עמֽו׃ 19 וישל֥ח שא֛ול מלאכ֖ים אל־יש֑י וי֕אמר שלח֥ה אל֛י את־דו֥ד בנך֖ אש֥ר בצֽאן׃ 20 ויק֨ח יש֜י חמ֥ור ל֙חם֙ ונ֣אד י֔ין וגד֥י עז֖ים אח֑ד וישל֛ח ביד־דו֥ד בנ֖ו אל־שאֽול׃ 21 ויב֤א דוד֙ אל־שא֔ול וֽיעמ֖ד לפנ֑יו ויאהב֣הֽו מא֔ד וֽיהי־ל֖ו נש֥א כלֽים׃ 22 וישל֣ח שא֔ול אל־יש֖י לאמ֑ר יעמד־נ֤א דוד֙ לפנ֔י כֽי־מ֥צא ח֖ן בעינֽי׃ 23 והי֗ה בֽהי֤ות רֽוח־אלהים֙ אל־שא֔ול ולק֥ח דו֛ד את־הכנ֖ור ונג֣ן ביד֑ו ורו֤ח לשאול֙ וט֣וב ל֔ו וס֥רה מעל֖יו ר֥וח הרעֽה׃