| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 18 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויה֗י ככלתו֙ לדב֣ר אל־שא֔ול ונ֙פש֙ יה֣ונת֔ן נקשר֖ה בנ֣פש דו֑ד ויאהב֥הו יהונת֖ן כנפשֽו׃ 2 ויקח֥הו שא֖ול בי֣ום הה֑וא ול֣א נתנ֔ו לש֖וב ב֥ית אבֽיו׃ 3 ויכר֧ת יהונת֛ן ודו֖ד בר֑ית באהבת֥ו את֖ו כנפשֽו׃ 4 ויתפש֣ט יהונת֗ן אֽת־המעיל֙ אש֣ר על֔יו וֽיתנ֖הו לדו֑ד ומד֕יו ועד־חרב֥ו ועד־קשת֖ו ועד־חגרֽו׃ 5 ויצ֨א דו֜ד בכל֩ אש֨ר ישלח֤נו שאול֙ ישכ֔יל וישמ֣הו שא֔ול ע֖ל אנש֣י המלחמ֑ה וייטב֙ בעינ֣י כל־הע֔ם וג֕ם בעינ֖י עבד֥י שאֽול׃ 6 ויה֣י בבוא֗ם בש֤וב דוד֙ מהכ֣ות את־הפלשת֔י ותצ֨אנה הנש֜ים מכל־ער֤י ישראל֙ לש֣יר והמחל֔ות לקר֖את שא֣ול המ֑לך בתפ֥ים בשמח֖ה ובשלשֽים׃ 7 וֽתענ֛ינה הנש֥ים הֽמשחק֖ות ותאמ֑רן הכ֤ה שאול֙ באלפ֔יו ודו֖ד ברבבתֽיו׃ 8 וי֨חר לשא֜ול מא֗ד וי֤רע בעיניו֙ הדב֣ר הז֔ה וי֗אמר נתנ֤ו לדוד֙ רבב֔ות ול֥י נתנ֖ו האלפ֑ים וע֥וד ל֖ו א֥ך המלוכֽה׃ 9 ויה֥י שא֖ול עוי֣ן את־דו֑ד מהי֥ום הה֖וא והֽלאה׃ 10 ויה֣י מֽמחר֗ת ותצל֣ח רוח֩ אלה֨ים׀ רע֤ה׀ אל־שאול֙ ויתנב֣א בתוך־הב֔ית ודו֛ד מנג֥ן ביד֖ו כי֣ום׀ בי֑ום והחנ֖ית ביד־שאֽול׃ 11 וי֤טל שאול֙ אֽת־החנ֔ית וי֕אמר אכ֥ה בדו֖ד ובק֑יר ויס֥ב דו֛ד מפנ֖יו פעמֽים׃ 12 ויר֥א שא֖ול מלפנ֣י דו֑ד כֽי־הי֤ה יהוה֙ עמ֔ו ומע֥ם שא֖ול סֽר׃ 13 ויסר֤הו שאול֙ מֽעמ֔ו וישמ֥הו ל֖ו שר־א֑לף ויצ֥א ויב֖א לפנ֥י העֽם׃ 14 ויה֥י דו֛ד לכל־דרכ֖ו משכ֑יל וֽיהו֖ה עמֽו׃ 15 וי֣רא שא֔ול אשר־ה֖וא משכ֣יל מא֑ד וי֖גר מפנֽיו׃ 16 וכל־ישראל֙ ויהוד֔ה אה֖ב את־דו֑ד כֽי־ה֛וא יוצ֥א וב֖א לפניהֽם׃ 17 וי֨אמר שא֜ול אל־דו֗ד הנה֩ בת֨י הגדול֤ה מרב֙ אתה֙ אתן־לך֣ לאש֔ה א֚ך היה־ל֣י לבן־ח֔יל והלח֖ם מלחמ֣ות יהו֑ה ושא֣ול אמ֗ר אל־תה֤י ידי֙ ב֔ו ותהי־ב֖ו יד־פלשתֽים׃ 18 וי֨אמר דו֜ד אל־שא֗ול מ֤י אֽנכי֙ ומ֣י חי֔י משפ֥חת אב֖י בישרא֑ל כֽי־אהי֥ה חת֖ן למֽלך׃ 19 ויה֗י בע֥ת ת֛ת את־מר֥ב בת־שא֖ול לדו֑ד וה֧יא נתנ֛ה לעדריא֥ל המחלת֖י לאשֽה׃ 20 ותאה֛ב מיכ֥ל בת־שא֖ול את־דו֑ד ויג֣דו לשא֔ול ויש֥ר הדב֖ר בעינֽיו׃ 21 וי֨אמר שא֜ול אתנ֤נה לו֙ ותהי־ל֣ו למוק֔ש ותהי־ב֖ו יד־פלשת֑ים וי֤אמר שאול֙ אל־דו֔ד בשת֛ים תתחת֥ן ב֖י היֽום׃ 22 ויצ֨ו שא֜ול את־עבד֗ו דבר֨ו אל־דו֤ד בלט֙ לאמ֔ר הנ֨ה חפ֤ץ בך֙ המ֔לך וכל־עבד֖יו אהב֑וך ועת֖ה התחת֥ן במֽלך׃ 23 וֽידבר֞ו עבד֤י שאול֙ באזנ֣י דו֔ד את־הדבר֖ים הא֑לה וי֣אמר דו֗ד הֽנקל֤ה בעֽיניכם֙ התחת֣ן במ֔לך ואנכ֖י אֽיש־ר֥ש ונקלֽה׃ 24 ויג֜דו עבד֥י שא֛ול ל֖ו לאמ֑ר כדבר֥ים הא֖לה דב֥ר דוֽד׃ 25 וי֨אמר שא֜ול כֽה־תאמר֣ו לדו֗ד אֽין־ח֤פץ למ֙לך֙ במ֔הר כ֗י במאה֙ ערל֣ות פלשת֔ים להנק֖ם באיב֣י המ֑לך ושא֣ול חש֔ב להפ֥יל את־דו֖ד ביד־פלשתֽים׃ 26 ויג֨דו עבד֤יו לדוד֙ את־הדבר֣ים הא֔לה ויש֤ר הדבר֙ בעינ֣י דו֔ד להתחת֖ן במ֑לך ול֥א מלא֖ו הימֽים׃ 27 וי֨קם דו֜ד וי֣לך׀ ה֣וא ואנש֗יו וי֣ך בפלשתים֘ מאת֣ים איש֒ ויב֤א דוד֙ את־ערל֣תיה֔ם וימלא֣ום למ֔לך להתחת֖ן במ֑לך ויתן־ל֥ו שא֛ול את־מיכ֥ל בת֖ו לאשֽה׃ 28 וי֤רא שאול֙ וי֔דע כ֥י יהו֖ה עם־דו֑ד ומיכ֥ל בת־שא֖ול אהבֽתהו׃ 29 וי֣אסף שא֗ול לר֛א מפנ֥י דו֖ד ע֑וד ויה֥י שא֛ול אי֥ב את־דו֖ד כל־הימֽים׃ 30 ויצא֖ו שר֣י פלשת֑ים ויה֣י׀ מד֣י צאת֗ם שכ֤ל דוד֙ מכל֙ עבד֣י שא֔ול וייק֥ר שמ֖ו מאֽד׃