| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 2 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ותתפל֤ל חנה֙ ותאמ֔ר על֤ץ לבי֙ בֽיהו֔ה ר֥מה קרנ֖י בֽיהו֑ה ר֤חב פי֙ על־א֣ויב֔י כ֥י שמ֖חתי בישועתֽך׃ 2 אין־קד֥וש כיהו֖ה כ֣י א֣ין בלת֑ך וא֥ין צ֖ור כאלהֽינו׃ 3 אל־תרב֤ו תדברו֙ גבה֣ה גבה֔ה יצ֥א עת֖ק מפיכ֑ם כ֣י א֤ל דעות֙ יהו֔ה ול֥ו נתכנ֖ו עללֽות׃ 4 ק֥שת גבר֖ים חת֑ים ונכשל֖ים א֥זרו חֽיל׃ 5 שבע֤ים בל֙חם֙ נשכ֔רו ורעב֖ים חד֑לו עד־עקרה֙ ילד֣ה שבע֔ה ורב֥ת בנ֖ים אמלֽלה׃ 6 יהו֖ה ממ֣ית ומחי֑ה מור֥יד שא֖ול ויֽעל׃ 7 יהו֖ה מור֣יש ומעש֑יר משפ֖יל אף־מרומֽם׃ 8 מק֨ים מעפ֜ר ד֗ל מֽאשפת֙ יר֣ים אבי֔ון להושיב֙ עם־נדיב֔ים וכס֥א כב֖וד ינחל֑ם כ֤י לֽיהוה֙ מצ֣קי א֔רץ וי֥שת עליה֖ם תבֽל׃ 9 רגל֤י חסידיו֙ ישמ֔ר ורשע֖ים בח֣שך יד֑מו כֽי־ל֥א בכ֖ח יגבר־אֽיש׃ 10 יהו֞ה יח֣תו מריב֗יו עליו֙ בשמ֣ים ירע֔ם יהו֖ה יד֣ין אפסי־א֑רץ ויתן־ע֣ז למלכ֔ו ויר֖ם ק֥רן משיחֽו׃ 11 וי֧לך אלקנ֛ה הרמ֖תה על־בית֑ו והנ֗ער הי֤ה משרת֙ את־יהו֔ה את־פנ֖י על֥י הכהֽן׃ 12 ובנ֥י על֖י בנ֣י בלי֑על ל֥א ידע֖ו את־יהוֽה׃ 13 ומשפ֥ט הכהנ֖ים את־הע֑ם כל־א֞יש זב֣ח ז֗בח וב֨א נ֤ער הכהן֙ כבש֣ל הבש֔ר והמזל֛ג של֥ש־השנ֖ים בידֽו׃ 14 והכ֨ה בכי֜ור א֣ו בד֗וד א֤ו בקל֙חת֙ א֣ו בפר֔ור כ֚ל אש֣ר יעל֣ה המזל֔ג יק֥ח הכה֖ן ב֑ו כ֚כה יעש֣ו לכל־ישרא֔ל הבא֥ים ש֖ם בשלֽה׃ 15 גם֘ בטרם֘ יקטר֣ון את־החלב֒ וב֣א׀ נ֣ער הכה֗ן ואמר֙ לא֣יש הזב֔ח תנ֣ה בש֔ר לצל֖ות לכה֑ן ולֽא־יק֧ח ממך֛ בש֥ר מבש֖ל כ֥י אם־חֽי׃ 16 וי֨אמר אל֜יו הא֗יש קט֨ר יקטיר֤ון כיום֙ הח֔לב וק֨ח־לך֔ כאש֥ר תאו֖ה נפש֑ך ואמ֥ר׀ לא֙ כ֚י עת֣ה תת֔ן ואם־ל֖א לק֥חתי בחזקֽה׃ 17 ותה֨י חט֧את הנער֛ים גדול֥ה מא֖ד את־פנ֣י יהו֑ה כ֤י נֽאצו֙ הֽאנש֔ים א֖ת מנח֥ת יהוֽה׃ 18 ושמוא֕ל משר֖ת את־פנ֣י יהו֑ה נ֕ער חג֖ור אפ֥וד בֽד׃ 19 ומע֤יל קטן֙ תעשה־ל֣ו אמ֔ו והעלת֥ה ל֖ו מימ֣ים׀ ימ֑ימה בֽעלותה֙ את־איש֔ה לזב֖ח את־ז֥בח הימֽים׃ 20 ובר֨ך על֜י את־אלקנ֣ה ואת־אשת֗ו ואמר֙ ישם֩ יהו֨ה לך֥ ז֙רע֙ מן־האש֣ה הז֔את ת֚חת השאל֔ה אש֥ר שא֖ל לֽיהו֑ה והלכ֖ו למקמֽו׃ 21 כֽי־פק֤ד יהוה֙ את־חנ֔ה ות֛הר ות֥לד שלשֽה־בנ֖ים ושת֣י בנ֑ות ויגד֛ל הנ֥ער שמוא֖ל עם־יהוֽה׃ 22 ועל֖י זק֣ן מא֑ד ושמ֗ע את֩ כל־אש֨ר יעש֤ון בניו֙ לכל־ישרא֔ל וא֤ת אשֽר־ישכבון֙ את־הנש֔ים הצ֣בא֔ות פ֖תח א֥הל מועֽד׃ 23 וי֣אמר לה֔ם ל֥מה תעש֖ון כדבר֣ים הא֑לה אש֨ר אנכ֤י שמ֙ע֙ את־דבריכ֣ם רע֔ים מא֖ת כל־הע֥ם אֽלה׃ 24 א֖ל בנ֑י כ֠י לֽוא־טוב֤ה השמעה֙ אש֣ר אנכ֣י שמ֔ע מעבר֖ים עם־יהוֽה׃ 25 אם־יחט֨א א֤יש לאיש֙ ופֽלל֣ו אלה֔ים וא֤ם לֽיהוה֙ יֽחטא־א֔יש מ֖י יתפלל־ל֑ו ול֤א ישמעו֙ לק֣ול אביה֔ם כֽי־חפ֥ץ יהו֖ה להמיתֽם׃ 26 והנ֣ער שמוא֔ל הל֥ך וגד֖ל וט֑וב ג֚ם עם־יהו֔ה וג֖ם עם־אנשֽים׃ 27 ויב֥א איש־אלה֖ים אל־על֑י וי֣אמר אל֗יו כ֚ה אמ֣ר יהו֔ה הנגל֤ה נגל֙יתי֙ אל־ב֣ית אב֔יך בֽהיות֥ם במצר֖ים לב֥ית פרעֽה׃ 28 ובח֣ר א֠תו מכל־שבט֨י ישרא֥ל לי֙ לכה֔ן לעל֣ות עֽל־מזבח֗י להקט֥יר קט֛רת לש֥את אפ֖וד לפנ֑י וֽאתנה֙ לב֣ית אב֔יך את־כל־אש֖י בנ֥י ישראֽל׃ 29 ל֣מה תבעט֗ו בזבחי֙ ובמנחת֔י אש֥ר צו֖יתי מע֑ון ותכב֤ד את־בנ֙יך֙ ממ֔ני להברֽיאכ֗ם מראש֛ית כל־מנח֥ת ישרא֖ל לעמֽי׃ 30 לכ֗ן נאם־יהוה֘ אלה֣י ישראל֒ אמ֣ור אמ֔רתי בֽיתך֙ וב֣ית אב֔יך יתהלכ֥ו לפנ֖י עד־עול֑ם ועת֤ה נאם־יהוה֙ חל֣ילה ל֔י כֽי־מכבד֥י אכב֖ד ובז֥י יקֽלו׃ 31 הנה֙ ימ֣ים בא֔ים וגֽדעתי֙ את־זר֣עך֔ ואת־זר֖ע ב֣ית אב֑יך מֽהי֥ות זק֖ן בביתֽך׃ 32 והבטת֙ צ֣ר מע֔ון בכ֥ל אשר־ייט֖יב את־ישרא֑ל ולֽא־יהי֥ה זק֛ן בביתך֖ כל־הימֽים׃ 33 וא֗יש לֽא־אכר֤ית לך֙ מע֣ם מזבח֔י לכל֥ות את־עינ֖יך ולאד֣יב את־נפש֑ך וכל־מרב֥ית ביתך֖ ימ֥ותו אנשֽים׃ 34 וזה־לך֣ הא֗ות אש֤ר יבא֙ אל־שנ֣י בנ֔יך אל־חפנ֖י ופֽינח֑ס בי֥ום אח֖ד ימ֥ותו שניהֽם׃ 35 והקימת֥י לי֙ כה֣ן נאמ֔ן כאש֛ר בלבב֥י ובנפש֖י יעש֑ה ובנ֤יתי לו֙ ב֣ית נאמ֔ן והתהל֥ך לפנֽי־משיח֖י כל־הימֽים׃ 36 והי֗ה כל־הנותר֙ בב֣יתך֔ יבוא֙ להשתחו֣ת ל֔ו לאג֥ורת כ֖סף וככר־ל֑חם ואמ֗ר ספח֥ני נ֛א אל־אח֥ת הכהנ֖ות לאכ֥ל פת־לֽחם׃