| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 26 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויב֤או הזפים֙ אל־שא֔ול הגבע֖תה לאמ֑ר הל֨וא דו֤ד מסתתר֙ בגבע֣ת החכיל֔ה ע֖ל פנ֥י הישימֽן׃ 2 וי֣קם שא֗ול וי֙רד֙ אל־מדבר־ז֔יף ואת֛ו שלֽשת־אלפ֥ים א֖יש בחור֣י ישרא֑ל לבק֥ש את־דו֖ד במדבר־זֽיף׃ 3 וי֨חן שא֜ול בגבע֣ת החכיל֗ה אש֛ר על־פנ֥י הישימ֖ן על־הד֑רך ודוד֙ יש֣ב במדב֔ר וי֕רא כ֣י ב֥א שא֛ול אחר֖יו המדבֽרה׃ 4 וישל֥ח דו֖ד מרגל֑ים וי֕דע כֽי־ב֥א שא֖ול אל־נכֽון׃ 5 וי֣קם דו֗ד ויבא֘ אֽל־המקום֘ אש֣ר חנה־ש֣ם שאול֒ וי֣רא דו֗ד את־המקום֙ אש֣ר שֽכב־ש֣ם שא֔ול ואבנ֥ר בן־נ֖ר שר־צבא֑ו ושאול֙ שכ֣ב במעג֔ל והע֖ם חנ֥ים סביבתֽיו׃ 6 וי֨ען דו֜ד וי֣אמר׀ אל־אחימ֣לך החת֗י ואל־אביש֨י בן־צרוי֜ה אח֤י יואב֙ לאמ֔ר מֽי־יר֥ד את֛י אל־שא֖ול אל־הֽמחנ֑ה וי֣אמר אביש֔י אנ֖י אר֥ד עמֽך׃ 7 ויבא֩ דו֨ד ואביש֥י׀ אל־העם֘ לילה֒ והנ֣ה שא֗ול שכ֤ב ישן֙ במעג֔ל וחנית֥ו מעוכֽה־בא֖רץ מראשת֑יו ואבנ֣ר והע֔ם שכב֖ים סביבתֽיו׃ 8 וי֤אמר אבישי֙ אל־דו֔ד סג֨ר אלה֥ים הי֛ום את־אויבך֖ ביד֑ך ועתה֩ אכ֨נו נ֜א בחנ֤ית ובא֙רץ֙ פ֣עם אח֔ת ול֥א אשנ֖ה לֽו׃ 9 וי֧אמר דו֛ד אל־אביש֖י אל־תשחית֑הו כ֠י מ֣י של֥ח יד֛ו במש֥יח יהו֖ה ונקֽה׃ 10 וי֤אמר דוד֙ חי־יהו֔ה כ֥י אם־יהו֖ה יגפ֑נו אֽו־יומ֤ו יבוא֙ ומ֔ת א֧ו במלחמ֛ה יר֖ד ונספֽה׃ 11 חל֤ילה לי֙ מֽיהו֔ה משל֥ח יד֖י במש֣יח יהו֑ה ו֠עתה קח־נ֨א אֽת־החנ֜ית אש֧ר מראשת֛יו ואת־צפ֥חת המ֖ים ונ֥לכה לֽנו׃ 12 ויקח֩ דו֨ד אֽת־החנ֜ית ואת־צפ֤חת המ֙ים֙ מראשת֣י שא֔ול וילכ֖ו לה֑ם וא֣ין ראה֩ וא֨ין יוד֜ע וא֣ין מק֗יץ כ֤י כלם֙ ישנ֔ים כ֚י תרדמ֣ת יהו֔ה נפל֖ה עליהֽם׃ 13 ויעב֤ר דוד֙ הע֔בר ויעמ֥ד על־ראש־הה֖ר מֽרח֑ק ר֥ב המק֖ום ביניהֽם׃ 14 ויקר֨א דו֜ד אל־הע֗ם ואל־אבנ֤ר בן־נר֙ לאמ֔ר הל֥וא תענ֖ה אבנ֑ר וי֤ען אבנר֙ וי֔אמר מ֥י את֖ה קר֥את אל־המֽלך׃ 15 ויאמר֩ דו֨ד אל־אבנ֜ר הלוא־א֣יש את֗ה ומ֤י כמ֙וך֙ בישרא֔ל ול֙מה֙ ל֣א שמ֔רת אל־אדנ֖יך המ֑לך כי־בא֙ אח֣ד הע֔ם להשח֖ית את־המ֥לך אדנֽיך׃ 16 לא־ט֞וב הדב֣ר הזה֘ אש֣ר עשית֒ חי־יהו֗ה כ֤י בני־מ֙ות֙ את֔ם אש֧ר לֽא־שמרת֛ם על־אדניכ֖ם על־מש֣יח יהו֑ה ועת֣ה׀ רא֗ה אֽי־חנ֥ית המ֛לך ואת־צפ֥חת המ֖ים אש֥ר מראשתֽיו׃ 17 ויכ֤ר שאול֙ את־ק֣ול דו֔ד וי֕אמר הקולך֥ ז֖ה בנ֣י דו֑ד וי֣אמר דו֔ד קול֖י אדנ֥י המֽלך׃ 18 וי֕אמר ל֥מה ז֛ה אדנ֥י רד֖ף אחר֣י עבד֑ו כ֚י מ֣ה עש֔יתי ומה־ביד֖י רעֽה׃ 19 ועת֗ה יֽשמֽע־נא֙ אדנ֣י המ֔לך א֖ת דבר֣י עבד֑ו אם־יהו֞ה הסֽיתך֥ בי֙ יר֣ח מנח֔ה וא֣ם׀ בנ֣י האד֗ם ארור֥ים הם֙ לפנ֣י יהו֔ה כֽי־גרש֣וני הי֗ום מהסתפ֜ח בנחל֤ת יהוה֙ לאמ֔ר ל֥ך עב֖ד אלה֥ים אחרֽים׃ 20 ועת֗ה אל־יפ֤ל דֽמי֙ א֔רצה מנ֖גד פנ֣י יהו֑ה כֽי־יצ֞א מ֣לך ישרא֗ל לבקש֙ את־פרע֣ש אח֔ד כאש֛ר ירד֥ף הקר֖א בהרֽים׃ 21 ויאמר֩ שא֨ול חט֜אתי ש֣וב בנֽי־דו֗ד כ֠י לֽא־אר֤ע לך֙ ע֔וד ת֠חת אש֨ר יקר֥ה נפש֛י בעינ֖יך הי֣ום הז֑ה הנ֥ה הסכ֛לתי ואשג֖ה הרב֥ה מאֽד׃ 22 וי֤ען דוד֙ וי֔אמר הנ֖ה חנ֣ית המ֑לך ויעב֛ר אח֥ד מֽהנער֖ים ויקחֽה׃ 23 וֽיהוה֙ יש֣יב לא֔יש את־צדקת֖ו ואת־אמנת֑ו אשר֩ נתנך֙ יהו֤ה׀ היום֙ בי֔ד ול֣א אב֔יתי לשל֥ח יד֖י במש֥יח יהוֽה׃ 24 והנ֗ה כאש֨ר גדל֧ה נפשך֛ הי֥ום הז֖ה בעינ֑י כ֣ן תגד֤ל נפשי֙ בעינ֣י יהו֔ה ויצל֖ני מכל־צרֽה׃ 25 וי֨אמר שא֜ול אל־דו֗ד בר֤וך אתה֙ בנ֣י דו֔ד ג֚ם עש֣ה תעש֔ה וג֖ם יכ֣ל תוכ֑ל וי֤לך דוד֙ לדרכ֔ו ושא֖ול ש֥ב למקומֽו׃