Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
1 Samuel 30 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויה֞י בב֨א דו֧ד ואנש֛יו צֽקל֖ג בי֣ום השליש֑י ועמלק֣י פֽשט֗ו אל־נ֙גב֙ ואל־צ֣קל֔ג ויכו֙ את־צ֣קל֔ג וישרפ֥ו את֖ה באֽש׃ 2 וישב֨ו את־הנש֤ים אשר־בה֙ מקט֣ן ועד־גד֔ול ל֥א המ֖יתו א֑יש ויֽנהג֔ו וילכ֖ו לדרכֽם׃ 3 ויב֨א דו֤ד וֽאנשיו֙ אל־הע֔יר והנ֥ה שרופ֖ה בא֑ש ונשיה֛ם ובניה֥ם ובנתיה֖ם נשבֽו׃ 4 ויש֨א דו֜ד והע֧ם אשר־את֛ו את־קול֖ם ויבכ֑ו ע֣ד אש֧ר אין־בה֛ם כ֖ח לבכֽות׃ 5 ושת֥י נשֽי־דו֖ד נשב֑ו אחינ֙עם֙ היזרעל֔ית ואביג֕יל א֖שת נב֥ל הֽכרמלֽי׃ 6 ות֨צר ות֨צר לדו֜ד לדו֜ד מא֗ד מא֗ד כֽי־כֽי־אמר֤ו אמר֤ו העם֙ העם֙ לסקל֔ו לסקל֔ו כֽי־כֽי־מ֙רה֙ מ֙רה֙ נ֣פש נ֣פש כל־כל־הע֔ם הע֔ם א֖יש א֖יש בנ֣יו על־ועל־בנ֣יו בנת֑יו ועל־בנת֑יו ויתחז֣ק ויתחז֣ק דו֔ד דו֔ד ביהו֖ה אלהֽיו׃ ביהו֖ה אלהֽיו׃ 7 וי֣אמר דו֗ד אל־אבית֤ר הכהן֙ בן־אחימ֔לך הגֽישה־נ֥א ל֖י האפ֑ד ויג֧ש אבית֛ר את־האפ֖ד אל־דוֽד׃ 8 וישא֨ל דו֤ד בֽיהוה֙ לאמ֔ר ארד֛ף אחר֥י הגדוד־הז֖ה הֽאשג֑נו וי֤אמר לו֙ רד֔ף כֽי־הש֥ג תש֖יג והצ֥ל תצֽיל׃ 9 וי֣לך וי֣לך דו֗ד דו֗ד ה֤וא ה֤וא ושש־ושש־מא֥ות מא֥ות איש֙ אש֣ר אש֣ר את֔ו ויב֖או את֔ו עד־ויב֖או נ֣חל עד־הבש֑ור נ֣חל הבש֑ור והנֽותר֖ים עמֽדו׃ והנֽותר֖ים עמֽדו׃ 10 וירד֣ף דו֔ד ה֖וא וארבע־מא֣ות א֑יש ויֽעמדו֙ מאת֣ים א֔יש אש֣ר פגר֔ו מעב֖ר את־נ֥חל הבשֽור׃ 11 וֽימצא֤ו איש־מצרי֙ בשד֔ה ויקח֥ו את֖ו אל־דו֑ד ויתנו־ל֥ו ל֙חם֙ וי֔אכל וישק֖הו מֽים׃ 12 ויתנו־לו֩ פ֨לח דבל֜ה ושנ֤י צמקים֙ וי֔אכל ות֥שב רוח֖ו אל֑יו כ֠י לֽא־א֤כל ל֙חם֙ ולא־ש֣תה מ֔ים שלש֥ה ימ֖ים ושלש֥ה לילֽות׃ 13 וי֨אמר ל֤ו דוד֙ לֽמי־א֔תה וא֥י מז֖ה א֑תה וי֜אמר נ֧ער מצר֣י אנ֗כי ע֚בד לא֣יש עמֽלק֔י ויעזב֧ני אדנ֛י כ֥י חל֖יתי הי֥ום שלשֽה׃ 14 אנ֡חנו פש֜טנו נ֧גב הכרת֛י ועל־אש֥ר לֽיהוד֖ה ועל־נ֣גב כל֑ב ואת־צקל֖ג שר֥פנו באֽש׃ 15 וי֤אמר אליו֙ דו֔ד התורד֖ני אל־הגד֣וד הז֑ה וי֡אמר השבעה֩ ל֨י בֽאלה֜ים אם־תמית֗ני ואם־תסגר֙ני֙ ביד־אדנ֔י ואורֽדך֖ אל־הגד֥וד הזֽה׃ 16 וי֣רד֔הו והנ֥ה נטש֖ים על־פנ֣י כל־הא֑רץ אכל֤ים ושתים֙ וח֣גג֔ים בכל֙ השל֣ל הגד֔ול אש֥ר לקח֛ו מא֥רץ פלשת֖ים ומא֥רץ יהודֽה׃ 17 ויכ֥ם דו֛ד מהנ֥שף ועד־הע֖רב למֽחרת֑ם ולֽא־נמל֤ט מהם֙ א֔יש כי֩ אם־ארב֨ע מא֧ות אֽיש־נ֛ער אשר־רכב֥ו על־הגמל֖ים וינֽסו׃ 18 ויצ֣ל דו֔ד א֛ת כל־אש֥ר לקח֖ו עמל֑ק ואת־שת֥י נש֖יו הצ֥יל דוֽד׃ 19 ול֣א נעדר־ל֠הם מן־הקט֨ן ועד־הגד֜ול ועד־בנ֤ים ובנות֙ ומשל֔ל וע֛ד כל־אש֥ר לקח֖ו לה֑ם הכ֖ל הש֥יב דוֽד׃ 20 ויק֣ח דו֔ד את־כל־הצ֖אן והבק֑ר נהג֗ו לפני֙ המקנ֣ה הה֔וא וי֣אמר֔ו ז֖ה של֥ל דוֽד׃ 21 ויב֣א דו֗ד אל־מאת֨ים האנש֜ים אשֽר־פגר֣ו׀ מל֣כת׀ אחר֣י דו֗ד ויֽשיבם֙ בנ֣חל הבש֔ור ויֽצאו֙ לקר֣את דו֔ד ולקר֖את הע֣ם אשר־את֑ו ויג֤ש דוד֙ את־הע֔ם וישא֥ל לה֖ם לשלֽום׃ 22 וי֜ען כל־אֽיש־ר֣ע ובלי֗על מֽהאנשים֘ אש֣ר הלכ֣ו עם־דוד֒ ויאמר֗ו י֚ען אש֣ר לֽא־הלכ֣ו עמ֔י לֽא־נת֣ן לה֔ם מהשל֖ל אש֣ר הצ֑לנו כֽי־אם־א֤יש את־אשתו֙ ואת־בנ֔יו וינהג֖ו וילֽכו׃ 23 וי֣אמר דו֔ד לֽא־תעש֥ו כ֖ן אח֑י א֠ת אשר־נת֨ן יהו֥ה ל֙נו֙ וישמ֣ר את֔נו וית֗ן אֽת־הגד֛וד הב֥א על֖ינו בידֽנו׃ 24 ומי֙ ישמ֣ע לכ֔ם לדב֖ר הז֑ה כ֞י כח֣לק׀ היר֣ד במלחמ֗ה וֽכח֛לק היש֥ב על־הכל֖ים יחד֥ו יחלֽקו׃ 25 ויה֕י מֽהי֥ום הה֖וא ומ֑עלה וישמ֜ה לח֤ק ולמשפט֙ לישרא֔ל ע֖ד הי֥ום הזֽה׃ 26 ויב֤א דוד֙ אל־צ֣קל֔ג וישל֧ח מֽהשל֛ל לזקנ֥י יהוד֖ה לרע֣הו לאמ֑ר הנ֤ה לכם֙ ברכ֔ה משל֖ל איב֥י יהוֽה׃ 27 לאש֧ר בבֽית־א֛ל ולאש֥ר ברמֽות־נ֖גב ולאש֥ר ביתֽר׃ 28 ולאש֧ר בערע֛ר ולאש֥ר בשֽפמ֖ות ולאש֥ר באשתמֽע׃ 29 ולאש֣ר ברכ֗ל ולֽאשר֙ בער֣י הירחמאל֔י ולאש֖ר בער֥י הקינֽי׃ 30 ולאש֧ר בחרמ֛ה ולאש֥ר בבור־עש֖ן ולאש֥ר בעתֽך׃ 31 ולאש֖ר בחבר֑ון וֽלכל־המקמ֛ות אשֽר־התהלך־ש֥ם דו֖ד ה֥וא ואנשֽיו׃