| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 30 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל־נגב ואל־צקלג ויכו את־צקלג וישרפו אתה באש׃ 2 וישבו את־הנשים אשר־בה מקטן ועד־גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם׃ 3 ויבא דוד ואנשיו אל־העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו׃ 4 וישא דוד והעם אשר־אתו את־קולם ויבכו עד אשר אין־בהם כח לבכות׃ 5 ושתי נשי־דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃ 6 ותצר ותצר לדוד לדוד מאד מאד כי־כי־אמרו אמרו העם העם לסקלו לסקלו כי־כי־מרה מרה נפש נפש כל־כל־העם העם איש איש בניו על־ועל־בניו בנתיו ועל־בנתיו ויתחזק ויתחזק דוד דוד ביהוה אלהיו׃ ביהוה אלהיו׃ 7 ויאמר דוד אל־אביתר הכהן בן־אחימלך הגישה־נא לי האפד ויגש אביתר את־האפד אל־דוד׃ 8 וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד־הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי־השג תשיג והצל תציל׃ 9 וילך וילך דוד דוד הוא הוא ושש־ושש־מאות מאות איש אשר אשר אתו ויבאו אתו עד־ויבאו נחל עד־הבשור נחל הבשור והנותרים עמדו׃ והנותרים עמדו׃ 10 וירדף דוד הוא וארבע־מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את־נחל הבשור׃ 11 וימצאו איש־מצרי בשדה ויקחו אתו אל־דוד ויתנו־לו לחם ויאכל וישקהו מים׃ 12 ויתנו־לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא־אכל לחם ולא־שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ 13 ויאמר לו דוד למי־אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה׃ 14 אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל־אשר ליהודה ועל־נגב כלב ואת־צקלג שרפנו באש׃ 15 ויאמר אליו דוד התורדני אל־הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם־תמיתני ואם־תסגרני ביד־אדני ואורדך אל־הגדוד הזה׃ 16 וירדהו והנה נטשים על־פני כל־הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה׃ 17 ויכם דוד מהנשף ועד־הערב למחרתם ולא־נמלט מהם איש כי אם־ארבע מאות איש־נער אשר־רכבו על־הגמלים וינסו׃ 18 ויצל דוד את כל־אשר לקחו עמלק ואת־שתי נשיו הציל דוד׃ 19 ולא נעדר־להם מן־הקטן ועד־הגדול ועד־בנים ובנות ומשלל ועד כל־אשר לקחו להם הכל השיב דוד׃ 20 ויקח דוד את־כל־הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד׃ 21 ויבא דוד אל־מאתים האנשים אשר־פגרו׀ מלכת׀ אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר־אתו ויגש דוד את־העם וישאל להם לשלום׃ 22 ויען כל־איש־רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם־דוד ויאמרו יען אשר לא־הלכו עמי לא־נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי־אם־איש את־אשתו ואת־בניו וינהגו וילכו׃ 23 ויאמר דוד לא־תעשו כן אחי את אשר־נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את־הגדוד הבא עלינו בידנו׃ 24 ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק׀ הירד במלחמה וכחלק הישב על־הכלים יחדו יחלקו׃ 25 ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה׃ 26 ויבא דוד אל־צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה׃ 27 לאשר בבית־אל ולאשר ברמות־נגב ולאשר ביתר׃ 28 ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע׃ 29 ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקיני׃ 30 ולאשר בחרמה ולאשר בבור־עשן ולאשר בעתך׃ 31 ולאשר בחברון ולכל־המקמות אשר־התהלך־שם דוד הוא ואנשיו׃