| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 4 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 ויה֥י דבר־שמוא֖ל לכל־ישרא֑ל ויצ֣א ישראל֩ לקר֨את פלשת֜ים למלחמ֗ה וֽיחנו֙ על־הא֣בן הע֔זר ופלשת֖ים חנ֥ו באפֽק׃ 2 ויערכ֨ו פלשת֜ים לקר֣את ישרא֗ל ותטש֙ המלחמ֔ה וינ֥גף ישרא֖ל לפנ֣י פלשת֑ים ויכ֤ו במֽערכה֙ בשד֔ה כארב֥עת אלפ֖ים אֽיש׃ 3 ויב֣א העם֘ אל־הֽמחנה֒ ויֽאמרו֙ זקנ֣י ישרא֔ל ל֣מה נגפ֧נו יהו֛ה הי֖ום לפנ֣י פלשת֑ים נקח֧ה אל֣ינו משל֗ה את־ארון֙ בר֣ית יהו֔ה ויב֣א בקרב֔נו וישע֖נו מכ֥ף איבֽינו׃ 4 וישל֤ח העם֙ של֔ה וישא֣ו מש֗ם א֣ת אר֧ון ברית־יהו֛ה צבא֖ות יש֣ב הכרב֑ים וש֞ם שנ֣י בנֽי־על֗י עם־ארון֙ בר֣ית האלה֔ים חפנ֖י ופֽינחֽס׃ 5 ויה֗י כב֨וא אר֤ון ברית־יהוה֙ אל־הֽמחנ֔ה ויר֥עו כל־ישרא֖ל תרוע֣ה גדול֑ה ותה֖ם האֽרץ׃ 6 וישמע֤ו פלשתים֙ את־ק֣ול התרוע֔ה וי֣אמר֔ו מ֠ה ק֣ול התרוע֧ה הגדול֛ה הז֖את במחנ֣ה העבר֑ים וי֣דע֔ו כ֚י אר֣ון יהו֔ה ב֖א אל־הֽמחנֽה׃ 7 ויֽראו֙ הפלשת֔ים כ֣י אמר֔ו ב֥א אלה֖ים אל־הֽמחנ֑ה ויאמרו֙ א֣וי ל֔נו כ֣י ל֥א הית֛ה כז֖את אתמ֥ול שלשֽם׃ 8 א֣וי ל֔נו מ֣י יציל֔נו מי֛ד האלה֥ים האדיר֖ים הא֑לה א֧לה ה֣ם האלה֗ים המכ֧ים את־מצר֛ים בכל־מכ֖ה במדבֽר׃ 9 הֽתחזק֞ו וֽהי֤ו לֽאנשים֙ פלשת֔ים פ֚ן תעבד֣ו לעבר֔ים כאש֥ר עבד֖ו לכ֑ם והיית֥ם לאנש֖ים ונלחמתֽם׃ 10 וילחמ֣ו פלשת֗ים וינ֤גף ישראל֙ וינ֙סו֙ א֣יש לאהל֔יו ותה֥י המכ֖ה גדול֣ה מא֑ד ויפל֙ מישרא֔ל שלש֥ים א֖לף רגלֽי׃ 11 ואר֥ון אלה֖ים נלק֑ח ושנ֤י בנֽי־עלי֙ מ֔תו חפנ֖י ופֽינחֽס׃ 12 וי֤רץ איש־בנימן֙ מהמ֣ערכ֔ה ויב֥א של֖ה בי֣ום הה֑וא ומד֣יו קרע֔ים ואדמ֖ה על־ראשֽו׃ 13 ויב֗וא והנ֣ה ע֠לי יש֨ב עֽל־הכס֜א י֥ד ד֙רך֙ מצפ֔ה כֽי־הי֤ה לבו֙ חר֔ד ע֖ל אר֣ון האלה֑ים והא֗יש ב֚א להג֣יד בע֔יר ותזע֖ק כל־העֽיר׃ 14 וישמ֤ע עלי֙ את־ק֣ול הצעק֔ה וי֕אמר מ֛ה ק֥ול ההמ֖ון הז֑ה והא֣יש מה֔ר ויב֖א ויג֥ד לעלֽי׃ 15 ועל֕י בן־תשע֥ים ושמנ֖ה שנ֑ה ועינ֣יו ק֔מה ול֥א יכ֖ול לראֽות׃ 16 וי֨אמר הא֜יש אל־על֗י אֽנכי֙ הב֣א מן־המערכ֔ה ואנ֕י מן־המערכ֖ה נ֣סתי הי֑ום וי֛אמר מֽה־הי֥ה הדב֖ר בנֽי׃ 17 וי֨ען הֽמבש֜ר וי֗אמר נ֤ס ישראל֙ לפנ֣י פלשת֔ים וג֛ם מגפ֥ה גדול֖ה הית֣ה בע֑ם וגם־שנ֨י בנ֜יך מ֗תו חפני֙ ופ֣ינח֔ס ואר֥ון האלה֖ים נלקֽחה׃ 18 ויה֞י כהזכיר֣ו׀ את־אר֣ון האלה֗ים ויפ֣ל מֽעל־ה֠כסא אח֨רנ֜ית בע֣ד׀ י֣ד הש֗ער ותשב֤ר מפרקתו֙ וימ֔ת כֽי־זק֥ן הא֖יש וכב֑ד וה֛וא שפ֥ט את־ישרא֖ל ארבע֥ים שנֽה׃ 19 וכלת֣ו אֽשת־פינחס֘ הר֣ה ללת֒ ותשמ֣ע את־השמע֔ה אל־הלקח֙ אר֣ון האלה֔ים ומ֥ת חמ֖יה ואיש֑ה ותכר֣ע ות֔לד כֽי־נהפכ֥ו על֖יה צרֽיה׃ 20 וכע֣ת מות֗ה ותדב֙רנה֙ הנצב֣ות על֔יה אל־תֽירא֖י כ֣י ב֣ן יל֑דת ול֥א ענת֖ה ולא־ש֥תה לבֽה׃ 21 ותקר֣א לנ֗ער אֽי־כבוד֙ לאמ֔ר גל֥ה כב֖וד מישרא֑ל אל־הלקח֙ אר֣ון האלה֔ים ואל־חמ֖יה ואישֽה׃ 22 ות֕אמר גל֥ה כב֖וד מישרא֑ל כ֥י נלק֖ח אר֥ון האלהֽים׃