| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 1 Samuel 9 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל א |
1 וֽיהי־א֣יש מבנימ֗ין ו֠שמו ק֣יש בן־אביא֞ל בן־צר֧ור בן־בכור֛ת בן־אפ֖יח בן־א֣יש ימינ֑י גב֖ור חֽיל׃ 2 ולו־הי֨ה ב֜ן ושמ֤ו שאול֙ בח֣ור וט֔וב וא֥ין א֛יש מבנ֥י ישרא֖ל ט֣וב ממ֑נו משכמ֣ו ומ֔עלה גב֖ה מכל־העֽם׃ 3 ותאב֙דנה֙ האתנ֔ות לק֖יש אב֣י שא֑ול וי֨אמר ק֜יש אל־שא֣ול בנ֗ו קח־נ֤א אתך֙ את־אח֣ד מֽהנער֔ים וק֣ום ל֔ך בק֖ש את־האתנֽת׃ 4 ויעב֧ר בהר־אפר֛ים ויעב֥ר באֽרץ־של֖שה ול֣א מצ֑או ויעבר֤ו באֽרץ־שעלים֙ וא֔ין ויעב֥ר באֽרץ־ימינ֖י ול֥א מצֽאו׃ 5 ה֗מה ב֚או בא֣רץ צ֔וף ושא֥ול אמ֛ר לנער֥ו אשר־עמ֖ו לכ֣ה ונש֑ובה פן־יחד֥ל אב֛י מן־האתנ֖ות וד֥אג לֽנו׃ 6 וי֣אמר ל֗ו הנה־נ֤א איש־אלהים֙ בע֣יר הז֔את והא֣יש נכב֔ד כ֥ל אשר־ידב֖ר ב֣וא יב֑וא עתה֙ נ֣לכה ש֔ם אולי֙ יג֣יד ל֔נו את־דרכ֖נו אשר־הל֥כנו עלֽיה׃ 7 וי֨אמר שא֜ול לנער֗ו והנ֣ה נלך֘ ומה־נב֣יא לאיש֒ כ֤י הל֙חם֙ אז֣ל מכל֔ינו ותשור֥ה אין־להב֖יא לא֣יש האלה֑ים מ֖ה אתֽנו׃ 8 וי֤סף הנ֙ער֙ לענ֣ות את־שא֔ול וי֕אמר הנה֙ נמצ֣א ביד֔י ר֖בע ש֣קל כ֑סף ונֽתתי֙ לא֣יש האלה֔ים והג֥יד ל֖נו את־דרכֽנו׃ 9 לפנ֣ים׀ בישרא֗ל כֽה־אמ֤ר האיש֙ בלכתו֙ לדר֣וש אלה֔ים לכ֥ו ונלכ֖ה עד־הרא֑ה כ֤י לנביא֙ הי֔ום יקר֥א לפנ֖ים הראֽה׃ 10 וי֨אמר שא֧ול לנער֛ו ט֥וב דברך֖ לכ֣ה׀ נל֑כה ויֽלכו֙ אל־הע֔יר אשר־ש֖ם א֥יש האלהֽים׃ 11 ה֗מה עלים֙ במעל֣ה הע֔יר וה֙מה֙ מצא֣ו נער֔ות יצא֖ות לשא֣ב מ֑ים ויאמר֣ו לה֔ן הי֥ש בז֖ה הראֽה׃ 12 ותענ֧ינה אות֛ם ותאמ֥רנה י֖ש הנ֣ה לפנ֑יך מה֣ר׀ עת֗ה כ֤י היום֙ ב֣א לע֔יר כ֣י ז֧בח הי֛ום לע֖ם בבמֽה׃ 13 כבאכ֣ם הע֣יר כ֣ן תמצא֣ון את֡ו בטרם֩ יעל֨ה הבמ֜תה לאכ֗ל כ֠י לֽא־יאכ֤ל העם֙ עד־בא֔ו כֽי־הוא֙ יבר֣ך הז֔בח אחרי־כ֖ן יאכל֣ו הקרא֑ים ועת֣ה על֔ו כֽי־את֥ו כהי֖ום תמצא֥ון אתֽו׃ 14 וֽיעל֖ו הע֑יר ה֗מה באים֙ בת֣וך הע֔יר והנ֤ה שמואל֙ יצ֣א לקראת֔ם לעל֖ות הבמֽה׃ 15 וֽיהו֔ה גל֖ה את־א֣זן שמוא֑ל י֣ום אח֔ד לפנ֥י בֽוא־שא֖ול לאמֽר׃ 16 כע֣ת׀ מח֡ר אשלח֩ אל֨יך א֜יש מא֣רץ בנימ֗ן ומשחת֤ו לנגיד֙ על־עמ֣י ישרא֔ל והוש֥יע את־עמ֖י מי֣ד פלשת֑ים כ֤י רא֙יתי֙ את־עמ֔י כ֛י ב֥אה צעקת֖ו אלֽי׃ 17 ושמוא֖ל רא֣ה את־שא֑ול ויהו֣ה ענ֔הו הנ֤ה האיש֙ אש֣ר אמ֣רתי אל֔יך ז֖ה יעצ֥ר בעמֽי׃ 18 ויג֥ש שא֛ול את־שמוא֖ל בת֣וך הש֑ער וי֙אמר֙ הגֽידה־נ֣א ל֔י אי־ז֖ה ב֥ית הראֽה׃ 19 וי֨ען שמוא֜ל את־שא֗ול וי֙אמר֙ אנכ֣י הרא֔ה על֤ה לפני֙ הבמ֔ה ואכלת֥ם עמ֖י הי֑ום ושלחת֣יך בב֔קר וכ֛ל אש֥ר בֽלבבך֖ אג֥יד לֽך׃ 20 ולאתנ֞ות האבד֣ות לך֗ היום֙ של֣שת הימ֔ים אל־ת֧שם אֽת־לבך֛ לה֖ם כ֣י נמצ֑או ולמי֙ כל־חמד֣ת ישרא֔ל הל֣וא לך֔ ולכ֖ל ב֥ית אבֽיך׃ 21 וי֨ען שא֜ול וי֗אמר הל֨וא בן־ימינ֤י א֙נכי֙ מקטני֙ שבט֣י ישרא֔ל ומשפחתי֙ הצער֔ה מכֽל־משפח֖ות שבט֣י בנימ֑ן ול֙מה֙ דב֣רת אל֔י כדב֖ר הזֽה׃ 22 ויק֤ח שמואל֙ את־שא֣ול ואֽת־נער֔ו ויביא֖ם לשכ֑תה וית֨ן לה֤ם מקום֙ בר֣אש הקרוא֔ים וה֖מה כשלש֥ים אֽיש׃ 23 וי֤אמר שמואל֙ לטב֔ח תנה֙ את־המנ֔ה אש֥ר נת֖תי ל֑ך אשר֙ אמ֣רתי אל֔יך ש֥ים את֖ה עמֽך׃ 24 וי֣רם ה֠טבח את־הש֨וק והעל֜יה וי֣שם׀ לפנ֣י שא֗ול וי֙אמר֙ הנ֤ה הנשאר֙ שים־לפנ֣יך אכ֔ל כ֧י למוע֛ד שֽמור־לך֥ לאמ֖ר הע֣ם׀ קר֑אתי וי֧אכל שא֛ול עם־שמוא֖ל בי֥ום ההֽוא׃ 25 וירד֥ו מהבמ֖ה הע֑יר וידב֥ר עם־שא֖ול על־הגֽג׃ 26 וישכ֗מו ויה֞י כעל֤ות הש֙חר֙ ויקר֨א שמוא֤ל אל־שאול֙ הג֣גה לאמ֔ר ק֖ומה ואשלח֑ך וי֣קם שא֗ול ויצא֧ו שניה֛ם ה֥וא ושמוא֖ל החֽוצה׃ 27 ה֗מה יֽורדים֙ בקצ֣ה הע֔יר ושמוא֞ל אמ֣ר אל־שא֗ול אמ֥ר לנ֛ער ויעב֥ר לפנ֖ינו וֽיעב֑ר ואתה֙ עמ֣ד כי֔ום ואשמיעך֖ את־דב֥ר אלהֽים׃