| Text Browser | BHS | Parallel | KJV | Accents | Forms | Q-K | Diacritics | Hermeneutics |
| 2 Samuel 21 | Ch- | Bk- | Save As | Bk+ | Ch+ | שמואל ב |
1 ויה֣י רעב֩ בימ֨י דו֜ד של֣ש שנ֗ים שנה֙ אחר֣י שנ֔ה ויבק֥ש דו֖ד את־פנ֣י יהו֑ה וי֣אמר יהו֗ה אל־שאול֙ ואל־ב֣ית הדמ֔ים על־אשר־המ֖ית את־הגבענֽים׃ 2 ויקר֥א המ֛לך לגבענ֖ים וי֣אמר אליה֑ם והגבענ֞ים ל֣א מבנ֧י ישרא֣ל ה֗מה כ֚י אם־מי֣תר האמר֔י ובנ֤י ישראל֙ נשבע֣ו לה֔ם ויבק֤ש שאול֙ להכת֔ם בקנאת֥ו לבנֽי־ישרא֖ל ויהודֽה׃ 3 וי֤אמר דוד֙ אל־הגבענ֔ים מ֥ה אעש֖ה לכ֑ם ובמ֣ה אכפ֔ר וברכ֖ו את־נחל֥ת יהוֽה׃ 4 וי֧אמרו וי֧אמרו ל֣ו ל֣ו הגבענ֗ים הגבענ֗ים אֽין־ל֜נו ל֜נו כ֤סף וזהב֙ כ֤סף וזהב֙ עם־שא֣ול עם־ועם־שא֣ול בית֔ו ועם־ואֽין־בית֔ו ואֽין־ל֥נו א֖יש ל֥נו א֖יש להמ֣ית להמ֣ית בישרא֑ל וי֛אמר בישרא֑ל וי֛אמר מֽה־מֽה־את֥ם אמר֖ים את֥ם אעש֥ה אמר֖ים אעש֥ה לכֽם׃ לכֽם׃ 5 ויֽאמרו֙ אל־המ֔לך האיש֙ אש֣ר כל֔נו ואש֖ר דמה־ל֑נו נשמ֕דנו מֽהתיצ֖ב בכל־גב֥ל ישראֽל׃ 6 יתן־ל֜נו שבע֤ה אנשים֙ מבנ֔יו והוקֽענום֙ לֽיהו֔ה בגבע֥ת שא֖ול בח֣יר יהו֑ה וי֥אמר המ֖לך אנ֥י אתֽן׃ 7 ויחמ֣ל המ֔לך על־מפי־ב֖שת בן־יהונת֣ן בן־שא֑ול על־שבע֤ת יהוה֙ אש֣ר בֽינת֔ם ב֣ין דו֔ד וב֖ין יהונת֥ן בן־שאֽול׃ 8 ויק֣ח המ֡לך את־ש֠ני בנ֨י רצפ֤ה בת־איה֙ אש֣ר ילד֣ה לשא֔ול את־ארמנ֖י ואת־מפב֑שת ואת־חמ֗שת בני֙ מיכ֣ל בת־שא֔ול אש֥ר ילד֛ה לעדריא֥ל בן־ברזל֖י המחלתֽי׃ 9 וֽיתנ֞ם בי֣ד הגבענ֗ים ויקיע֤ם בהר֙ לפנ֣י יהו֔ה ויפל֥ו שבעת֖ם י֑חד וה֨מה המת֜ו בימ֤י קציר֙ בר֣אשנ֔ים בתחל֖ת קצ֥יר שערֽים׃ 10 ותק֣ח רצפה֩ בת־אי֨ה את־הש֜ק ותט֨הו ל֤ה אל־הצור֙ מתחל֣ת קצ֔יר ע֛ד נתך־מ֥ים עליה֖ם מן־השמ֑ים ולֽא־נתנה֩ ע֨וף השמ֜ים לנ֤וח עליהם֙ יומ֔ם ואת־חי֥ת השד֖ה לֽילה׃ 11 ויג֖ד לדו֑ד א֧ת אשר־עשת֛ה רצפ֥ה בת־אי֖ה פל֥גש שאֽול׃ 12 וי֣לך דו֗ד ויק֞ח את־עצמ֤ות שאול֙ ואת־עצמות֙ יהונת֣ן בנ֔ו מא֕ת בעל֖י יב֣יש גלע֑ד אשר֩ גנב֨ו את֜ם מרח֣ב בֽית־ש֗ן אש֨ר תלא֥ום ש֙מה֙ פלשת֔ים בי֨ום הכ֧ות פלשת֛ים את־שא֖ול בגלבֽע׃ 13 וי֤על משם֙ את־עצמ֣ות שא֔ול ואת־עצמ֖ות יהונת֣ן בנ֑ו וי֣אספ֔ו את־עצמ֖ות המוקעֽים׃ 14 ויקבר֣ו את־עצמות־שא֣ול ויהונֽתן־ב֠נו בא֨רץ בנימ֜ן בצל֗ע בק֙בר֙ ק֣יש אב֔יו וֽיעש֔ו כ֥ל אשר־צו֖ה המ֑לך ויעת֧ר אלה֛ים לא֖רץ אֽחרי־כֽן׃ 15 ותהי־ע֧וד מלחמ֛ה לפלשת֖ים את־ישרא֑ל וי֨רד דו֜ד ועבד֥יו עמ֛ו וילחמ֥ו את־פלשת֖ים וי֥עף דוֽד׃ 16 וישב֨י בנ֜ב אש֣ר׀ ביליד֣י הרפ֗ה ומשק֤ל קינו֙ של֤ש מאות֙ משק֣ל נח֔שת וה֖וא חג֣ור חדש֑ה וי֖אמר להכ֥ות את־דוֽד׃ 17 ויֽעזר־לו֙ אביש֣י בן־צרוי֔ה וי֥ך את־הפלשת֖י וימית֑הו א֣ז נשבעו֩ אנשי־דו֨ד ל֜ו לאמ֗ר לא־תצ֨א ע֤וד את֙נו֙ למלחמ֔ה ול֥א תכב֖ה את־נ֥ר ישראֽל׃ 18 וֽיהי֙ אֽחרי־כ֔ן ותהי־ע֧וד המלחמ֛ה בג֖וב עם־פלשת֑ים א֣ז הכ֗ה סבכי֙ הח֣שת֔י את־ס֕ף אש֖ר בילד֥י הרפֽה׃ 19 ותהי־ע֧וד המלחמ֛ה בג֖וב עם־פלשת֑ים וי֡ך אלחנן֩ בן־יערי֙ ארג֜ים ב֣ית הלחמ֗י א֚ת גלי֣ת הגת֔י וע֣ץ חנית֔ו כמנ֖ור ארגֽים׃ 20 ותהי־ע֥וד מלחמ֖ה בג֑ת ויה֣י׀ א֣יש מד֗ון ואצבע֣ת ידיו֩ ואצבע֨ת רגל֜יו ש֣ש וש֗ש עשר֤ים וארבע֙ מספ֔ר וגם־ה֖וא יל֥ד להרפֽה׃ 21 ויחר֖ף ויחר֖ף את־את־ישרא֑ל ישרא֑ל ויכ֙הו֙ ויכ֙הו֙ יה֣ונת֔ן יה֣ונת֔ן שמע֖ה בן־שמע֖ה אח֥י דוֽד׃ אח֥י דוֽד׃ 22 את־ארב֥עת א֛לה ילד֥ו להרפ֖ה בג֑ת ויפל֥ו ביד־דו֖ד ובי֥ד עבדֽיו׃